בס"ד

20.5.2024 | י"ב אייר התשפ"ד

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:

>> חדשות > חדשות שלישי

סכנה בקמפוס

אין מקום לדיאלוג: הסטודנטים באונ' קולומביה בניו יורק כבר לא מתביישים לקרוא לרצח יהודים * בזמן שבקהילה הבינלאומית מנסים להדוף את גילוי האנטישמיות - השיח בארה"ב מתמקד בחופש הביטוי מול תחושת הביטחון * בראיון מיוחד מתאר עידן ארבוב (25), סטודנט לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, את החשש מהחברים לספסל הלימודים

השבוע, אוניברסיטת קולומביה עלתה לכותרות ברחבי העולם לאור מעצרם של עשרות סטודנטים והשעייתם של אלו אשר סירבו להתפנות מאוהל המחאה בלב הקמפוס. בניסיון המשטרה בניו יורק להשיב את הסדר על כנו, גברו המחאות וארגונים פרו פלסטינים הציתו את הקמפוס תוך אמירות אנטישמיות וקריאה לפגיעה בחיילי צה"ל ובסטודנטים היהודים הלומדים באוניברסיטה. מבחינת המוחים הפרו פלסטינים, מדינת ישראל היא חזקה וכובשת ואילו העזתים הם קטנים ומסכנים. ככה זה כשצורכים מידע מהרשתות החברתיות ונמנעים מלהבין את המורכבות. "הם לרוב מדברים שטויות ואין להם מושג במה מדובר", מסביר עידן ארבוב נכדם של מר דוד ארבוב ז"ל יו"ר קונגרס יהודי בוכרה ומייסד מיזם הסטודנטים ודליה ארבוב המכהנת כיום כסגנית נשיא הקונגרס, "יצא לי גם לשמוע על האופן בו ארגון הלח"י היה בחסות היטלר… עכשיו לך תסביר להם שזה לא נכון, אין עם מי לשוחח". 

המלחמה בישראל נמשכת כבר למעלה מחצי שנה, מה קרה שדווקא עכשיו הקמפוס בוער?

"בהתחלה היו הפגנות פרו פלסטיניות אלא שהן היו יחסית רגועות ובקונספט של תמיכה בהפסקת אש והזדהות עם העם הפלסטיני. כיום ובדומה לאוניברסיטאות הרווארד וייל, נערך שימוע לדיקנית האוניברסיטה בסנאט האמריקאי, במהלכו כתשו את נשיאת האוניברסיטה על כך שהיא נתנה מקום ואיפשרה לאנטישמיות לפעול בתחומי הקמפוס. הם דחקו אותה לפינה על מנת להודות בכך. בתגובה לשימוע, הקבוצות הפרו פלסטיניות באמצעות הסטודנטים שלומדים באוניברסיטת קולומביה פתחו מאהל מחאה בלב הקמפוס 'וכבשו' את בית הספר על מנת להדגיש את הכיבוש שקורה בישראל לטענתם. דיקנית האוניברסיטה הגב' מינוש שפיק עירבה את המשטרה ובשל כך נעצרו כמאה סטודנטים. בשלב הזה הגיעו כאלפיים וחמש מאות תלמידים נוספים שמחו על מעצרם של חבריהם לספסל הלימודים ועוד אלפיים וחמש מאות שהגיעו מחוץ לכותלי האוניברסיטה, כלומר שלא לומדים איתנו, להגביר ולהצית את המחאות".

בתקשורת הראו את ההתפרעויות ושריפת דגלי ישראל, מה אופי המחאה והקריאות של המפגינים?

"המחאות האלו התגברו והפכו לאנטישמיות, קוראות לרצח חיילים, לשרוף את תל אביב. אין יותר בקשה להפסקת אש, יש אמירה ברורה לרצוח את חיילי צה"ל והסטודנטים הישראליים באוניברסיטה, אנחנו מדברים על קרוב לשלוש מאות תלמידים מישראל שלומדים בקולומביה במחלקות השונות, זאת אומרת שיש בכל כיתה ישראלי לצד תומכי חמאס. מבחינת הסטודנטים היהודיים האמריקאים יש קרוב לשלושת אלפים באוניברסיטה. הסטודנט מקייטי ג'ימס מנהיג המחאה, קורא באופן גלוי לחלוטין לרצח ציונים ולא ליהודים. באופן גלוי הוא אומר שהוא מסתובב עם נשק וקורא לרצח הציונים.

ארבוב, גדל והתחנך בהרצליה והחל את מסלול הלימודים לאחר שירות צבאי בחיל המודיעין. אתה חושש שאם ידעו שאתה יוצא צה"ל יעשו לך משהו?

"בטח, זו גם הסיבה שאנחנו כבר לא מגיעים ללימודים. קיבלנו אימייל מהרב של חב"ד באוניברסיטה, לא להגיע ללימודים כי מדובר בסכנת נפשות".

אם יש חשש להגיע ללימודים הייתי מצפה למייל מהדיקנית, לא מהרב?

"לאחר מכן הגיע גם המייל מהדיקנית שהחליטה לשנות את שיטת הלימודים והמבחנים ללמידה מרחוק ודרך הזום עד סוף הסמסטר. אחת הסיבות היא כי לא ניתן להשתלט על המחאה. הקמפוס עצמו הוא באנרכיה מוחלטת, יש שריפה של דגלי ישראל על בסיס יומי. הדיקנית מינוש שאפיק היא ממוצא מצרי, שגם סביב זה יש עניין. בנוסף, היא החליפה בתפקידה דיקן שהיה אוהד ישראל מובהק, הדיקן בולניג'ר. הוא היה דמות חזקה, כיהן עשרים שנה כדיקן האוניברסיטה ופרש מבחירה".

סביבת לימודים עוינת

מכתב ששלחה דיקנית האוניברסיטה, הפרופ' מינוש שאפיק לתפוצת התלמידים הצליח להגיע בעקבות הסערה לכל העולם והתפרסם בכל גופי התקשורת, במכתב היא מודה שבשבעת החודשים האחרונים סביב המלחמה בעזה, "קבוצה של מנהיגים אקדמיים מנהלת דיאלוג בונה עם מארגני מחאות הסטודנטים, כדי למצוא דרך שתביא לפירוק המאהל ולעמידה במדיניות האוניברסיטה בהמשך. למרבה הצער, לא הצלחנו להגיע להסכמה". רשמה הדיקנית במכתב והוסיפה: "עלינו לקחת בחשבון את הזכויות של כל חברי הקהילה שלנו. המאהל יצר סביבה לא מסבירת פנים עבור רבים מהסטודנטים והסגל היהודים שלנו. מפגינים חיצוניים תרמו ליצירת סביבה עוינת שמפרה את הסביבה החינוכית באוניברסיטה ובמיוחד סביב הכניסות לקמפוס, שאינם בטוחים לכולם. בנוסף, המחאות גורמות להסחת דעת רועשת עבור התלמידים שלנו הלומדים למבחנים ולכל מי שמנסה להשלים את שנת הלימודים האקדמית"

יש אנשים שאתה מכיר מהכיתה שלך שמפגינים? 

"יש הרבה שמסתובבים עם כאפייה של חמאס, בכל כיתה שלקחתי הסמסטר, היו לפחות חמישה סטודנטים שנמצאים עם הכאפייה הזו".

ניסיתם לדבר איתם?

"ניסינו בהתחלה אבל הבנו שהשטיפת מוח היא מאוד עמוקה, מבחינתם אין הבדל בין רעיון הציונות לבין הנאציזם. הם ממש מדברים במונחים של ציונות שווה לרצח עם ולא כבית לעם היהודי. פרופסורים תומכים בהם או מתנגדים להם, אבל אין אמצע, יש מרצה אחד, פרופ' לא יהודי ממוצא פורטוריקני שאמר לי "צר לי שהדור הזה שאני מחנך, מקבל את כל האינפורמציה שלו מהרשתות החברתיות ומהטיק טוק ולא מוכן לחשוב ולהקשיב או לחשוב בהגיון". זו אנטישמיות גלויה שאינה מתביישת ויש לה אומץ לעשות הכל".

מאיפה הם הגיעו?

"זה מתחלק לשניים, יש את הסטודנטים מחוץ למדינה שהגיעו ללמוד בארה"ב ויש להם קשר מסויים, כאלו שהגיעו ממדינות ערב או שאבא שלהם פלסטיני, קשר מסויים להתנגדות למדינת ישראל. החלק השני והגדול יותר זה דור צעיר שנסחף אחריהם, חבר'ה בקולג שלא מוצאים את עצמם, בני שמונה עשרה שמנוצלים לרעה סביב הרעיון הזה".

נגישות