יהודי בוכרה פעלו להדפיס עבור בני הקהילה יושבי ירושלים ומרכז אסיה את מגוון ספרי התפילה הנצרכים לכל יהודי במעגל ימי השנה ובמעגל החיים.
- ספרי תפילה – במעגל השנה.
א. סידורי תפילה וספרי תפילה לסדר היום.
ב. מחזורים וספרי תפילה המיוחדים לחג ומועד – לשלושת הרגלים, חנוכה, פורים ו-ט"ו בשבט.
ג. סידורי תפילה, ספרי שירה ופיוט ליום השבת.
- ספרי תפילה – במעגל החיים.
ספרי תפילה לימי שמחה – נישואין וברית מילה, ולימי אבל.
תוך זמן קצר יחסית, הצליחו להוציא לאור שורה של ספרי תפילה מגוונים עבור בני הקהילה העונים לצרכיהם. הן כאלה שנדפסו בעברית בלבד והן כאלה שנדפסו בתרגום מהדורות שונות של ספרי תפילה בגדלים שונים – זה עבור המתפלל בבית-הכנסת וסידורו עבה ומכיל את כל התפילות, וזה עבור הנוסע בדרכים לרגל מסחרו, או עולה לרגל לירושלים וסידורו קטן (לשאת אותו בכיסו) ובו תפילות אחדות, מהן לאמירה בקיצור נמרץ.
בין השנים התרנ"ג (1893) – התרנ"ה (1895) הוציא לאור ר' שלמה מוסאיוף, ממייסדי שכונת רחובות הבוכרים את סדרת הסידורים "חקת עולם", סידורים על פי נוסח האר"י ז"ל המיועדים לכל ימות השנה. בסידורים נדפסו כמה חידושים שלא נודעו עד אז. עורך הסידורים היה הרב ניסים עיני, מחכמי ישיבת המקובלים בית-אל. סידורים אלה, על ההלכות הרבות המצוינות בהן התקבלו גם בקרב פוסקי ההלכה.
סדר היום
ספרי תפילה לסדר היום שנדפסו על ידי יהודי בוכרה:
- סדר "תיקון חצות" הנאמר בחצות לילה, "לבכות ולהתאונן על גלות השכינה…".
- סדר "תיקון סעודה" והוא לימוד מאמרי הזוהר הקדוש ללמוד אותם דבר יום ביומו…" לפני הסעודה בכל יום ובמהלכה. סדר "תיקון סעודה" נזכר גם בקונטרס "כבוד שבת" ונראה שהועתק מסדר "תיקון סעודה", מהדורת תר"ס (1900).
- סדר מעמדות, קטעי הקריאה אותם נהגו לקרוא בכל יום אחר התפילה. ולאחר כל מעמד סדר התפילות והבקשות לימי השבוע, כולל פרשת המן ופרשת העקידה.
- חק לישראל, סדר קריאה הכולל פסוקים מפרשת השבוע, נ"ך, משנה, תלמוד, זוהר, מוסר והלכה. סדר זה נוהגים ללמוד עד ימינו בבתי-הכנסת של הספרדים לאחר התפילה מדי יום ביומו.
יהודי בוכרה הוציאו לאור סדרה זו לראשונה בניקוד מלא של כל הקטעים הנלמדים. מהדורה זו נדפסה עד ימינו בעשרות מהדורות.
מחזורים וספרי תפילה המיוחדים לחג, מועד ושבת.
נדפסו מחזורים המיועדים לשלושת הרגלים.
לחג הפסח – נדפסו מהדורות מספר של הגדה לפסח "חקת הפסח", אותה תרגם ר' שמעון חכם, וגם הגדות אחרות. עד שנת התש"ח (1948) יצאו לאור על ידי יהודי בוכרה שבע הגדות. הגדה נוספת נדפסה בקונטרס פיוטים בתרגום שונה משל ר' שמעון חכם.
לראשית חודש ניסן נדפס על ידי ר' דוד חפץ הקונטרס "ברכת האילנות" ירושלם תרל"א (1871). ליום השמיני של פסח נדפס תרגום ההפטרה של יום השמיני לחג הפסח – "עוד היום בנוב"; לחג השבועות לא נדפס ספר מיוחד, מלבד המחזור הנהוג לשלושת הרגלים, ודומה שגם מגילת רות לא תורגמה על ידי יהודי בוכרה.
לחג הסוכות נדפס מלבד המחזור לשלושת רגלים, גם "סדר אושפיזין" לשבעת לילות החג, הכולל את סדר "חשבון סוכה". לליל הושענא רבה תורגם "מדרש פטירת משה רבינו" לטג'יקית-יהודית. סדר הקריאות והתפילות הנ"ל לחג הסוכות ולחג הפסח נדפסו אח"כ גם בספר "מקראי קודש". לימים הנוראים – ראש השנה ויום הכיפורים, וימי הסליחות שביניהם – נדפסו מחזורי "חקת עולם" וכמה ספרים, רובם לראש השנה ויום הכיפורים בתרגום לטג'יקית יהודית, בהם: "מקראי קודש", בספר זה תורגמו תפילות שונות, כגון בעת הוצאת ספר תורה; מעשה רבי אמנון ממגנצא עם הפיוט "ונתנה תוקף קדושת היום" וסדר וידוי הגדול לרבינו נסים.
בשנת התרס"ה (1905) יצא לאור הקונטרס "תפילה על הפרנסה".
מעניין שהספר הראשון, שכנראה נדפס על ידי יהודי בוכרה, "סליחות וסדר התרת נדרים" לא נדפס שוב, לא הוא ולא דומה לו בתרגום לטג'יקית יהודית.
בשנת התרנ"ה (1895) תרגם ר' שלמה באבא ג'אן פנחסוף את הפיוט "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול לטג'יקית-יהודית. הפיוט נאמר בעלות השחר של יום הכיפורים. נוסח אחר של "כתר מלכות" יצא לאור בירושלים בשנת התרס"ז על-ידי ר"ד כויילכוף.
בשנת תרס"ב (1902) נדפס תרגום ספר "עקידת יצחק" לר' בנימין ב"ר מישאל מפרס. שהרי על פי המקובל, עקידתו של יצחק אבינו התקיימה ביום ראש השנה, לכן מזכירים זאת באמירת הפיוט "עת שערי רצון להיפתח" בכדי לעורר סנגוריה על עם ישראל.
בחנוכה קראו יהודי בוכרה את מגילת אנטיוכוס יצירתו של ר' יוסף ב"ר יצחק, הוא המשורר הידוע באסיה התיכונה בכינוי "יוסף יהודי".
ביום ט"ו בשבט נהגו יהודי בוכרה לקיים את הסדר הנאמר בקונטרס "פרי עץ הדר". ולקרוא את המאמרים מן התנ"ך, מדרשים וספר הזוהר המובאים בו ולאכול שלושים מיני פירות כנזכר שם.
בשבת זכור שלפני פורים קראו יהודי בוכרה את התרגום לטג'יקית יהודית של הפיוט "מי כמוך" לרבי יהודה הלוי. את הפיוט שבו וקראו לפני סעודת פורים.
בפורים למדו את "תרגום שני" אותו הדפיסו בעברית ובתרגום לטג'יקית-יהודית.
יהודי בוכרה השתמשו גם בקונטרסים אחרים שיצאו לאור על ידי יהודים מפרס ואפגניסטן בהם: "ונתנה תוקף" לרבי אמנון ממגנצא; "אם אפס" לרבינו אפרים מבונא.
ליום השבת נדפסו כמה סוגי ספרים:
א. סידור ליום שבת.
ב. קונטרסי שירה ופיוט.
ג. תרגום לטג'יקית-יהודית של קטעי זוהר לשבת ומשניות לשבת.
א. סידור ליום שבת נדפס בסדרת סידורי "חקת עולם" כסידור מיוחד ליום השבת, ובמהדורה שניה נדפס סידור ליום שבת וליום חול יחדיו כנהוג בימינו.
ר' בנימין יוחנן הכהן הוציא לאור בשנת תרס"ט (1909) סידור מיוחד לשבת המתורגם לטג'יקית-יהודית בשם "משאת בנימין".
ב. קונטרסי שירה ופיוט רבים נדפסו לכבוד שבת ומועד. בהם: "סדר כבוד שבת"; שירי צבי; שיר נעים; שערי חפץ ואחרים. בקונטרסים אלה בהם נדון בנפרד, מצויים שירים ופיוטים רבים אותם נהגו לשיר בקהילות יהודי בוכרה ובצידם התרגום לטג'יקית יהודית/פרסית שהייתה שגורה על לשונם של היהודים. מקום מרכזי בפיוטים אלה תופסים משוררים קדמונים בהם: רבי ישראל נג'ארה, רבי מנחם די-לונזאנו, רבי חיים פארדו ואחרים.
ג. "תפסיר זוהר שבת ומשנה שבת" יצא לאור בשנת תרנ"ו, על ידי ר' יצחק בן ארבאב מסמרקנד. תרגום דומה של משניות מסכת שבת נדפס שוב במלואו בסידורו של ר' בנימין הכהן, משאת בנימין בשנת תרס"ט (1909). במהדורות הבאות של קונטרסי כבוד שבת שולבו קטעי זוהר מתורגמים.
