חמשת ימי לחימה מול הג'יהאד האיסלאמי בעזה הגיעו לתומם ובצה"ל מסכמים את המבצע בסיפוק * זאת למרות ירי של כ-1,500 רקטות ואבדות בנפש בעורף ישראל * שיחה כואבת עם שרונה עמנואלוב תושבת העיר ואם לחמישה, על ימי הלחימה הקשים ושגרת הטפטופים שלא פוסקת
לאחר חמישה ימי לחימה אינטנסיביים, ניתן לסכם בזהירות את מבצע 'מגן וחץ', במהלכם בוצעו שישה סיכולים ממוקדים כנגד בכירי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה והותקפו מאות מטרות איכות בעומק הרצועה. בנוסף שוגרו כ-1,500 רקטות לעבר ישראל, מתוכן כ-1,100 חצו לשטח הארץ ויותר מ-430 יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית – נתון המהווה כ-95% הצלחה ביירוט ע"פ מדיניות היירוט. בצה״ל מעריכים כי נוכח סיום המבצע, הסיכוי להסלמה ביטחונית נוספת בעזה על רקע מצעד הדגלים השבוע או המצב הביטחוני ביהודה ושומרון נמוך. באגף המודיעין העריכו לפני המבצע כי חמאס לא יצטרף גם הפעם ללחימה, וגם כעת בסיכום המבצע, עמדת הצבא היא כי חמאס לא לקח בשום שלב חלק פעיל בלחימה מול ישראל.
בצה״ל מסכמים את מבצע 'מגן וחץ' וסבורים כי עמדו באופן מלא בהוראת הדרג המדיני, לפגוע בארגון הטרור של הג'יהאד האסלאמי על ערעור היציבות הביטחונית בעזה וביהודה ושומרון וירי הרקטות מהרצועה שקדם למבצע, במיוחד ירי של 104 רקטות לאחר מותו בכלא של האסיר הבטחוני שובת הרעב, חאדר עדנאן.
הלם הפתיחה
בצה"ל צנועים הפעם יותר מאשר בסיכום מבצעים קודמים שבהם ניתנה הערכת יתר כי בעקבות המבצעים תקופות השקט מהרצועה תהיינה ארוכות יותר, אך לצד זאת סבורים בצה"ל כי הפגיעה בג'יהאד האסלאמי משמעותית, בשל הבכירות של הבכירים שחוסלו והמסר הגבוה של 6 בכירים בתחומי אחריות שונים שחוסלו. בצה"ל מעריכים כי כל תשתיות ייצור הנשק של הגא"פ נפגעו בצורה כזו או אחרת, והם צפויים לעסוק בתקופה הקרובה בשיקום היכולות שנפגעו. חיסול שלושת הבכירים במכת הפתיחה של המבצע, מסומנת בצה"ל ככזו שהשפיעה על תפקוד ארגון הטרור של הגא"פ במהלך כל המבצע, בשל ההלם הראשוני מההפתעה במכת הפתיחה וכן בשל הפגיעה בששת בכירי הארגון במהלך המבצע, שפגעו גם בביצועי ירי הרקטות לעבר ישראל.
המבצע יצא לפועל לאחר תקופה בה הגא"פ ערער את היציבות וביצע ירי מתמשך לעבר יישובי דרום הארץ, והחל במהלך פתיחה יזום, בו סיכל צה"ל שלושה מבכירי הארגון בו זמנית ובשלושה מקומות שונים. "החל ממכת הפתיחה ולאורך המבצע צה"ל יצר הישג מתגבר. ככל שהירי נמשך, התקיפות המשיכו – בסיכול הבכירים, פגיעה בתשתיות, בייצור ובהתעצמות, וכך גם במפקדות המבצעיות, יחד עם המאמץ המשמעותי של איתור וסיכול חוליות ומשגרי רקטות, מרגמות ונ"ט. "המבצע הביא לידי ביטוי את המודיעין האיכותי של צה"ל והשב"כ יחד עם היכולת המבצעית הגבוהה של צה"ל באיתור ותקיפת מטרות באופן מדויק, תוך הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן. לצד המאמץ ההתקפי, חיזקנו את ההגנה באוויר, בים וביבשה, ומנענו ניסיונות פגיעה רבים בעורף הישראלי ובכוחות צה"ל. "שם המבצע 'מגן וחץ' מסמל את מטרתו של המבצע – פעילות התקפית ממוקדת, יזומה וחדה שנובעת מהצורך להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל ולספק להם הגנה".
אף אחד לא רוצה לגדל כך ילדים
שרונה עמנואלוב אם לחמישה ותושבת שדרות משנת 1995, עובדת במחלקת הרווחה של העירייה שוחחה השבוע עם 'מנורה' על החוויה של ימי המבצע בעזה: "החוויה היתה מאוד לא נעימה, אנחנו עוברים את זה על בסיס קבוע וזה הפך להיות הרגל של חיינו כאן בשדרות. כשמכריזים על 'מלחמה' כל המדינה יודעת את זה, אבל אנחנו חווים את זה כאן על בסיס קבוע גם כשאין 'מלחמה'. אנחנו חווים את הסבל הזה בשתיקה כואבת לאורך שנים ארוכות. כבר בתור ילדה צעירה חוויתי את הירי, והילדים שלי נולדו וגדלו לתוך ה'שגרה' הרעה הזאת. לא אני ולא אף אחד אחר רוצה לגדל את הילדים שלו תחת איום ירי מתמיד. הם באים אלי בשאלות כל הזמן לגבי העתיד, ואני לא יודעת מה לענות להם".
בחלק מימי המבצע, יצאה שרונה יחד עם חמשת ילדיה לנופש באחד מבתי המלון בישראל, על מנת להגן על עצמה ולהיות בסביבה בטוחה ורגועה יותר. "יש לי חמישה ילדים החל מגיל 18-6 כולם נמצאים איתי כאן בשדרות ועברו 'סבבים' רבים במהלך חייהם. ברגע שמודיעים על התראות 'צבע אדום' אנחנו מוכנים מראש ושוהים בחדר הממ"ד עם כל מה שאנחנו צריכים, אפילו מקרר קטן ושירותים נייד למקרי קיצון שבאמת אי אפשר לצאת אפילו לרגע אחד מהמרחב המוגן".
חיים בפחד
שאלנו את שרונה מה לדעתה יכול להוות פתרון ארוך טווח להפסקת הירי מעזה לכיוון ישראל: "אנחנו בתור תושבים, יודעים שכל המבצעים האלו לא משיגים תוצאות לטווח רחוק. כל התושבים כאן יודעים שכדי למצוא פתרון, צריך לעשות משהו אחר ושונה. אולי להיכנס לעזה קרקעית ולמגר שם את כל קיני הטרור, או שעדיף בכלל להפציץ אותם בצורה מאסיבית מהאוויר. אבל ההבנה שלנו כאן היא שזה כמעט בלתי אפשרי בגלל הלחץ הבינלאומי שמפעילים על ישראל. אולי צריך לעשות עליהם סנקציות חזקות או פשוט לגרש אותם מכאן למקום אחר למדינה אחרת, גם אם זה נשמע קיצוני מידי, זה מה שאני מרגישה. איך ייתכן שבשעה שהם יורים עלינו טילים ורוצים להרוג אותנו, אנחנו רואים ברחבי העיר את הפועלים מעזה שמגיעים לישראל ומועסקים כאן. שאני רואה אותם אני חשה פחד גדול, במקום שהם ירגישו את הפחד מאיתנו, אנחנו חשים את הפחד מהם. הילדים שלי לעולם לא הולכים ברגל ולא בהסעה, אני מפזרת ואוספת אותם. שילמתי ממיטב כספי וקניתי בית בשכונה טובה עם מוסדות חינוך טובים, אני עדיין מפחדת לשלוח אותם ככה לבד בחוץ, זהו מצב לא הגיוני בעליל. יש כאן פועלים מעזה שעובדים בכל מיני תחומים והם מסתובבים בעיר חופשי, ורק אנחנו מפחדים פה". מסיימת שרונה בעצב. נקווה מאוד שה'סבב' הבא לא יגיע בקרוב וחיי התושבים באזור העוטף יחזרו לשגרה מלאה לאורך זמן.
