השבת נקרא בפרשת תרומה  על תרומת עם ישראל להקמת המשכן, כלי המשכן ובגדי כהונה. התרומה כללה זהב וכסף ונחושת, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים, עורות אילים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור,  בשמים, אבני שוהם ואבני מילואים, וכן כלי המשכן, הארון, הכפורת, השולחן והמנורה, שהיו עשויים חלקם מעץ וזהב, וחלקם היו עשויים מזהב טהור.

ונשאלת השאלה, מדוע  ציותה התורה לעשות את המשכן וכליו ברוב פאר והדר, מזהב טהור ואבנים טובות, כשאנו מצווים לחיות בחיים הפרטיים בפשטות ובצניעות. כדברי המשנה במסכת אבות, “פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן,  ואם כך אתה עושה, אשריך וטוב לך”, ולכאורה המשכן שהוא מקור השראה ודוגמא לעם ישראל,  היה צריך להיות עשוי בפשטות ובצניעות כדוגמא לכל העם,  ומדוע דווקא שם אנו מצווים לעשותו זהב טהור?

כדי להבין זאת, נקדים את דברי התלמוד ירושלמי (במסכת פסחים) המספר על רבי עקיבא ותלמידיו, שהיו יוצאים מידי פעם לשוק כדי לאסוף צדקה לעניים, והיו להם תורמים קבועים, אליהם היו פונים ומקבלים מהם צדקה בעין טובה. באחד הימים, יצאו רבי עקיבא ותלמידיו, והגיעו אל ביתו של אחד העשירים אליו היו פונים ראשון, אך הפעם, כשהגיעו ועמדו בפתח ביתו, שמעו שיחה בין העשיר ובנו מתוך הבית. בשיחה זו שמעו את בנו של העשיר שואל את אביו מה לקנות היום לארוחת הצהרים, ואביו משיב לו שיקנה ירקות סוג ב’ הזולים יותר. הבינו מיד רבי עקיבא ותלמידיו, כי  מצבו הכלכלי של העשיר דחוק , והחליטו הפעם לוותר על תרומתו, וכך עזבו את המקום בלא שידע שבאו  לביתו, והמשיכו לתורמים אחרים. אך  כשהיו בשוק, פגשו רבי עקיבא ותלמידיו את אותו העשיר שהביע באוזנם את תמיהתו מדוע לא נכנסו לביתו להתרימו ראשון כדרכם בקודש?  סיפר לו רבי עקיבא, כי אכן הגיעו לביתו, אך שמעו אותו אומר לבנו לקנות ירקות סוג ב’, וכי הבינו כי מצבו הכלכלי כרגע קשה, ולכן דלגו עליו. הקפיד העשיר ואמר לרבי עקיבא ותלמידיו, אתם יודעים מה ביני לבן בני, אך אינכם יודעים מה ביני לבין בוראי, ואני עכשיו טרוד בעסקי, ולכן אבקש אתכם שתלכו לביתי, ותאמרו לאשתי שתתן לכם כוס מליאה דינרי זהב לצדקה . שמעו זאת רבי עקיבא ותלמידיו, והלכו לביתו ואמרו את דברי העשיר לאשתו, שמעה אשת העשיר את בקשת בעלה, ושאלה אותם, איזה כוס אמר לכם? מחוקה (כוס מליאה עד שפת הכוס בלבד) או כוס גדושה (כוס מליאה מעבר לשפת הכוס)? אמרו לה שהוא לא פירט להם על כך, אמרה להם אשת העשיר, אני אתן לכם בעין יפה כוס גדושה בדינרי זהב, אם יסכים מוטב, ואם לא יסכים, שיוריד לי מכתובתי! אמרה ועשתה, ונתנה להם כוס גדושה בדינרי זהב לצדקה.

אחר הצהרים הגיע העשיר לביתו וספרה לו אשתו את אשר עשתה, שמח העשיר על העין הטובה והיד הרחבה שיש לאשתו, והכפיל לה את כתובתה.

ממעשה זה אנו לומדים כי יכול אדם לחיות בביתו בפשטות ובצניעות ואף לאכול “סוג ב’ ” אך כשהדברים נוגעים לעניינים שבין אדם לבוראו, פה צריך  מסירות נפש למצוות ולהשקיע את הטוב ביותר, כדי להראות ולהוכיח את חשיבות העניין, וכי עיקר מטרתנו בעולם לעשות נחת רוח ליוצרינו, ולעשות רצון בוראנו, וזה המסר של פרשת השבוע ללמדנו, שאף שבחיינו הפרטיים אנו מצויים לחיות בפשטות ובצניעות, הרי שבדברים רוחניים שמסמלים את השראת השכינה בתוכנו ואת הקשר שלנו עם ה’ יתברך, אנו מצווים לעשותו בכל כוחנו בפאר והדר במסירות נפש לכבוד ולתפארת.

השבוע  ביום שישי  ז’ באדר יחול יום פטירתו של הרב הצדיק רבי אבנר לבייב זצ”ל.  במלאות שלושים שנה לפטירתו שהיה סמל של  מסירות נפש גדולה לשמירת תורה ומצוות גם בשנים הקשות שהיו בברית המועצות, ומסר נפשו  במיוחד למען קיום מצוות ברית מילה לילדי ישראל גם  במקומות בהם הייתה סכנה עצומה בקיום מצווה זו לא היה ירא ולא חת מפני השלטונות בקיום מצווה חשובה זו. לא לחינם זכה להעמיד דור ישרים מבורך כשבנו ר’ לוי לבייב הי”ו נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי, פועל במסירות נפש למען חינוך ילדי ישראל בכל מקום בעולם בדרך התורה והמצוות, דואג לרווחת עניי העדה ומשפחות מעוטי יכולת, מרים את קרן יהדות בוכרה בישראל ובכל העולם כולו, ובכך ממשיך את דרכו של אביו זצ”ל במסירות נפש למען  קהילת יהודי בוכרה בארץ ישראל ובעולם כולו. יהי רצון שהצדיק רב אבנר לבייב זצ”ל יעמוד בתפילה על כל משפחתו  על בנו רבי לוי הי”ו ובני ביתו ועל כל קהילת ועדת הבוכרים  בארץ ובעולם שנזכה כולנו לבריאות איתנה רפואה שלימה בשורות טובות ישועות ונחמות אמן.

הרב זבדיה כהן. אב”ד העדה הבוכרית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.