לא מעט אנו שומעים את המושג "ניכור הורי", במקרים בהם ישנה מחלוקת בין בני זוג או שנמצאים הם בהליך גירושין רווי מתחים וסכסוכים.

ובכן, אין הגדרה חד משמעית למושג ניכור הורי, יש שיאמרו שניכור הורי הוא  מצב בו אחד  ההורים מסיט את הקטין כנגד ההורה השני, הסתה הגורמת לקטין לא להיפגש  עם ההורה השני כלל.

יש הגורסים כי ניכור הורי הוא מצב בו הקטין לא רוצה לפגוש את אחד ההורים ללא תרומה של ההורה השני.

בלבול במושגים יכול לגרום לטיפול לא נכון והאשמות שיכול ולא יהיו במקומם.

בשנים האחרונות המונח ניכור הורי תפס תאוצה והוא עלה לסדר יום הציבורי בבתי המשפט, היות שניכור הורי גורר אחריו סנקציות שמפעיל בית המשפט כלפי ההורה המנכר.

חשיבותו של הניכור ההורי קיבל משנה תוקף כאשר ביום 25/10/2020 פרסמה נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, את נוהל 02-20 ולפיו, בכל מקרה של הגשת בקשה לסעד זמני שנושאו הבטחת הקשר בין הקטין להורה, מחויב בית המשפט לקיים דיון בנושא תוך 14 יום.

כמו כן קבעה הנשיאה כי בכל בית משפט למשפחה ימונה שופט/ת אשר יהיה אחראי לנושא ניכור הורי והם אלו אשר ישבו בדין תוך 14 יום  מהגשת הבקשה.

לנוהל זה שהוא חשוב במעלה קמו מתנגדים רבים וזאת לאור העבודה כי בבית המשפט למשפחה קיים נוהל של שופט אחד למשפחה אחת , כלומר, אותו השופט ידון בכל התיקם אשר מוגשים לבית המשפט, היתרון נעוץ בכך  שהשופט מכיר את המשפחה מכיר את כל ההליכים העומדים ביניהם ויכול ליתן החלטה אשר תטיב עם הקטינים. לפי נוהל הנשיאה שופט המשפחה צריך להתמודד עם השופט האחראי על ניכור הורי שיכול וייתן החלטה אשר יכול ושופט המשפחה היה מחליט אחרת.

במצב בו  קיים ניכור הורי הילד לא ירצה שום קשר בינו לבין ההורה במצב כזה הילד במצב של "שטיפת מח" והוא אינו יודע עד כמה מוסט הוא כנגד ההורה השני.

הורים יוצרים אצל הקטין תלות מוחלטת, מתוך הפחד של הילד לאבד את הורה יכול הוא ויסכים לוותר על ההורה השני.

קיימת סכנה ברורה לכך והיא, ניתוק קשר של אחד ההורים עם הקטין, ניתוק שיכול להגיע לרמות של  אובדן מוחלט בהכרה של הקטין בהורה עד כדי נתק מוחלט גם בחייו הבוגרים.

מצב כזה יכול לקרות בנקל אם לא נזהה את הבעיה עוד בהתחלה ועם לא יפנו את המשאבים הדרושים לכך.

ארגז הכלים הקיים לבית המשפט לטפל בתופעת הניכור ההורי הוא ארגז כלים גדול מאוד. לרשותו עומדים מיטב המומחים וסמכות רחבה שיש לבית המשפט בהפעלת סנקציות כנגד ההורה המנכר והכל בכדי להגיע לליבו של הקטין ויכיר בהורה המנוכר.

בארגז הכלים ישנו הכלי של הפחתת תשלומי המזונות כלי שבתי המשפט לא ממהרים להשתמש בו  אך הוא קיים ובעל משמעות רבה לא רק כסנקציה כנגד ההורה המנכר אלה יש כאן אמרה של בית המשפט שברגע שמופקעת מאחד ההורים הזכות להיות הורה נוכח ומשפיע על ילדיו כך גם תפקע חובתו לתשלום מזונות ילדיו שהרי לצד כל  זכות קיימת מנגד חובה וברגע שזכות ההורה מופקעת כך גם יכולה לפקוע החובה לתשלום מזונות.

סנקציה נוספת הקיימת היא "בזיון בית משפט" על הפרה של  החלטה שיפוטית, הסדרי השהות אשר נקבעים בין הורים לילדים הינם החלטה שיפוטית לכל דבר ועניין וההורים חייבים לקיימה.

במקרה כזה יכול בית המשפט לפסוק על תשלום קנס לאוצר המדינה או לחילופין יכול להוביל למאסר.

הכלי האחרון והמשמעותי ביותר הוא הוצאת הילדים למשפחת אומנה וכך לנסות לחדש את הקשר בין הילד להורה מצב כזה הוא נדיר אך קיים בארגז הכלים של בית המשפט.

הדבר החשוב ביותר בתופעת הניכור ההורי הוא הזיהוי המוקדם של התופעה. למהר להציף את הבעיה וככל שהזיהוי מוקדם יותר כך גם הטיפול עדין יותר ופחות יפגע בקטין אשר נקלע לסיטואציה שאינה בשליטתו כלל.

Leave a Reply

Your email address will not be published.