היום י"ז באלול, תאריך הפטירה של סבתי האהובה חנה ז"ל. אומנם הייתי בת 15 כשהיא נפטרה מן העולם, אך דמותה הנערצת מהווה עבורי השראה גדולה עד היום.

אבי, שהיה בבת עינייה (בן, שציפו לו כל כך כי הגיע אחרי 4 בנות!) מרבה לספר על אימו האהובה, וכשמדבר עליה, זה בערגה וגעגוע שאין לתאר על אישה מזן נדיר..החל מהסיפורים על התקופות הקשות ברוסיה הקומוניסטית, הקושי בלנהל חיי משפחה יהודים, לגדל 8 ילדים למציאות לא פשוטה על טהרת הקודש, לארח בביתה אורחים לא צפויים תמיד, בכל הזדמנות, רק בגלל שאצלה יש בנמצא אוכל כשר, לטבול בתנאים לא תנאים (חושך, קור, גם לשבור קרח בנהר כשלא היתה ברירה) סבתא חנה תמיד הקפידה על קלה כבחמורה. והיתה אשת חיל אמיתית. וכלה בתקופות היותר מאוחרות, כאן בארץ כשהיתה כבר מבוגרת וחולה ועדיין הקפידה לנסוע מעיר לעיר כדי למסור שיעורי תורה וטהרת המשפחה לנשות הקהילה.

כל המהות שלה היתה חסד ונתינה לכלל. מרגישה זכות גדולה להמשיך את דרכה בעולם הטהרה ומקווה לגרום לה נחת.

יהי זכרה ברוך

Leave a Reply

Your email address will not be published.