רבנים וגבאי בתי הכנסת של העדה הבוכרית, השתתפו בסדנא מיוחדת עם איגוד הרבנים הבוכרים הרב הילל חיימוב, שהציג שורת פתרונות הלכתיים בצל מגבלות הקורונה לקיום מצוות החג.

מאת: אליעזר גליבוב

ביום חמישי האחרון התקיימה בעיר רמלה סדנת הכנה לראש השנה בעידן הקורונה והסגר בחגי תשרי.

בסדנא השתתפו רבנים וגבאי בתי הכנסת של העדה הבוכרית בעיר, שקיבלו דגשים חשובים להכנת הקהל לקראת ראש השנה בצל הקורונה והסגר הכללי שהוטל על המדינה. את הסדנא העביר במומחיות רבה נשיא איגוד הרבנים הבוכרים – הרב הלל חיימוב שליט”א והערב כולו הינו פרי יוזמתם של יו”ר המועצה הדתית של רמלה – עו”ד סמי ישראל וסגן ראש העיר אברהם דז’ורייב.

הרב חיימוב העלה מספר תרחישים ולכל אחד מהם פתרון הלכתי. הוא ביקש מכל הנוכחים להודיע בשבת הקרובה לכל קהל המתפללים, שישתדלו לרכוש סט מחזורים לימים נוראים, בכדי שיוכלו להתפלל במניינים בחצרות, בדומה לסגר שהיה בגל הראשון בתקופת חג פסח “כל אחד מהמתפללים צריך שיהיה לו מחזור משלו, כדי שיוכל להתפלל עם הציבור” אמר הרב.

כמו כן, הרב הדגיש את הנחיות משרד הבריאות, על צמצום השהות במרחב הציבורי ולכן הציע לדלג על הפיוטים שאינם מגוף התפילה (או לומר בית ראשון ובית אחרון בלבד), ולקצר ככל האפשר באמירת מי שברך, ואמירת השכבות לנפטרים בין עולה לעולה.

“לאחר התפילה, יאמרו את הפיוטים שדלגו בתוך הסעודה בבית, דבר שיוסיף יראת שמים לכל בני הבית” ציין הרב והדגיש שאפשר לדלג על פיוטים ולא להאריך במנגינות, אך אין לקצר בנוסח התפילה כלל וכלל.

הרב התייחס לכך שהשנה יום א’ של ראש השנה חל ביום שבת, ולכן צריכים להקדים את תפילת המנחה של שבת לשעה 2 בצהריים, בכדי לסיים את אכילת סעודה שלישית עד השעה 15:40 “וכל זאת, כי צריכים להיכנס לסעודת החג כשהוא תאב.”

הרב חיימוב הנחה את המשתתפים בקיום מנהג של בני העדה בימים נוראים: “מעמידים שני סומכים על ידי החזן, השנה הסומכים צריכים לעמוד במרחק, כדי למנוע הדבקות. הסומך של בעל תוקע, שיעמוד לשמאלו של התוקע ולא לימינו, כי לפעמים ניתזים טיפות הרוק מהשופר, וכן להיזהר לא להעביר את השופר מאדם לאדם כדי לתקוע, כדי למנוע התפשטות של הנגיף.”

נוסף על כך, נאמר כי אין להביא לבית הכנסת לברכת עצי בשמים פרחים והדסים או ריחנים, ולא לכבד זה את זה בהרחת טבק, כי על ידי מגע של אנשים בפרחים או בקופסת הטבק חלילה יכולים להדבק, במידה ואחד מהנוכחים היה חיובי.

“אם מארגנים תפילות בחצר של בניין מגורים, טוב לתלות את זמני התפילות על לוח מודעות של הבניין, כדי לזכותם להשתתף בכל התפילות.” ציין הרב והדגיש כי עדיף לארגן את התפילות בכיתות של בית הספר: “בכל כיתה יתפללו מתפללים קבועים בכל התפילות, והחזן ובעל קורא בתורה, ובעל תוקע בשופר יעמדו במסדרון ומשם כולם ישמעו ויצאו ידי חובתם. בשיטה זו אפשר לחסוך בהעמדת חזנים ובעלי תוקעים לכל המניינים.”

את מצוות תקיעת השופר השנה מקיימים ביום השני של ראש השנה, דהיינו ביום א’ בשבוע, וטוב להודיע לכל הנשים והילדים שישמעו מחלון ביתם את קול השופר.

“את הלכות יום הכיפורים” אמר הרב, “נלמד במפגש הבא בעז”ה, אבל דבר אחד אני מבקש להבהיר, שהשנה בגלל הנגיף של הקורונה, אין לקיים את מצוות “מלקות” הנהוג בעדה הבוכרית בחגורה של בית הכנסת כלל וכלל, כי על ידי זיעה של גוף האדם, יכולים חלילה להעביר את המחלה מאדם לאדם. ולתועלת העניין כל אדם שמגיע לקבל מלקות בערב יום כיפור, יביא את החגורה שלו לשמש בית הדין, וילקה אותו בחגורה האישית שלו, או שילקו עם החגורה של בית הכנסת מעל החולצה בלבד”.

סגן ראש העיר אברהם דז’ורייב, פנה לכל הרבנים וגבאי בית הכנסת שלקחו חלק בסדנא: “אנחנו מתמודדים עם מציאות מאתגרת שמחייבת הדרכה והכנה מיוחדת ולכן ביקשתי מהרב חיימוב להגיע לרמלה ולהכין אותנו לקראת התפילות בחגים. בע”ה ב-23.10 נקיים הדרכה נוספת לתפילות יום כיפור. אני מבקש להודות להרב הלל חיימוב שנענה לבקשתי וליו”ר המועצה הדתית עו”ד סמי ישראל שהוציא את הנושא החשוב לפועל.”

Leave a Reply

Your email address will not be published.