צילום: פוטו ניסים
לאוניד אליעזרוב
השבוע נערך קבלת פנים לשגריר הנכנס של רפובליקת קזחסטן בישראל מר דאולט אמברדייב בבית קונגרס יהודי בוכרה בתל אביב. את קבלת הפנים ליוו מנכ"ל הקונגרס הרב יהודה בלוי וצוות הקונגרס, הסמנכ"ל יוסי ניאזוב ומנהל קשרי החוץ אדי מורדכייב. במהלך הפגישה, נערך לכבוד השגריר סקירה היסטורית על מורשת יהדות בוכרה ופעילות הקונגרס בארץ ובעולם. במהלך ההתרשמות מן הפריטים המוצגים במוזיאון 'דרך המשי' שבבית הקונגרס, הביע השגריר הזדהות והדגיש את המכנה המשותף של יהדות בוכרה והמורשת הקזחית. זו לא הפעם הראשונה שהשגריר פועל במדינת ישראל וכבר במהלך הסקירה הופתענו לגלות שהוא אף דובר ומבין את השפה העברית. יתרה מזו, כך על פי דבריו של השגריר, הוא מכיר את הפעילות של קונגרס יהודי בוכרה ואת הפרויקטים הרבים שיוזם נשיא הקונגרס מר לב לבייב, ברחבי ברית המועצות לשעבר ובכל העולם.
שגריר קזחסטן טרם הציג את כתב האמנה לנשיא ישראל, אך למרות חשיבות הדבר מדובר בהליך טכני בלבד וביומנו כבר מתואמים עשרות פגישות, כך שאחד מביקוריו הראשוניים התקיים בבית הקונגרס בתל אביב. לאחר הסקירה ההיסטורית והצגת פעילות הקונגרס, נערכה הפגישה לצד ארוחה עם האושפולוב המסורתי, במהלכה הדגיש מנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה את החשיבות של הפעילות היהודית בקזחסטן וכן דובר גם על אתר קברו של הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, בעיר אלמטי, הגדולה שבערי קזחסטן. השגריר אף השיב לדבריו וציין שהאתר מוגדר כחלק מרשימת אתרי המורשת הלאומית ואף הוסיף שבמשך השנה כולה, אלפי חסידים ותיירים רבים מגיעים לפקוד את המקום הקדוש. במהלך הארוחה, החל השגריר אף לבטא חלק מהמילים בשפה העברית, וכאשר נשאל כיצד למד לדבר בעברית, השיב: למדתי באולפן, ובסוף חודש מאי הוא ימשיך את לימודיו בשלב ג' באולפן בישראל. מר דאולט אמברדייב תיאר כיצד שיתוף הפעולה בין השגרירות לקונגרס יהודי בוכרה ימשיך להתרחב במהלך כהונתו.
באתר משרד החוץ של קזחסטן מצוין כי מר דאולט אמברדייב נולד ב-24 בדצמבר 1970 בכפר קסקאסו שבאזור צ'ימקנט (כיום טורקסטאן). דובר שבע שפות, כולל ערבית, טורקית, פרסית ועברית.
בוגר האוניברסיטה הממלכתית של קזחסטן והאקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ. בעבר הוא כבר עבד בישראל כיועץ לשגרירות ואף כיהן כקונסול הכללי של קזחסטן באיראן וכממונה על היחסים בנציגות הדיפלומטית הקזחית בלבנון. במשך עשר שנים היה ראש המרכז של מדיניות החוץ במינהל הנשיאותי ובנוסף הוא מייעץ לנציגות הקבועה של קזחסטן באו"ם בניו יורק.
בשנים האחרונות עמד בראש השגרירות בכווית והיה מנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של הארגון האיסלאמי לביטחון תזונתי.
מדינת ישראל ורפובליקת קזחסטן מקיימות יחסים דיפלומטיים דו-צדדיים, הקשר נוצר ב-10 באפריל 1992. שגרירות ישראל בקזחסטן נפתחה באוגוסט 1992 וממוקמת בבירה אסטנה. שגרירות קזחסטן בישראל נפתחה במאי 1996 וממוקמת בתל אביב.
האוכלוסייה היהודית של קזחסטן גדלה באופן משמעותי בתקופת שלטונו של סטאלין. גם במהלך מלחמת העולם השנייה, יותר מ-8.5 אלף יהודים ברחו לקזחסטן. מאז 1989 עלו כ-10 אלף יהודים מקזחסטן לישראל.
כיום חיים בקזחסטן יותר מ-3.3 אלף יהודים במדינה ולמעלה מעשרים ארגונים ו-14 בתי ספר יהודיים פועלים ברחבי קזחסטן. הסוכנות היהודית נותנת חסות למספר מרכזי נוער בקזחסטן, במרכזים אלו מלמדים את בני הנוער תרבות יהודית ועברית ובספטמבר 2004 נפתח באסטנה בית הכנסת הגדול במרכז אסיה, בית רחל-חב"ד ליובאוויטש.
הכלכלות של ישראל וקזחסטן משלימות ולא תחרותיות, כך על פי המובא באתר שגרירות ישראל בקזחסטן. ישראל, שאין בה הרבה מינרלים, מייבאת אותם בחלקן מקזחסטן כך גם לגבי נפט ותבואה.
מבנה כלכלי וסחר זה, נוח לשתי המדינות, בכדי להמשיך ולפתח הסכמים ביניהן.
תנאי האקלים הקשים לפעמים בשתי המדינות מצביעים על עוד תחום חשוב מאוד של שיתוף פעולה. ישראל, בשל תנאי האקלים לרבות בעיית המדבר שלה, ממציאה ומפתחת מערכות חקלאיות, אלו משולבים בפיתוח יישומים שהציבו את ישראל בחזית בתחום החקלאות הצחיחה, כמו לדוגמה מערכת הטפטפות, כך שתחומי עניין נוספים בחקלאות כוללים פרויקטים של ניהול מים והתפלה, פיתוח וייצור מזון למשקי החלב והחי.
