סידור נוסח העדה הבוכרית 'בית הלוי' יצא לקראת חג הפסח במהדורה מחודשת פרי עבודתם של צוות אברכים שעמלו על שיפור הסידור והוספת המנהגים הייחודיים לעדה הבוכרית* אלפי עותקים של הסידור החדש שיצא ביוזמתו של הגקונגרס כבר עושים את דרכם לבתי הכנסת של העדה הבוכרית לכבוד חג הפסח* ראיון מיוחד עם הגאון הרב זבדיה כהן על החשיבות של הנוסח הייחודי לעדה ועל המפגש המרגש עם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שרווה נחת מהסידור

התפילה, פניית האדם אל הקב"ה , עתיקה היא: דמויות במקרא פנו אל הקב"ה בתפילה; רוב ספר תהילים הוא תפילה ומזמורי הודיה להשם. הסידור, כספר המייסד סדר תפילה קבוע ואחיד, החל להתגבש בתקופת בית שני, עת עבודת השם החלה לעבור מהמקדש בירושלים אל הקהילה, מהקרבת קורבנות להתכנסות שביסודה לימוד תורה וקריאה של טקסטים מקודשים.

במהלך ההיסטוריה, ניתן להצביע על כמה שלבים להתגבשות הסידור: סדרי התפילה החלו להתגבש בתקופת התנאים. בשלב זה נוצקו בעיקר המסגרות החיצוניות הקובעות את זמני התפילות ואת תוכניהן העיקריים. בתקופת האמוראים התרחב העיסוק במסגרות המחייבות לתפילה ובתוכן. בתקופה זו נקבעו גם מאפיינים טקסטואליים כלליים להיות לעמוד השדרה של ברכות התפילה, בעיקר נוסחאות הפתיחה והחיתום של הברכות, ואילו תוכן הברכות נותר גמיש. בתקופה זו התגבשו בבבל ובישראל נוסחי תפילה ומנהגים, ואפשר כבר לראות הבדלים בנוסח ובמנהג בין שני המרכזים.

את הסידור הראשון כתב בבבל הרב עמרם גאון בתקופת הגאונים, בשלהי המאה התשיעית. הסידור נכתב כתשובה לבקשתם של בני אחת מקהילות ספרד, אשר ביקשו שישלח להם את נוסח התפילות שיש להתפלל.

בסידור מופיעות תפילות החול, קריאת שמע על המיטה, תפילות השבת והמועדים, הגדה של פסח וברכות ותפילות באירועים מיוחדים – ברית מילה, אדם היוצא לדרך, סדר סליחות ועוד. את הסידור מלווים דברי הסבר והוראות הלכתיות. לצד נוסח זה התקיים גם המנהג הארץ-ישראלי, אך רדיפות היהודים בידי הצלבנים וגירושם מן הארץ גרמו לנוסח הארץ-ישראלי להיטמע בין נוסחים אחרים, ואפשר למצוא ביטויים שלו בנוסח אשכנז ובנוסח בני קהילות איטליה ויוון.

לאורך הדורות נוצרו נוסחי תפילה רבים במרכזים שונים של היהדות ברחבי העולם. הנוסחים הבולטים כיום בבתי הכנסת הם נוסח עדות המזרח המבוסס על נוסח יהודי ספרד לפני גירושם, ונוסח אשכנז. בנוסח אשכנז חלה התפתחות חשובה בתולדות הסידור – המאבק בין חסידים למתנגדים הוליד פיצול בנוסחים. הנוסח המכונה "אשכנז" הוא נוסחם של המתנגדים והנוסח המכונה "ספרד" הוא הנוסח של החסידים.

מהדורה חדשה-בשורה חדשה

הסידור הוא אחד הספרים המשפיעים ביותר על היהדות בכלל ועל היהודי בפרט והוא חלק מחייו של כל יהודי מאמין. המילים שאומרים המתפללים מדי יום מבטאות מגוון תפיסות ואמונות, שביטוין בתפילה מביא את המתפלל להטמיען, אף אם אין הוא מודע לכך.

במהלך הדורות נוצרו מאות רבות של מהדורות סידור. לא פעם מהדורה חדשה נועדה להביא בשורה חדשה. לעתים המהדורה מחדשת בתוכן ולעתים בצורה. לעתים שינוי הגופן בלבד נושא עמו מסר של חידוש, ולעתים החידוש מתבטא בהוספת חטיבת תוכן שלמה לסידור.

הסידורים מחולקים בבתי הכנסת של העדה הבוכרית

מתוך הכרה בחשיבותו של הסידור, הן מבחינה דתית הן מבחינה תרבותית, גם בימינו רואות אור מהדורות רבות שלהן דגשים ייחודיים. כמו סידור 'בית הלוי' שהוציא קונגרס יהודי בוכרה לפני שמונה שנים וכעת, לקראת חג הפסח, יצא הסידור במהדורה מחודשת ומתוקנת. בימים אלו מחולקים למעלה מ-5,000 עותקים של הסידור החדש לכל בתי הכנסת של העדה הבוכרית בישראל.

כדי להבין יותר לעומק את החשיבות של סידור בית הלוי המחודש, שוחחנו עם אב"ד העדה הבוכרית, הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א שהסביר לנו על גודל החידוש של הסידור בכלל והמהדורה החדשה בפרט.

"סידור בית הלוי הוא הסידור של בני העדה הבוכרית. הסידור ונסח התפילה היוו תמיד לחוט המקשר בין עם ישראל לבין הקב"ה ובין העבר שלנו לעתיד. הסידור מכיל בתוכו את התפילות, הפסוקים מהתהילים ופסוקים מהתורה הקדושה. ממילא, כאשר יהודי שופך את  שיחו לפני ריבונו של עולם עם מילים קדושות אלו, במיוחד בשעת תפילת הלחש, תפילת שמונה עשרה- או אז, נוצר הקשר המיוחד בין האדם לבוראו.

מרן הרב עובדיה רווח נחת

במשך הדורות, כאשר עם ישראל היה נפוץ בגלויות השונות, חוברו נוסחאות לסדר התפילה לפי מנהגי כל עדה ועדה במקומה היא. כך גם לעדה הבוכרית במשך השנים נוצרו מנהגים ונוסח ייחודי לה. זכינו, שלפני שמונה שנים, ביוזמתו של נשיא הקונגרס רבי לב לבייב, הוחלט להוציא לאור את הסידור 'בית הלוי' שבו יהיו את כל המנהגים והנוסח המיוחד לבני העדה הבוכרית. יציאתו לאור של הסידור התקיימה בביתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בהשתתפות ראשי העדה הבוכרית, שלא הפסיק להביע את נחת רוחו מהעובדה שלעדה הבוכרית יש סידור משלה".

הרב זבדיה כהן שליט"א מסביר יותר על המהדורה המחודשת של סידור 'בית הלוי': "בתקופה האחרונה, החליטו בקונגרס לחדש את הסידור ולהוציאו לאור בגרסה מחודשת ומתוקנת לצורך כך, הובאו צוות תלמידי חכמים בני העדה הבוכרית שישבו ימים רבים והגיהו כל פסיק, אות ותג. לאחר השלמת העבודה המאומצת, לקראת חג הפסח של שנה זו, יצא לאור הסידור המפואר ונשלח לכל בתי הכנסת של בני העדה הבוכרית. חידוש נוסף הוא הסידור במהדורת כיס שיאפשר לרבים לקחת אותו עימם לכל מקום.

אין זמן מתאים יותר להוציא סידור מפואר שכזה, מערב חג הפסח, שמבטא  את החיבור בין העבר של העם שלנו לבין עתידו. בליל הסדר אנו חוגגים את החירות ומתנהגים כבני מלכים. אך אנו רואים שממש כאשר אנו פותחים את הסדר, אנו מזכירים את לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. לכאורה, מדוע בלילה שבו אנו אמורים לחוש כבני מלכים, עלינו להיזכר בתקופות בהם אכלנו לחם עוני? אלא התשבוה היא, שגם כאשר פנינו אל עבר העתיד, אל לנו בשופ אופן לשכוח את העבר, את המקום ממנו באנו.

אני מברך את כל העוסקים במלאכת הקודש הזו שהוציאו דבר מתוקן שכזה מתחת ידם". מסיים הרב זבדיה כהן שליט"א

Leave a Reply

Your email address will not be published.