אלפי נקודות של אור בוהקות מעל פני הגלובוס בדמות בתי חב”ד המפיצים אור וחום יהודי במקומות של שממה רוחנית. לרגל כינוס השלוחים העולמי הנערך בשנה זו במתכונת של שידור ישיר, כינסנו שלושה שלוחים מרחבי העולם הפועלים בקרב בני הקהילה הבוכרית לרב שיח על חיי השליחות, האתגרים, והצמיחה מהקשיים.

בכל שנה, מתאספים אלפי השלוחים של תנועת חב”ד מכל רחבי העולם ל’כינוס השלוחים’ המתקיים במרכז חב”ד העולמי בברוקלין, ניו יורק. הכינוס נערך בסמוך לקריאה בתורה על דבר שליחותו של אליעזר עבד אברהם. מעמד הכינוס, הנמשך כמה ימים, הוא הדלק והאנרגיה המספקת לשלוחים אשר פעמים רבות חיים בבדידות רוחנית ובשממה יהודית. נכון, השלוחים נפוצים בכל העולם בדיוק כדי להפיח את השממה הזו, לשם כך הקים הרבי מליובאוויטש את מפעל השליחות העצום הזה, אבל גם הם זקוקים לחיזוק ועידוד.

במהלך ימי הכינוס, נפגשים השלוחים איש עם רעהו, כל אחד מהם מגיע מקצה אחר של העולם ויחד הם יוצרים שרשרת של אור וחום יהודי חסידי המתכנס באופן נדיר פעם בשנה תחת קורת גג אחת. אירועי השיא של הכינוס הם ללא ספק הרגע בו כל אלפי השלוחים מכל רחבי העולם, עולים יחד לציונו של הרבי מליובאוויטש ומעתירים בתפילה על עם ישראל ומבקשים את התגלותו המיידית של המשיח. אירוע שיא נוסף הוא ה’באנקעט’- ארוחת ערב  בסימן הצדעה לצבא השלוחים מכל רחבי העולם. בה משתתפים למעלה מ-5,000 איש מכל רחבי הגלובוס. ארוחה זו שוברת את השיא בכל שנה מחדש לארוחת הערב הגדולה ביותר בניו יורק.

שלא כמידי שנה, בעקבות מגפת הקורונה, לראשונה לא נערך הכינוס במתכונתו הרגילה. רוב אירועי הכינוס הועברו בשידור ישיר לאלפי השלוחים שנמנעו מלטוס ונשארו לשמור על בריאותם ובריאות משפחותיהם בביתם. השנה לא זכו השלוחים להיפגש איש עם רעהו ולתת חיבוק חסידי חם אחרי שנה שלא הראו. השנה, ישבו השלוחים במקום שליחותם והתחברו כולם יחד לשידור ישיר של אירועי הכינוס שנערכו ללא קהל.

לכבוד הכינוס, ולכבודם של השלוחים. החלטנו לכנס שלושה שלוחים מבתי חב”ד שונים שמהווים חלק מפרוייקט ‘בית חב”ד” של קונגרס יהודי בוכרה. בתי חב”ד אלו פועלים בעיקר בקרב בני העדה הבוכרית בארץ ובעולם וזוכים לסיוע וליווי מיוחד מטעם ‘קונגרס יהודי בוכרה העולמי’. בסך הכל ישנם כ-30 בתי חב”ד ברחבי העולם העוסקים עם בני העדה הבוכרית ומקיימים קשר ישיר עם הקונגרס.

כינסנו יחד את הרב שמואל סעידוב, מקריית גת. הרב ישראל נתנאלוב מוינה והרב דוד ארייב מקולרדו. שלוחים ורבנים הפרוסים על פני שלושה יבשות ואזורי זמן שונים וכולם עוסקים באותו הדבר- לתקן עולם במלכותו של השם יתברך.

כאן הוא הבית

רבנים ושלוחים חשובים, נתחיל בשאלה פשוטה: מה זה בעבורכם להיות שליח של הרבי?

הרב סעידוב: “כשהגעתי לקריית גת בפעם הראשונה, ניגש אלי אחד מהגבאים של בית הכנסת, הייתי אז בחור בן 26. הוא שאל אותי מאיפה באתי ואמרתי לו מי אני ומה אני. הוא שאל אותי לכמה זמן באת? ואני לא הבנתי את השאלה שלו. כי חבדנ”יק כשהוא יוצא לשליחות הוא יודע שזו משימה שנמשכת עד לביאת משיח צדקנו. באירוע המרכזי של כינוס השלוחים שנערך השנה במתכונת סייבר, דיבר אחד מהשלוחים הצעירים מיבשת דרום אמריקה. הוא מספר שתקופה קצרה לאחר שהם עברו מהמקום בו הם גרו למקום השליחות, ניגשה אליו הילדה שלו כאשר היא הייתה בת 4 ושאלה ואתו “אבא, מתי חוזרים הביתה”? הוא ענה לה ‘ילדתי, כאן הוא הבית שלנו’.

הרב שמואל סעידוב

למרות שגם אני וגם אשתי מגיעים מהעיר נתניה, ושם נמצאת רובה הגדול של המשפחה שלנו. ידענו מהרגע הראשון שאנחנו מגיעים לקריית גת כאן זה הבית שלנו. אולי לקח לנו כמה שנים להרגיש את זה אבל אנחנו לגמרי מרגישים שכאן זה הבית שלנו. זה בשבילי להיות שליח”

הרב ארייב: “להיות שליח בקהילה הבוכרית זה דאבל שליחות. בשונה  מכל השלוחים בארצות הברית, שעוסקים לרוב עם קהילות מקומיות ואשכנזיות. אני עוסק עם קהילה שהיא מאוד מסורתית וספרדית במנהגיה. זה יוצר הבדל באופי הפעילו ביני לבין קהילות אחרות שנמצאות כאן בארצות הברית. אני מרגיש שאני נמצא כאן ‘נטו’ בשביל להפיח חיים בקהילה הבוכרית המקומית ולהיות הדמות שמייצגת את היהדות שאפשר לפנות אליה בכל נושא ומובן ואפילו לא רק בעניינים רוחניים אלא גם גשמיים”.

הרב נתנאלוב: “מבחינתי, להיות שליח זה אומר דבר ראשון להיות מייצג של מי ששלח אותי, של המשלח. אני צריך להיות דבוק במשלח שלי שהוא הרבי מליובאוויטש ולא לסטות ימין או שמאל מהרצון של המשלח. זו פרקטיקה שלא רק שהיא נכונה, היא גם מאוד עוזרת. לפעמים אתה מרגיש שעשית את ה’יומית’ שלך, שסיימת לעשות את מה שהיית צריך, נתת את כל השיעורים ופעלת את כל הפעילויות. אבל שליח יודע שאין דבר כזה מן שלו לעצמו, הוא צריך להיות זמין 24 שעות למען הקהילה שלו ולמען היהודים שרואים בו כתובת לכל עניין יהודי.

הרב נתנאלוב עם הראשל”צ שליט”א

אצלי יש מושג מאוד חזק של עבודה עצמית. בשביל שאני אראה הצלחה בעבודה שלי, זה לא יעזור לי אם אני אמסור מיליון שיעורים ואעשה את כל ההשתדלות האפשרית. אם אני לא אראה דוגמה אישית מההנהגה שלי, זה פשוט לא יעבוד. לכן מה שלא כולם יודעים שעם כל העיסוק של השליח בקהילה, יש לו גם הרבה עיסוק בתיקון המידות שלו. כדי שהוא יוכל לעשות את עבודת השליחות כדי שתהיה לה השפעה על הקהל ואפשרות לקרב אותם. זה מבחינתי החלק היותר קשה בעבודה, העבודה עם עצמי” .

לא משבר- אתגר

יש רגעים של משבר בעשייה? אם כן, תוכל לתאר רגע אחד?

הרב ארייב: ” כל יום שלי זה יום אחר, אני קורא לזה ‘פרשת השבוע’ כי כל שבוע יש פרשייה אחרת שאני בתור השליח המקומי צריך לעסוק בה. החיים פה לא נראים אותו הדבר משבוע לשבוע. לפעמים זה להתעסק עם צעיר מקומי שנורה בראשו כתוצאה מהסתבכות שלו עם עבריינים, וצריך לארגן לו לוויה. או שאתה מתמודד עם ברית מילה להורים שחיכו הרבה שנים לילד ובזכות קבלה שקיבלו על עצמם נולד להם סוף כל סוף התינוק לו הם ציפו והם עורכים לו ברית. שני האירועים הללו יכולים להתרחש באותו יום ממש. השליחות היא מאוד לא צפויה ואתה צריך לדעת לסגל את עצמך למציאות”.

הרב ארייב מחתן זוג מהקהילה בימי קורנה

הרב נתנאלוב: ” אצל חסיד אין משבר, יש אתגרים. כרב קהילה בוודאי שיש אתגרים וסיטואציות לא פשוטות. כמובן שהרב הוא הדמות הראשונה שבאים אליה כאשר נתקלים במקרים קשים מאוד או טראגיים. הרב צריך לעמוד שם ליד האנשים השבורים, ולעודד את רוחם ולמצוא את המילים ואת הרגש הנכון כדי לנחם אותם. זה ניסיון לא פשוט להיות שם בשביל האנשים הללו. הרב עצמו לא תמיד נמצא במצב הנכון כדי לתת מעצמו לאחרים, אבל הוא צריך לדעת שגם שהוא לא מוכן, הוא צריך לתת מעצמו ללא תנאי.

גם אם אני נותן דרשה לקהל, אז אני יכול להעביר להם דרשה יפה מאוד ונעימה לאוזן, אבל זה לא מספיק. התפקיד של הרב זה לחמם את הקהל, לתת מהחום היהודי חסידי שהוא צבר בעצמו לקהילה שלו. בלי זה, זה כמו גוף ללא נשמה. יש הרבה מילים יפות, אבל המעשה הוא העיקר.

בתקופה האחרונה, תקופת הקורונה, כרב קהילה, היה מוטל עלי לקבל החלטות הרות גורל. האם לפתוח את בית הכנסת? לסגור אותו? איך להמשיך את השגרה הקהילתית וכו’ כל ההחלטות הללו הן לא פשוטות לקבלה וזה חלק מהאתגר הגדול של להיות שליח ורב קהילה”.

הרב סעידוב: ” בוודאי שיש משברים, אבל נניח שאני משווה את עצמי למנהל של פרוייקט או מנכ”ל של חברה, כאשר יש משבר גדול יש לו אפשרות להשאיר הכל מאחוריו ולהתפטר מהמעמסה הזו. שליח חב”ד לעולם לא יעזוב את מקום שליחותו. לכן, כאשר הוא מגיע להתמודד עם משבר הוא חייב להמציא את עצמו מחדש. כיוון ששליח חב”ד לא יכול לשבת בחוסר מעש.

אני הייתי מעדיף לקרוא לזה ‘אתגרים’. אלו מצבים שבהם אתה חייב למצוא פתרון מעשי שבסופו של דבר מביאים את הסיטואציה למקום טוב יותר. קח למשל את הקורונה, שגרמה לנו להרבה אתגרים. כך למשל, ביום כיפור הקמנו אוהל תפילה ענק כדי לתת מענה לכל מי שרצה להתפלל לפי כללי הריחוק ביום כיפור. גם ראש השנה בצל הקורונה היה שונה. אם בשנה רגילה אני תוקע בשופר בעשרה בתים שונים, בשנה זו, היה ביקוש ל-50 כתובות שונות של אנשים שחששו להשתתף בתפילה אך לא ויתרו על מצוות היום. ברוך השם, גייסנו מתנדבים מהקהילה המקומית שבאו לתקוע לכל אותם אלו שלא יכלו להגיע לשמוע את תקיעת השופר בבית הכנסת. האתגר הקשה ביותר של הקורונה הוא הפעילות השוטפת דוגמת השיעורים הקבועים שפסקו. עם האתגר הזה התמודדתי בצורה כזו שהתחלתי להפיק סרטונים מושקעים עם תוכן יהודי, ואותם אני מפיץ ברחבי הרשת. זוהי דוגמה מעולה לאתגר שאתה חייב להמציא את עצמך מחדש. וזה דבר שהרבי מליובאוויטש לימד אותנו, לא לשקוט על השמרים אלא להיות אקטיביים כל הזמן ולחפש פתרונות יעילים למצבים משתנים.

מה זה אומר מבחינתכם להיות שלוחים של הרבי מליובאוויטש?

הרב סעידוב: “יש לי בית כנסת שבו אני מכהן כרב, שם הכל מתנהל על טהרת המנהגים הבוכרים. אבל עם זאת, אני משתדל להכניס לבית הכנסת את האווירה החבד”ית בנועם ובדרכי שלום. אנחנו עושים התוועדויות בשבתות וימים טובים. או באירועים מיוחדים כגון י”ט’ בכסלו יום שחרורו של האדמו”ר הזקן ממאסר, או בי’ שבט, יום פטירתו של הרבי הקודם ויום קבלת הנשיאות של הרבי שלנו, וכן הלאה. כמו כן, יש לנו שיעורי תניא ושיעורי חסידות קבועים. גם במישור האישי, כאשר אני עושה בר מצווה לחבר קהילה, אני משתדל מאוד שכל מי שמגיע יניח תפילין, או אם אני בא לחנוכת בית, אני משתדל לעורר את כולם על מזוזות כשירות ועל בדיקה תדירה של המזוזות. אלו דברים שלרבי היה חשוב ואני כשליח שלו הפועל בקרב יהודי בוכרה משתדל לקיים”.

כינוס השלוחים הווירטואלי

הרב נתנאלוב: “כמו שאנו רואים שיוסף הצדיק דמות דיוקנו של אביו נראתה לו וזה עזר ותמך בו. כאשר אני שם את דמותו וצורתו של המשלח, של הרבי, אני מדמיין את דמותו של הרבי מול העיניים ושואל את עצמי מה הוא היה מצפה ממני ברגע זה. ברגע שאתה עושה את זה אתה מיד יודע מה התשובה”.

הרב ארייב: “עצם זה שאני והמשפחה שלי גרים רחוק מאוד מהבית והמרחק הוא קשה. אני יכול לומר לך שאני והמשפחה שלי לא היינו יחד בארץ כבר קרוב ל-5 שנים. יש לי ולאשתי ברוך השם שישה ילדים שיהיו בריאים. כדי להעלות את כולנו יחד למטוס, צריך להשיג סכום כסף גבוה והדבר לא תמיד אפשרי. כלומר, יש התמודדות לא פשוטה מול המרחק מהמשפחה, במיוחד כשיש ילדים קטנים שזקוקים למעטפת המשפחתית הרחבה הזו. זוהי הקרבה שאנחנו עושים למען השליחות. אנחנו בטוחים שזהו הרצון של הרבי מאיתנו ובשביל המטרה הזו, אנו שמחים ומרגישים זכות להקריב”.

הרבי מליובאווטיש מדבר לשלוחים

המרחק קשה

איך זה לגדל משפחה יהודית חסידית עם תנאים לא אופטימליים מבחינת חינוך כשרות וכו’?.

הרב סעידוב : “אצלינו ברוך השם אין הבעיה הזו, אנחנו גרים בקריית גת בארץ הקודש אז אנחנו ‘מפונקים’ מהבחינה הזו…

הרב ארייב: “יש קשיים בגידול משפחה במקום שהוא מנותק ובארץ ניכר. קולורדו זה לא מקום כמו ניו יורק או מיאמי שיש קיבוץ גדול של יהודים ויש ליהודי שומר תורה וכשרות את כל מה שהוא צריך ויותר מכך. בדיוק לפני שבועיים הלכתי עם אשתי לקנות פיצה ואשתי אמרה לי בהתרגשות ‘ואוו תראה יש תוספות על הפיצה’. הדברים שנראים לאחרים הכי טריוויאלים וברורים, אצלינו הם נחשבים לאקסטרה. גם הילדים כאמור חווית ניתוק ולא גדלים בחברת ילדים אחרים שנראים ומתנהגים כמוהם, אבל אנחנו משתדלים מאוד להשקיע בהם את כל הזמן שיש לנו כדי לחנך ולגדל אותם ברוח היהדות וחסידות חב”ד”.

הרב נתנאלוב: ” ברוך השם בווינה הקהילה מאוד מפותחת ויש לנו כאן סופרמרקטים כשרים, מסעדות ובעצם כל מה שאנחנו זקוקים לו על מנת לקיים חיי קהילה יהודים כשרים על פי רוח היהדות. מה שכן, כמו בכל המקומות בעולם, החינוך שיש בחו”ל הוא לא באותה הרמה של החינוך היהודי בארץ. בתוספת לכך, הממשלה כאן לא מתירה לבתי ספר להשקיע יותר מידי שעות בלימודי יהדות ולכן אנחנו משקיעים בעצמינו ומשלימים לילדים את מה שהם לא למדו בבית הספר. אם זה גמרא, אם זה הלכה וכו’.

יש לילדים שלנו גם ‘חונכים’. שאלו נערים בוגרים מהארץ שנדבקים לילדים שלנו, וממש מחדירים בהם את כל החום והאור החסידי שיש בארץ. זה מאוד עוזר לנו ולילדים שלנו להיכנס לאווירה טובה יותר”.

העדה הבוכרית וחב”ד הלכו יחד לאורך ההיסטוריה

מה הייחודיות של שליח חב”ד לעדה הבוכרית?

הרב נתנאלוב: “ אני רב ב’בית הלוי’ שזו קהילה שברובה מורכבת מיוצאי בוכרה הגרים בווינה. אני יכול לומר לך שיש גל גדול מאוד של בוכרים ובעיקר אני רואה את זה בקרב הצעירים, שמרגישים קשורים בכל ליבם ונפשם לרבי. יש כאן כאלו שבאופן קבוע שולחים מכתבים לאוהל של הרבי בניו יורק במטרה לבקש ברכה או עצה. כל זה לא פוגע בכיהו זה בייחודיות של הקהילה ובאופי המסורתי שלה. כל ההלכות שלנו אנו מקפידים שיהיה אך ורק לפי מנהג הספרדים. אני בקשר יומיומי עם החתן של הרב עובדיה יוסף זצ”ל הרב בוטבול שליט”א. כדי לוודא שכל מה שאנחנו עושים מעוגן בהלכה ובמנהגים של עדות ספרד”.

הרב סעידוב: ” לקהילה הבוכרית יש פלוס מאוד גדול שהיא קהילה מסורתית מאוד. כאשר אני בא ללמד ילד לבר מצווה, אני תמיד בודק מה הידע הכללי שלו על יהדות. אם בקהילות אחרות אני יכול לפגוש ילדים שלצערנו הרב לא ידועים מהו קידוש, או מהי ברכת המזון, בקהילה שלנו מעולם לא נתקלתי בחוסר ידע בסיסי של הילדים. אפילו ילדים קטנים נפגשים במהלך השנים עם המון יהדות מסביב להם. יהודי בוכרי, גם אם הוא אינו מקפיד על שמירת מצוות לעת עתה,  לא מגיע לבית הכנסת רק פעם בשנה ביום כיפור. הוא מגיע לפחות פעמיים באזכרה של אבא ושל אמא. בזה יש ייחודיות גדולה לקהילה הבוכרית. בנוסף, הייחודיות של הקהילה הבוכרית מתבטאת בזה שכאשר הבוכרים עלו לארץ, הם פתחו לעצמם ישיבות ובכך הקהילה הצליחה לשמור על המסורת בה היא מחזיקה מדורי דורות. אני חושב שכמעט כל היהודים הבוכרים מגדירים את עצמם לכל הפחות כמסורתיים או מסורתיים פלוס.

אני חושב גם שהייחודיות של שליח חב”ד בקהילה הבוכרית הוא בכך שהוא פועל להחזיר את המצב לקדמותו. כלומר, כאשר אני מנסה להחדיר את לימוד חסידות חב”ד לבני העדה הבוכרית, אני לא מחדש כאן שום דבר. כיון שהקשר בין יהודי בוכרה לחב”ד התחיל כבר לפני כ-200 שנה עוד מימי הרב ממן ולאחריו הרב רבין זצ”ל. כל יהדות סמרקנד עמדה על רבי חזקיה קייקוב, שהיה חסיד חב”ד במלוא מובן המילה.  חסידות חב”ד ויהדות בוכרה מתחזקים מערכת יחסים ארוכה והיסטורית ולכן אני בעצם מרגיש שאני לא יוצר ברייה חדשה, אלא בבחינת ‘חדש ימינו כקדם”.

הרב ארייב: ” ידוע שהרבי מליובאוויטש נתן יחס מאוד חם לקהילה הבוכרית. הרבי נתן את השם לישיבה שהוקמה לקהילה הבוכרית בכפר חב”ד. לאחר כמה שנים רצו העסקנים המקומיים לשנות את השם של הישיבה והרבי ממש התנגד ואמר שחייבים לקרוא לישיבה הזו ‘ישיבת הבוכרים’ שלשם כך היא נועדה. גם אנחנו, כשלוחים של הרבי עושים את זה בצורה הכי מקסימלית שניתן.

אני זוכר את התקופה הראשונה שהגעתי לקולרדו היה לי מאוד קשה. היה טפטוף מאוד חלש של אנשים והפעילות הייתה ‘מקרטעת’ אם נקרא לזה כך. אבל היום אני פותח את היום במניין של שחרית עם כ-20 משתתפים. זוהי התקדמות עצומה. כמו כן, אנחנו עובדים במרץ על בניית בית קבע לקהילה שלנו שמקווים שיבנה במהרה וישרת את כל צורכי הקהילה הבוכרית המקומית באזור. השטח למקום כבר נקנה והתכנונים כבר נעשו, גם את האישורים הנדרשים השגנו, ואנחנו תיכף נתחיל את הבנייה”.

בביאת המשיח אני מאמין

איך היה להשתתף בכינוס השלוחים במתוכנת אינטרנטית מבלי להיות במקום פיזית?

הרב סעידוב: “הכינוס השנה היה אחר ושונה. פתאום בשנה הזו, כשאתה עובר את הכל מהבית, אתה מרגיש את הגעגוע ללכת ולהיות ליד הרבי. השנה הזו היה חסר לי מאוד האינטימיות עם הרבי, התחושה שאתה נמצא קרוב לרבי ואתה והוא יכולים לנהל איזשהו שיח של רבי וחסיד, זה היה מאוד חסר לי השנה”.

הרב נתנאלוב: “כמו כל הנושאים החדשים של הקורונה, גם אנחנו התגברנו על הקשיים וברוך השם התפתחנו מזה ועפנו גבוה יותר. נוספו עוד אנשים לשיעורים והפעילויות הורחבו. הרבי תמיד לימד אותנו למצוא את נקודת הטוב בכל דבר וממנה להתפתח. כך גם בכינוס השנה. נכון שזה לא נעים מאוד לשבת מול מסך מחשב לבד בבית במקום לשבת באולם מלא מפה לפה בשלוחים מכל העולם ‘שבת אחים גם יחד’ כמו בכל שנה. אבל זוהי השליחות שלנו ועם זה אנחנו נתמודד ועם זה אנו נביא את הגאולה”.

הרב ארייב: ” אנחנו לומדים לחיות לצד השינויים של העולם טרום הגאולה. אנשים שואלים אותי מתי השליחות שלכם נגמרת. אני תמיד עונה להם ‘אוטוטו’ ומסביר להם שאוטוטו, כאשר המשיח נגיע, אנחנו נסיים את השליחות שלנו בקולרדו ונעבור יחד איתו לארץ הקודש.

Leave a Reply

Your email address will not be published.