” אנחנו מטילים ספק כי אנחנו יודעים שהעולם הזה מלא בשקרים, ואמון עיוור הוא מה שמזין אותו. אנחנו מטילים ספק כי ברור לכל היום שהפוליטיקה מלאה בשקרים, התקשורת מלאה בשקרים, וגם אם מישהו כאן מספר לנו את האמת, אנחנו כבר לא מסוגלים לזהות אותה כי כבר אין אפשרות. “

ההורים והסבים שלנו היו אנשי אמונה. המדינה אמרה להם לעשות משהו והם עשו, כי הם האמינו שהיא משהו גדול יותר מהם. הם האמינו במנהיגים וחשבו שניתן לסמוך עליהם ולכן עשו כדבריהם ללא עוררין. זה פגש אותם בהרבה סיטואציות שבהם הם קיבלו עליהם את הדין ולא שאלו שאלות: תעלו לאוטובוס, סעו לחור מרוחק בדרום, תתיישבו שם, אנחנו נדאג לכם. לכו למעברה, תסמכו עלינו, אנחנו נדאג לכם לשיכון. וכן, המדינה הכזיבה אותם, תקעה אותם בגשם בפחונים, זנחה אותם ואת ילדיהם בחורים מרוחקים ללא תנאי מחיה, ולמרות זאת הם האמינו בה תמיד וייחסו לה ולנציגיה ערכים גדולים. 

הדור שלנו הם אנשי הספק. לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. אנחנו יודעים שמאחורי המילים הגדולות והשיווק האגרסיבי מסתתרים הרבה אנשים קטנים ואינטרסנטים שמתייחסים אלינו כאל עדר ולא נוהגים עימנו בשקיפות ובכנות. אנחנו מטילים ספק כי אנחנו יודעים שהעולם הזה מלא בשקרים, ואמון עיוור הוא מה שמזין אותו. אנחנו מטילים ספק כי ברור לכל היום שהפוליטיקה מלאה בשקרים, התקשורת מלאה בשקרים, וגם אם מישהו כאן מספר לנו את האמת, אנחנו כבר לא מסוגלים לזהות אותה כי כבר אין אפשרות.

אני חושבת שזה דבר מצוין להטיל ספק ולשאול שאלות. זה חסר אחריות להקטין ראש ולהסכים להיות נתין של ניסיון השתלטות על המחשבה החופשית. כשאני רואה שמנסים בצורה אגרסיבית למכור לי משהו, אני ישר שואלת שאלות וחושדת שמשהו לא בסדר, כי כשברור שכאשר משהו הוא איכותי וטוב, לא צריך להתאמץ, ללחוץ ולהתפלפל כל כך כדי למכור אותו.

נתחסן ונשמע

החיסון של חברת פייזר הוא חיסון משווק. משתמשים בכל התותחים הכבדים כדי למכור אותו: ידוענים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים, עורכים מסע דה-לגיטימציה לפקפקנים, והאדרה מוחלטת למקבלי החיסון. הומצאו סלוגנים חריפים שקוראים לכולם: לכו להתחסן. אתם יודעים, הייתי מצפה שאחרי מגפה כל כך קשה כולם ישמחו שנמצא החיסון וירוצו לעשות את זה, בלי לשבת ולפקפק בחיסון. אבל ככה זה- אין אמון, העיניים פקוחות, הראש שואל שאלות, והלב מהסס.

קצת אמונה

בתי המדרש של עם ישראל תמיד היו מלאים באנשים חכמים שמקשים קושיות, מנהלים דיונים סוערים ולא מוכנים לקבל שום דבר כמובן מאליו, וזה מקור הכוח של עם ישראל. זאת חוכמה, לא לעשות כמו תוכי כל דבר שאומרים לך, אלא לנסות להבין אותו. היתה רק נקודה אחת שבה עם ישראל הכריז: נעשה ונשמע. קודם כל נעשה את מה שצריך, ואחר כך נבין למה. היה זה, לפי רש״י, עם שיווק אגרסיבי של התורה: כפה עליהם הר כגיגית. לפעמים המציאות שאלוהים שולח לנו לא מותירה לנו הרבה ברירות: אנחנו חייבים פשוט להאמין ולעשות.

ממש עכשיו סיימנו לחגוג את חג החנוכה. התחלנו אותו בהדלקת נר אחד, ובכל יום הוספנו עוד ועוד, עד שעמדה לעינינו חנוכייה יפה ומאירה בשלמות וללא חסר.

החיסון של פייזר מעלה שאלות וחששות, וזה מובן ומוצדק. אבל הוא הנר הראשון מתוך השמונה שצריך להדליק, החלוץ שיש להריע לו ולשמוח על הגעתו. הוא הנר הראשון שבעקבותיו יבוא עוד אור ועוד אור, עד שווירוס הקורונה יובס לגמרי ונוכל לחיות את חיינו בשלווה שוב.

Leave a Reply

Your email address will not be published.