במימון הקונגרס נחנכה השבוע במוזיאון ליהדות ולסובלנות בלב העיר מוסקבה תערוכה חדשה בשם 'יהדות בוכרה – בצומת דרכים וציווילזציות' * התערוכה תוצג למספר חודשים והיא מציגה מעל ל-300 מוצגים מקוריים מחיי יהודי בוכרה לאורך המאה ה-19 וה-20 * רבה הראשי של רוסיה הגאון בערל לאזאר שליט"א הגיע לברך לצד ברכת נשיא הקונגרס מר לבייב
בטקס רב רושם, נחנכה בשבוע שעבר במוזיאון ליהדות ולסובלנות בעיר מוסקבה, תערוכה חדשה המציגה את ההיסטוריה המפוארת והעשירה של יהדות בוכרה לדורותיה. התערוכה נקראה בשם 'יהדות בוכרה – בצומת דרכים וציוויליזציות' והיא מרמזת על התפקיד החשוב שהיה למיקום המיוחד שבו התפתחה יהדות בוכרה במרכז אסיה, שבזכותו ספגה יהדות בוכרה תרבויות שונות ומגוונות והטמיעה אותן בפולקלור היהודי-בוכרי.
התערוכה החדשה, תוצג במוזיאון ליהדות וסובלנות במוסקבה מעתה ועד לאמצע חודש יוני בשנה זו. התערוכה תוצג באולם המרכזי של המוזיאון ותתפרש גם לאגף השמאלי של הבניין הענק של המוזיאון בליבה של העיר מוסקבה. התערוכה תיקח את המבקרים בה למסע היסטורי ואתנוגרפי מרתק ומרגש. מוצגי התערוכה יוצגו לפי תת קטגוריות כגון: 'תרבות הבית המסורתי', 'מנהגים דתיים', 'מחזור חיים', 'מלאכות מסורתיות', 'מוזיקה', 'מחול', 'תיאטרון' ו'בגדים מסורתיים'. לפי דבריה של הד"ר למדעי ההיסטוריה הגב' טטיאנה אמליאנקו: "התערוכה מרשימה בקנה המידה שלה והיא מציגה אוסף עשיר של כ-300 מוצגים המספקים מבט ישיר ובלתי אמצעי אל חיי יהודי בוכרה במרכז אסיה. אלו לא רק הבגדים והכלים, יהדות בוכרה נוצרה אל תוך עידן חדש של התפתחות הציוויליזציה בתחומים כמו כלכלה, חינוך, תרבות ואמנות. יהודי בוכרה הפנו את עיניהם אל עבר העולם המערבי והחלו ללמוד רוסית ושפות אירופאיות אחרות במהירות. בהמשך, הם חיו בתנאים חברתיים ופוליטיים שונים מה שתרם לפריחה המרשימה של הקהילה הבוכרית. מאז אמצע המאה ה-19, יהודי בוכרה תפסו מקום של כבוד במערכת הסחר הבינלאומי בין רוסיה למדינות המזרח. סוחרים, יזמים, אנשי חינוך ופילונתרופים יהודים בוכרים השפיעו עמוקות על האזור כולו". אומרת אמליאנקו.
בתערוכה יוכלו המבקרים להתרשם ממוצגים של אמנות עממית, כלי בית, עבודות יד, חפצי יודאיקה, קמיעות, מסמכים ותצלומים היסטוריים. בליבת המוצגים יהיו אלמנטים דקורטיביים שונים של בתים יהודים מסורתיים מסמרקנד ובוכרה של סוף המאה ה-19, ולאורך המאה העשרים. אלמנטים אלו, משקפים בצורה הטובה ביותר את חיי היהודים באזור. מקום משמעותי בתערוכה ניתן לבגדים המסורתיים של יהודי בוכרה ולדוגמאות של אריגה ורקמות בזהב. רוב היצירות הן חלק מאוסף המוזיאון להיסטוריה יהודית ברוסיה ונאספו ממשפחות יהודיות מאזור מרכז אסיה. בתערוכה יוצגו גם מוצגים מאוספי המוזיאון האתנוגרפי הרוסי, 'קרן מרג'אני' ואוספים פרטיים. בתערוכה ניתן מקום מיוחד גם לרובע שכונת הבוכרים בירושלים, שהוקמה על ידי יהודי בוכרה ולימים הפכה למרכז תרבות יהודי בוכרה, ולאחד ממרכזי הפעילות הכלכלית בארץ ישראל המתחדשת.
כאמור, בשבוע שעבר התקיים טקס פתיחה רב רושם באולם האירועים במוזיאון. ראשון הנואמים והמברכים היה הרב הראשי לרוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר. בברכתו דיבר הרב לאזאר על החשיבות המכרעת של יהדות בוכרה לכל קהילות יהודי האזור ובירך את הקהילה בשם כל יהודי רוסיה.
מכתב ברכה מיוחד של נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי מר לב לבייב, שלקח חסות על התערוכה המיוחדת, הוקרא באירוע הפתיחה. בדבריו, אמר נשיא הקונגרס בין היתר: 'שמחה גדולה עבורי לראות את כולכם בפתיחת התערוכה הראשונה ברוסיה "יהודי בוכרה: בצומת הדרכים של ציוויליזציות", המוצגת במוזיאון ליהדות וסובלנות במוסקבה, מהמוזיאונים היהודיים הגדולים באירופה. פרויקט משותף רחב היקף זה, מציג את ההיסטוריה והתרבות של יהודי בוכרה כתופעה של זהות יהודית מיוחדת בהקשר של תרבויות מרכז אסיה, כמו גם יחסיה עם רוסיה. יהודי בוכרה חיים על שטח המדינה הרוסית וברית המועצות במשך כמאה וחצי. בתקופה זו, תרמנו לכלכלה, למדע, לחינוך, לתרבות ולאמנות של המדינה…. למרות תנאי החיים הקשים, הצליחו יהודי בוכרה בתפוצות לשמר בקפידה ולהעביר לצאצאיהם את דתנו, הקשר הרציף עם ירושלים, מזמורים עתיקים, ספרות ייחודית, ציור, מוזיקה וריקודים, מאכלים כשרים, טקסים ומסורות. זהו אך סמלי, שפתיחת התערוכה מתקיימת בערב החג היהודי פורים, אותו מציינים כיום הניצחון על כוחות הרשע שביקשו להשמיד את עמנו. תערוכה זו היא המחשה חיה לניצחון שזכו יהודי בוכרה על כל אלה שבשנים שונות ניסו להעביר אותנו מלשמר את ההיסטוריה העתיקה שלנו ואת תרבותנו הייחודית…תודתי נתונה לכל מי שעסק בהוצאתה של התערוכה אל הפועל'. סיים מר לבייב.
תודות למנכ"ל המוזיאון ליהדות וסובלנות הרב אלכסנדר ברדה, תודה רבה לאוצרת הראשית של התערוכה מריה גדאס, אוצרי התערוכה גריגורי קזובסקי, המעצבת ננה אבדרשיטובה, כמו גם המדעניות סבטלנה אמוסובה, טטיאנה אמליאננקו ומריה קספינה על העבודה שנעשתה. תודות גם למר רפאל נקטלוב עורך העיתון 'בוכריאן טיימס'.