בס"ד

18.4.2024 | י' ניסן התשפ"ד

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:

>> חדשות ראשי

תרחיש האימים

 רעידת אדמה בעוצמה 7.8 הכתה באזור הגבול הטורקי-סורי וגרמה למספר גדול של אבידות בנפש והרס נרחב * מדינת ישראל עשויה להתמודד עם תרחיש דומה בשנים הקרובות שיביא לכחצי מיליון אזרחים עקורים מבתיהם * החשש: הרשויות לא מוכנות לטיפול באירוע בקנה מידה גדול 

בלילה שבין יום ראשון לשני, רעדה האדמה בעוצמה חזקה באזורים נרחבים במזרח התיכון. מוקד רעש האדמה היה באזור הגבול בין טורקיה לסוריה, שם נהרסו אלפי מבנים כליל, אלפי בני אדם נהרגו, ועוד עשרות אלפים הוכרזו כפצועים ונעדרים. רעש האדמה העוצמתי הורגש בכל אזורי הארץ, וברוך השם לא נגרמו נזקים משמעותיים ברכוש או בנפש. לצד המראות הקשים הזורמים ממוקדי האסון, המצביעים על הרס רב ומחיקתן כמעט כליל של ערים שלמות, גוברת ההערכה כי בשנים הקרובות מדינת ישראל עשויה להיות ניצבת מול תרחיש דומה בחומרתו. 

רעידת אדמה חזקה ממוצעת, תביא בישראל לתוצאות קטסטרופליות. יותר מ-7,000 איש ימצאו את מותם ומאות אלפים יוותרו חסרי קורת גג. כך, על פי תרחיש ייחוס שהוכן זה מכבר. על פי המומחים, השאלה של רעידת אדמה גדולה וחזקה שתתרחש בישראל היא רק עניין של זמן – כשהשאלה היא בעיקר מתי ועד כמה חזקה תהיה הרעידה. ישראל מועדת לרעידת אדמה גדולה כל מאה שנה. רעידת האדמה הגדולה האחרונה התרחשה ב-1927.

התרחיש צופה נזק כבד ל-29,000 בניינים ונזק קל-עד בינוני ל-290,000 בניינים נוספים. רעידת האדמה עלולה להביא לכ-500,000 עקורים מיד לאחר הרעידה, מספר הצפוי לפחות לכ-170,000 לאחר שחלק מהעקורים יוכלו לשוב לבתיהם באישור מהנדסים. כך, מזהירים חוקרים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שאף פרסמו מאמר בנושא בסמוך להחלטת הממשלה על גיבוש תוכנית לאומית לשיקום המדינה לאחר רעש קטלני.

ההערכה היא שעלות הנזקים בישראל על פי תרחיש האימה תגיע לכ-150 מיליארד שקל, אך רבים סבורים שזו הערכת חסר. החוקרים הזכירו כי הערכה זו אינה כוללת את הנזקים לתשתיות הלאומיות כמו חשמל, דלק, גז, מים וביוב, מערכות תקשורת, מבני ציבור ובכלל זה בתי חולים ובתי ספר וכן מערכות תחבורה ביבשה, באוויר ובים וכן מערכות אסטרטגיות קריטיות שונות.

עניין של זמן

"חלק ממערכות אלו לא יפעלו במשך ימים אחרי רעידת האדמה, והאחרות או חלקן, עד חודשים רבים", ציינו החוקרים במאמרם בנושא, "הנזקים, כולל המשניים כמו שריפות, סניטציה ועוד, יהיו גדולים מאד ותיקונם עלול להימשך שנים ארוכות". לדבריהם, הקושי בשיקום של ישראל לאחר רעידת אדמה קשה צפוי להיות גדול מאד באופן יחסי למדינות אחרות, בהיותה של ישראל מדינה קטנה וצפופה מאד במרחבים המאוכלסים. לכן, רעידת אדמה שתפגע במרכז המדינה תשפיע על חלק גדול מהאוכלוסייה והמבנים. "ישראל תמצא עצמה עם קושי גדול לטפל בעצמה ותזדקק לסיוע חיצוני בינלאומי רחב היקף", קבעו.

"הרעידה המשמעותית הבאה בישראל היא עניין של זמן וכל מה שיש לרשויות לעשות בנידון הוא לקדם ככל שניתן התחדשות עירונית", אמר היום ראש העיר נשר, רועי לוי, "בזמן שהדיונים נסובים סביב הרווח הקבלני, מיליוני ישראלים נותרים בסכנת קריסת מבנים על ראשם".

לנוכח המראות המגיעים מטורקיה אמר לוי כי "זה לא חלום בלהות, זו המציאות. מציאות שתתרחש גם בישראל. השאלה היא מתי ומה עשינו כדי להיות מוכנים כשהרעש יפגע". הוא עצמו, בעיר נשר החוגגת 100 שנים להיווסדה, מציין כי הוא "נדרש לחיזוק בתים בעיר בני 60 ו-70 התלויים על קומת עמודים רעועה שברעש אדמה אחד יכולים להתמוטט". הוא מזכיר שאת עירו חוצה שבר יגור, שהוא חלק מהשבר הסורי אפריקני, "כלומר הסיכון להיות במרכז הרעש הבא באזור הוא משמעותי ביותר". לוי אומר כי "על כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי לעשות כל שניתן על מנת להאיץ את יוזמות ההתחדשות העירונית".

 תמרור אזהרה חמור

גם ב'איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה' מודאגים, ומזכירים את קרבתם של בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים לשבר יגור המועד לפורענות, לדבריהם: "רעידת האדמה הקשה שפגעה הלילה בטורקיה היא תמרור אזהרה חמור למה שחלילה יקרה כאן במקרה שהרעידה תהיה באזורנו. כ 2.5 מיליון טון חומרים מסוכנים מאוחסנים באזור המפרץ, ואירוע דומה עלול לגרום לכך שמלבד הנפגעים בהתמוטטות בתים, ייפגעו גם רבים מחשיפה לחומרים מסוכנים. התקבלה החלטה לפינוי בז"ן, אך ללא תאריך יעד ותקציב להוציאה לפועל. מוטב לזרז את ההליכים, ולקבוע יעדים ומועדים לפינוי, על מנת שחלילה לא יקרה אסון בזמן שאנו ממתינים להוצאת המפעלים מהאזור".

תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות לחירום לאומית ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. "אני יכול לפרגן לפיקוד העורף, משטרת ישראל, כיבוי אש ומד"א, ושאר יחידות החילוץ – אבל כל אלה לא יספיקו לרעידת אדמה בקנה מידה כזה. מישהו תכנן מראש לאן מפנים את המשפחות בחורף ללא קורת גג? אני לא מכיר רשות מקומית שיודעת לתת מענה ראשוני ברמה טובה להיקף כזה. צריך להכין ולבדוק אותן. זה שיש לי 32 גדודי חילוץ והצלה זה בסדר. החטיבה הסדירה של פיקוד העורף נמצאת בתעסוקה מבצעית כל הזמן. לאסוף אותה מכל הגזרות לוקח סדר גודל של 24 שעות. במזג אוויר כזה תחת ההריסות האנשים לא שורדים".

נגישות