משפחת זבולוני משדרות עומדת חשופה ולא מוגנת מול מטחי הרקטות מרצועת עזה. בבית שרכשו לפני מספר חודשים אין ממ”ד שיכול לאכלס את כל בני המשפחה יחד ובכל ‘צבע אדום’ הם נאלצים להחליט מי ייכנס לממ”ד ומי יישאר בחוץ* בראיון מיוחד ל’מנורה’ זועקת נינה זבולוני ‘אני מקווה שהרשויות לא יתעוררו רק אחרי שנחטוף רקטה לבית’

עוד סבב הגיע. בשביל תושבי שדרות אין שום דבר חדש ועולם כמנהגו נוהג. תושבי שדרות והעוטף רגילים להיות שק החבטות של החמאס והחצר האחורית של מדינת ישראל. הזנחה של עזרות שנים, הפכה אותם לקולטי הרקטות הקבועים בכל סבב. שנים רבות של ירי, הרגילו את תושבי שדרות כ לפינוי מהיר למרחבים המוגנים והמ”מדים. אך יש כאלו שמתגוררים בעיר, ועדיין לא מוגנים כראוי.

עבור הרוב המוחלט של התושבים, הלילה שבין שני לשלישי  עבר בממדי”ם הביתיים, מחשש להסלמה שתגרור אחריה מטח נוסף של רקטות. אלא שעבור משפחת זבולוני משדרות הדבר פשוט לא מתאפשר, בגלל ממ”ד צר מימדים, רחוק מלהיות תקני עבור משפחה בת שמונה נפשות.  בשיחה למנורה, מתארת נינה זבולוני את הלילה הזה בבית המשפחה שבשדרות. “את הקטנים שלי השכבתי בממ”ד אבל לי לבעלי ולתינוק שלנו לא היה שם מקום, אז ישנו מחוץ לממ”ד בפחד גדול שאם חלילה ישרה משהו, לא נהיה מוגנים”. איך זה קורה אחרי פרויקט מיגון כל כך נרחב שבוצע בעיר אתם שואלים? מישהו במנהלת המיגון/ פיקוד העורף / משרד הבינוי והשיכון חשב בזמנו שבית מגורים יכול להסתפק בחדר ביטחון קטן שבמקרה הטוב יכול להספיק ל-2 נפשות.

“אני כבר חצי שנה פונה לכל מי שרק אפשר אבל לאן שאני לא פונה אין מענה לבעיה שלנו, פשוט לא מייחסים לנו חשיבות” אומרת נינה זבולוני במבט מיואש, “אני לא מבינה למה מחכים? שיקרה חלילה אסון. אני לא רוצה להגיע למצב שמישהו שם יחליט להתעורר רק אחרי שנחטוף איזו רקטה? למה אני צריכה לסכן את חיי משפחתי” היא הסבירה לנו כבר לפני חודשים ספורים, אז השקט הביטחוני שנשמר מזה שמונה חודשים גרם אולי למישהו שם מבין מקבלי ההחלטות להאמין שבעיית הרקטות נעלמה בתוך משבר הקורונה. השבוע בכל מקרה, קיבלו התושבים בשדרות והעוטף תזכורת שהם עדיין לא מתגוררים בשוויץ.

לאף אחד לא אכפת

במשך 7 שנים, מרבית תושבי שדרות חיו בחוסר אונים מוחלט מהסיבה שלא היה כלל מיגון, בתחילת הדרך אפילו לא הייתה מערכת התרעה, בטח שלא פריווילגיה כמו כיפת ברזל. אחרי אינספור מאבקים, בחודש פברואר 2008 זה קרה- ממשלת ישראל אישרה את חוק מיגון בתי המגורים בישובים של עד 4.5 ק”מ, בהמשך הרחיבה את זה למרחק של 7 ק”מ. בשדרות כאמור היה זה פרויקט רחב היקף כשלמעלה מ-3,500 בתי אב מוגנו תחת קריטריונים מאוד ברורים של תו תקן.

בניגוד למענה שניתן בזמנו לדיירי ישעיהו וכן לעוד בתי מגורים שנמצאו במחלוקת, בבית של משפחת זבולוני בשכונת בתי קרקע בבן גוריון המצב שונה לגמרי. הבית עצמו שלא נבנה על ידם, נבנה לפני שלושים שנה עם חדר ממוגן קטן שבקושי מספיק למיטה. אפשר להניח שבעלי הדירה לא שיערו לעצמם בכלל שכעבור עשור מבניית הבית הזה, תהפוך העיר שלהם שדרות לעיר המטווחת בישראל על-ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה.

“רכשנו את הבית ועברנו להתגורר כאן רק לפני חצי שנה” מספרת נינה זבולוני, “האבסורד הוא שהתגוררנו בדירה חדשה יחסית באזור מ-3 אבל היא בשלב מסוים הפכה לקטנה כי ברוך ה’ המשפחה גדלה, היה לנו חדר ממ”ד גדול שאפשר לנו להתנהל בצורה טובה כמשפחה בהסלמות הכי קשות. עבדנו קשה מאוד כדי לרכוש את הבית הזה אבל לא תיארנו לעצמנו שלא נהיה זכאים למה שהכי מובן מאליו בשדרות- מיגון”.

לא ידעת על בעיות המיגון לפני שרכשת את הבית?
“זה נכון, כאשר חיפשנו בית גדול היה לנו ברור שיש ממ”ד. כשמצאנו את הבית זה הדבר הראשון שביררתי, בעלי הבית, בני זוג מבוגרים מקסימים שמהם רכשתי אמרו לי שבזמנו הם ביקשו כמו כל התושבים, כמו כל השכנים שלהם לבנות להם ממ”ד, לטענתם נציגים של פיקוד העורף ומשרד הבינוי והשיכון הגיעו אליהם לדירה וקבעו שבגלל שהם בני זוג מבוגרים בלי ילדים קטנים אין צורך במיגון אז הם הניחו לזה. מה שכן הם אמרו לנו שבגלל שאנחנו משפחה עם ילדים אולי יאשרו לנו באופן חריג”.

מה קורה בבתי מגורים של השכנים שלכם?


“לחלקם היה ממ”ד גדול, חלקם המדינה בנתה להם. כל מי שמתגורר סמוך אלינו מספר שלא היה להם שום קושי בזמנו למגן ולטענתם גם אנחנו זכאים. כנראה היה מי שניצל את זה שיש זוג מבוגר שאין לו כוח להיאבק על מה שמגיע לו, הם לא חשבו שיום אחד בבית הזה יצטרכו להיות ילדים? אולי נכדים. זה פשוט אבסורד”.

עוד הסלמה, עוד אימה.

אחרי תקופה ארוכה של שקט, בתחילת השבוע שוב קיבלנו תזכורת איך מהומות שמתפתחות בירושלים הופכות לירי רקטות באמצע הלילה. התגובות המבוהלות של התושבים המחישו עד כמה שדרות עיר בפוסט טראומה. רבים תיארו את החרדה להתעורר באמצע הלילה ולנסות תוך פחות מ15 שניות להגיע לחוף מבטחים אבל סרטון הוידאו שהגיע לידינו ממשפחת זבולוני ממחיש חוסר אונים מוחלט.
אם ברוב בתי המגורים אתם תמצאו ממ”ד של 3 מ”ר, הרי שאם לא די בעובדה ששישה ילדים קטנים צריכים להגיע במהירות לממ”ד, אין מקום לכולם. הסיבה: מ”ד בגודל של פחות מ-2 מ”ר. “במקרה הטוב אפשר להכניס שם מיטה וחצי בלי שיישאר מעבר לרגליים אבל למישהו זה נראה הגיוני ששמונה נפשות יכולות לשהות כאן” מסבירה נינה בכעס.

“אני חושבת שכל מי שחי כאן מכיר את חוסר האונים של אותם רגעים באמצע הלילה שאתה מתעורר מבוהל ויש לך כמה שניות להגיע לממ”ד, תתאר לך איך זה לעשות את זה כשיש לך שישה ילדים קטנים, אני בטח לא אספיק לאסוף את כולם אבל זאת עוד הבעיה הקטנה שלנו. במצב הזה אני מוצאת את עצמי בוחרת אילו ילדים יהיו בממ”ד ומי יצטרך כל פעם לרוץ. אני לא מעוניינת להמר על החיים של הילדים שלי בגלל אטימות של מישהו שהחליט שלא היה צורך לבנות ממ”ד בדירה ישנה שרכשתי לפני חצי שנה”.


לדבריו של רפאל, אבי המשפחה, הם לא מוכנים לחכות שיקרה חלילה משהו. “כמו שכולנו כאן בשדרות יודעים שירי טילים על הבתים שלנו הפך לעניין שבשגרה, אז למה מחכים? שחלילה יפגע בנו טיל ואז ייתנו לנו מענה. אנחנו מבינים שהפרויקט הסתיים אבל מה אנחנו אשמים שהחליטו לפני מספר שנים שהבית הזה לא זכאי לממ”ד בגלל שלא היו ילדים בבית. יש לי שישה ילדים והם זכאים כמו כולם ברגע שהמדינה לא מצליחה להעניק להם ביטחון במניעת הירי היא חייבת לתת להם ביטחון מינימאלי של מקום ממוגן ובטוח”.

לרשויות לא אכפת

נינה מוסיפה: “פניתי לעירייה, שלחתי סרטונים לכולם, אף אחד לא יכול לסייע. נאמר לי שיש עוד כמה משפחות לכן אני לא מבינה לא מתגייסים למצוא פיתרון, הרי חייבת להיות ועדת חריגים שתיתן מענה למקרה כמו שלנו. אנחנו באמת מבקשים רק את מה שמגיע לנו. אני חייבת לציין שעלות של ממ”ד בין 80 ל-100 אלף שקלים, זה כסף שאין לנו ואם בזמנו נקבע שכל התושבים שאין להם ממ”ד זכאים לממ”ד אז גם לנו מגיע במיוחד שהנימוק בזמנו למי שמכרו לנו את הבית היה לא לבנות ממ”ד בגלל שאין ילדים, זאת אומרת זה שאין לי מיגון, זה לא בגלל שאני איחרתי את המועד, זה מפני שמישהו אז החליט שלבית הזה לא מגיע ממ”ד בגלל שאין ילדים. אני באמת לא מבינה למה מפקירים אותנו ככה”.

חבר נשיאות הקונגרס מר יעקב מושייחוב, התוודע בשבוע שעבר למקרה המכעיס ויוצא הדופן של משפחת זבולוני. הוא הבטיח לאם המשפחה שיעשה ככל שביכולתו על מנת לנסות ולקדם את הליך המיגון המלא של הבית, על מנת לספק לה ולמשפחתה שגרת חיים סבירה במהירות האפשר.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: “בצר לנו תוקף התוכנית הגיע לסיומו בהחלטת ממשלה”.
במענה לפניית המשפחה מסר השר יעקב ליצמן: “בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים במשרד התברר כי פרויקט המיגון הגיע לסיומו ומשרדינו לא מקבל מקרים נוספים לדיון. צר לי על כך שלא נכללת בפרויקט המיגון אשר פעל על-פי החלטת ממשלה מזה למעלה מעשר שנים. על כן לא נוכל להיענות לבקשתכם החוזרת, רשמנו לפנינו את בקשתכם ובמידה ותתקבל החלטה חדשה בנושא נודיעכם והדבר יובא לידיעת הציבור”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.