בס"ד

26.2.2024 | י"ז אדר א' התשפ"ד

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:

>> חדשות ראשי > קהילה

 23 שנות מהפכה 

לכבוד המושב השנתי ה-23 של קונגרס יהודי בוכרה, העיתון 'מנורה' מגיש ראיון בלעדי ונרחב עם נשיא ומייסד הקונגרס, מר לב לבייב, שמדבר על החזון שעמד מולו לפני עשרים ושלוש שנים ועל העשייה הברוכה והמסועפת של הקונגרס מיום הקמתו * מהם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני העדה הבוכרית הגלובלית בשנים אלו ומהן התוכניות של הקונגרס לעתיד הקרוב * ראיון חגיגי ובלעדי

מר לבייב, תרשה לי לברך אותך לרגל המושב העשרים ושלושה של קונגרס יהודי בוכרה העולמי שמתקיים השבוע בירושלים.

תודה רבה.

הצלחת להפוך את קונגרס יהודי בוכרה העולמי למותג ולארגון בינלאומי בעל זרועות רבות, הפועל בכל מקום ובכל זמן, ארגון שמאחד את כל העדה הבוכרית תחת קורת גג אחת. האם זו היתה השאיפה שלך כשהקמת את הקונגרס בשנת 2000, והאם החזון שלך מומש? 

"אנחנו תמיד שואפים ליותר, לתוצאה טובה יותר. כשהקמנו את הקונגרס, לא שמנו לעצמנו מטרה להקים ארגון יהודי-פוליטי כזה או אחר, שכמותו יש רבים בישראל ובעולם כולו. המשימה שלנו הייתה ונשארה אחת: הקמת ארגון שמטרתו לאחד את כל יהודי בוכרה מכל העולם. מנקודת מבט זו, אני חושב שהמטרה בהקמת הקונגרס הושגה. כיום אפשר לומר בביטחון כמעט מלא, שכל בני העדה הבוכרית בכל מקום בו הם נמצאים, נחשפו והושפעו מהפעילות המבורכת של הקונגרס בעשרים ושלוש השנים האחרונות. זו אחדות ולשם חתרנו. 

"ישנה עוד מטרה חשובה שעוברת כחוט השני בכל הפעילות שלנו בעשרים ושלוש השנים האחרונות והיא: חיזוק ופיתוח הזהות היהודית בקרב קהילת יהודי בוכרה, במיוחד בקרב אלו שלא חיים בישראל. שהרי הרבה יותר קל להיות יהודי בארץ ישראל, לעומת חיים יהודיים מלאים בגולה. על מנת שלא נשכח מי אנחנו, מאיפה באנו ומה המסורת שלנו, אנו צריכים להשקיע משאבים ומאמצים רבים בנוער היקר שלנו, בדור הבא. ברוך השם, במהלך עשרים ושלוש השנים האחרונות, הנוער והצעירים וגם ההורים שלהם מתקדמים בכיוון הנכון והרצוי. אפשר לראות איך גם משפחות שחיות במקומות כמו ארה"ב, אוסטריה ועוד, שחיו בריחוק מסוים מהמסורת, מרגישות בנוח לשוב אל חיק היהדות ולהתבשם ממנה. במובן הזה, ההצלחה הזו היא הרבה יותר ממה שציפינו בשנת 2000 כשהוקם הקונגרס". 

ישראל במוקד 

"לצד זאת, ברור שמוקד העבודה שלנו הוא בארץ ישראל. מקום בו חיה הקהילה הבוכרית הגדולה ביותר, הזקוקה לסיוע ולתמיכה הרבה ביותר. הקונגרס העניק עשרות אלפי מלגות לסטודנטים ובני ישיבות, מפעיל תוכנית הכשרה לאחיות ועוד. אנחנו משקיעים רבות על מנת שהקונגרס יוכל לעזור ולשפר את איכות החיים של כל אחד ואחת מהעדה, לצד השאיפה שלנו לחבר את כולם תחת המסורת השורשית של יהודי בוכרה. עם הקונגרס עובדים ומתנדבים פסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים, משפטנים ועוד ועוד. אין רובד או מקום שהפעילות בו תורמת לפיתוח הקהילה והקונגרס לא נכנס למלא את החלל ופועל ביתר שאת. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לכל המתנדבים והמתנדבות שמסייעים לנו בעבודת הקודש. בעד המעשה האצילי הזה שלהם, אני מאחל להם שיבורכו כל אחד בכל מה שנצרך לו. 

"לאחר שהחלה מגפת הקורונה, שמנו לב שכתוצאה מהסגרים ההדוקים, המשבר הכלכלי של האמנים הגיע גם לאמני העדה, שנותרו מול שוקת שבורה וללא יכולת אמיתית להתפרנס בכבוד. בתקופה זו, הקונגרס השקיע מאמצי על לתמוך באמני העדה במגוון דרכים, כדי שיוכלו להחזיק את הראש מעל המים. בתקופה זו, ובעצם מיום הקמת הקונגרס, אנחנו עוסקים במעשים קונקרטיים ולא בדיבורים ריקים. האמן לי, אם הייתי רוצה ללכת לפוליטיקה ולהשקיע כספים כדי לקדם את עצמי בזירה הזאת, זה היה עולה לי אחוז אחד מכל הכספים שהושקעו בקונגרס לפיתוח העדה בכל המובנים. הקמנו את הקונגרס כי אנחנו מאמינים שעלינו לסייע ולתמוך איש ברעהו, והסיוע שלנו שפונה לכולם עושה את זה בצורה הטובה ביותר. הרי אנחנו, בניגוד לפוליטיקאים, לא נותנים הבטחות ריקות מתוכן. אנחנו עובדים עם הלב והנשמה וזוכים גם לראות את הפירות של העשייה הזו. בשנת 2000 חלמתי להקים ארגון שעבודתו תתבסס על הערכים של היהדות והעדה, וברוך השם עשינו זאת בגדול.

 מפקד האוכלוסין הבוכרי 

  בשנים האחרונות נערכו מושבים ואירועים של הקונגרס מחוץ לישראל: במוסקבה, בסנט פטרסבורג ואפילו בדובאי. בהתחשב בכך שהקהילה הגדולה ביותר של הבוכרים מחוץ לישראל נמצאת בארה"ב, הקהילה שם מצפה לתורה. כנשיא הקונגרס, מה למדת מהאירועים שהתקיימו בחו"ל? 

"באירועים שערכנו מחוץ לישראל, הצלחנו מאוד לשלב "ביזנס ופלז'ר", ובנימה רצינית יותר: זה נכון שהקונגרס מקיים חלק מהאירועים שלו בחוץ לארץ, אחרי הכל אנחנו ארגון גלובלי עם קהילה בינלאומית. אגב, לא רק בניו יורק מחכים לקיום המושב השנתי, קיבלנו הצעות מאוסטריה, מרוקו, אזרבייג'ן, גרמניה ומדינות נוספות. אני חושב שבמוקדם או במאוחר יתקיים המושב בארה"ב. ייתכן שהמושב השנתי הבא לא יתקיים בישראל, אבל עדיין לא קיבלנו על כך החלטה סופית". 

 בנושא הקהילה הבוכרית בארה"ב ובכלל, מעולם לא נערך סקר סוציולוגי-דמוגרפי רחב ועמוק בקהילת יהודי בוכרה בארה"ב, שבהחלט שינתה את פניה בעשורים האחרונים. המידע שיש לנו כיום על גודל האוכלוסייה הוא משוער ולא מדויק. הרי אנשים היום מאריכים ימים, מספר חברי הקהילה שמחוברים למסורת גדל לאין שיעור והתרחשו עוד שינויים משמעותיים. אני מכיר משפחה בקהילה שלנו שהגיעה לארה"ב עם שבע נפשות וכיום מונה למעלה מ-75 אנשים. קח למשל את המשפחה של סבך רבי אבנר לבייב ז"ל, הרי יש לו כיום מאות צאצאים.

"זה נכון, המשפחה שלנו לבדה תמנה בקרוב אלף איש, אז יש בהחלט על מה לחשוב בכיוון הזה". 

בעשורים האחרונים השתנה הפרופיל הדמוגרפי עקב העלייה בתוחלת החיים במדינות המערב, כמו גם המספר ההולך וגדל של משפחות מסורתיות, דתיות או אורתודוכסיות, לא רק בארצות הברית, אלא בכל רחבי העולם הבוכרי-יהודי העולמי.

 "כן, אני מסכים עם ההנחה הזו. אני חושב שאנחנו באמת צריכים ללמוד ברצינות את הדמוגרפיה של האנשים שלנו. יש לכלול את נושא מפקד האוכלוסין העולמי של יהודי בוכרה בתוכנית של הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה לשנת 2023. אתכנן פגישה נפרדת בנושא זה ואתייעץ עם מומחים בעניין על מנת לתכנן כראוי את העבודה על מפקד האוכלוסין הגדול של יהודי בוכרה". 

לשמור על המסורת 

בנושא אחר: כתבת יותר ממאה טורים ומאמרים עמוקים ובהירים בנושאים כמו היסטוריה, חינוך, יהדות ותרבות בוכרית. בכל הטקסטים שכתבת, התרבות והמסורת של יהודי בוכרה עוברות כחוט השני. עבור הציבור היו אלו מסמכים חשובים שמשקפים את ההיסטוריה וההווה העשיר שלנו, שנכתבו על ידך. מה הניע אותך להשקיע מידי שבוע כה רבות ולהוציא את המאמרים הללו לאור? 

"אני לא עיתונאי, מה שהיה חשוב לי הוא לדבר עם אנשים מעומק הלב. אם תשים לב, אני אף פעם לא מכין לעצמי נאומים. כשאני צריך לדבר, אני עולה לבמה ליציע ומדבר על מה שאני חושב באותו רגע, מה שמדאיג אותי, מעורר בי השראה, והמילים באות לי מעצמן. אני חושב שאחרי המושב השנתי אמשיך לכתוב בתקשורת הבוכרית. אני מודה, לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות על הנאומים שלי. אני לא כותב על שום נושא פוליטי או על עסקים. אני מנסה להסביר איך להישאר יהודי כמו שצריך, איך להעביר את הערכים שלנו לדור הבא.

"קראתי את המאמרים שהתפרסמו על משפחת רוטשילד היהודית והמפורסמת. לאחרונה יצאו בעיתונות הבוכרית, כמו גם בעיתון 'מנורה', תיעודים של ביקור הברון רוטשילד בקהילה יהודי בוכרה. הנה מה ששמתי לב אליו: רוטשילד הרי היה יהודי עשיר גדול כל כך, כנראה האיש העשיר ביותר באותם ימים, שהשאיר אחריו הון עתק. איפה צאצאיו היום? 140 שנה חלפו ואיפה הם? אנחנו לא יודעים איפה הם, כי 98% מהם כבר לא יהודים, הם נעלמו לגמרי. לצערנו הרב, אלו שנשארו פשוט משתמשים בשם המשפחה שלהם כדי לנהל עסקים ולזכות באמון מצד משקיעים. אני שואל את עצמי, למה זה קרה? הברון רוטשילד הגדול שאנו רואים בתצלום הישן, כבר בלי כיפה על הראש. למרות שאנחנו רואים שכשהיה בקהילת יהודי בוכרה, הוא חיפש שוחט והלך ברגל לבית הכנסת. אז איך קרה שכל המשפחה המפוארת הזאת נעלמה מהאופק? 

 "לדעתי התשובה פשוטה: רוטשילד עצמו כבר הלך בלי כיפה, בנו כבר נסע לבית הכנסת ברכב גם בשבת, הנכד שלו הפסיק לשמור שבת, והנין שלו התחתן עם בחורה לא יהודייה, ולבסוף איבד את האמונה והמסורת. אני מכיר את הנין של רוטשילד, נט (נתנאל). הוא הזמין אותי למעון רוטשילד בלונדון, הפתוח בשבתות וראשון כמוזיאון. ראיתי שם מסמכים נדירים על איך שבני משפחת רוטשילד מתכוננים להקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. שם כתוב איך הם חשבו לקרוא למדינה, אילו חוקים יונהגו במדינה ועוד. בשנים עברו הייתה זו משפחה יהודית למופת, אריסטוקרטית וגאה. מה עכשיו, איפה הם נמצאים היום? 

"את כל זה מראה לי הנין של הברון רוטשילד, שרבים מאלו הנושאים את שם המשפחה כבר אינם יהודים לפי ההלכה. העושר של הרוטשילדים היה כמעט בלתי נתפש בזמנים ההם. פעמים רבות היה להם יותר כסף מאשר למדינות בהן הם חיו ועשו עסקים. בכל ההיסטוריה של העם היהודי לא הייתה משפחה כמו משפחת רוטשילד. הם קנו את הקרקעות של הקרן הקיימת לישראל בארץ ישראל שנבנתה אז, והיום הקרקעות האלו שוות הון עתק. מדינת ישראל קמה בזכות המתנה המשמעותית שהעניקו הרוטשילדים. אבל כמו שהזכרתי קודם, כל הדבר הזה נמחק לצערי, בגלל שלא שמרו מספיק על הדת והמסורת היהודית". 

בחלק מהמאמרים שפרסמת, כתבת על נושא ההתבוללות של יהודים עם עמים אחרים ל"ע. איפה אתה חושב שהנושא הזה עומד כיום? 

"המצב עדיין לא פשוט, ומחייב עבודה, אבל יש אור בקצה המנהרה לעולם מתוקן יותר. תראו את התמונות של אבותינו מלפני מאה ויותר שנים, הם הלכו עם פאות וזקנים ארוכים, הם היו אנשים אדוקים. אבל אז הגיעו הקומוניסטים והכניסו רעיונות של אתאיזם קיצוני ולוחמני שכלל סגירה של בתי הספר היהודיים. כך קרה, שהנכדים של אותם אנשים כבר לא ידעו על דבר קיומו של יום השבת. הקהילה שלנו החזיקה מעמד ועברה את הימים הקשים האלו בזכותם של כחמישה עשר איש שלא ויתרו, היו אלו השליחים של הרבי מליובאוויטש שטענו ללא הרף ובהתמדה שיש צורך לשמור על היהדות תחת כל תנאי, כולל אם הדבר כרוך בסכנת חיים. הם עצמם לקחו סיכונים רבים על עצמם, והוכיחו את הנכונות המלאה שלהם לשמור על המסורת והאמונה בכל מצב שהוא. בתקופות החשוכות של סטאלין ואפילו בימי חרושצ'וב, שהדבר היה בגדר הבלתי אפשרי, הם המשיכו בפעילותם: בתי ספר, מזון כשר, שחיטות, ברית מילה, ישיבות וחינוך במחתרת. מעשים אלו שמרו על הגחלת שלא תכבה, ותודה לאל שעברנו את התקופה הזאת ויצאנו מאפלה לאורה. אנחנו יודעים לומר שתחת שלטון הקומוניסטים, רוב מוחלט של יהודי בוכרה הפכו לאנשים משכילים שסיימו אוניברסיטאות ומכללות בהתמחויות שונות, אבל הם שכחו את השבת ועוד הרבה דברים שהיה עליהם לזכור ולשמור כמו הוריהם והדורות הרבים שלפניהם". 

 "אפשר גם לטעון שרובם המשיכו לעשות ברית-מילה וערכו השכבות להוריהם שנפטרו וכו'. אבל היהדות לא מסתכמת רק בברית מילה והנצחה, היא דרך חיים במלוא מובן המילה. לכן, הקונגרס נועד גם כדי להזכיר לכולם שיש ערכים רוחניים גבוהים ונעלים שלא ניתנים לשינוי. במובן הזה, הקונגרס "ניער" מעט את הקהילה, איחד אותה והפיץ את הרעיון שאומר שאנחנו לא חיים כדי להרוויח כסף וליהנות. אנחנו מוכרחים להשתמש בכסף הזה בצורה נכונה, לנתב אותו לחינוך יהודי, כדי להעביר לצאצאים שלנו את המטען הרוחני הגדוש שיש לעם היהודי. אני חושב שזה חשוב במיוחד ליהודי בוכרה שאינם גרים בישראל. הרי בישראל, בין אם תרצו ובין אם לא, אתם מן הסתם מתחתנים עם יהודיה, תשמרו שבת, תחגגו חגים יהודיים".

"מחוץ לישראל, בעולם הגדול, המצב מורכב יותר. הילדים והנכדים שלנו לומדים בבתי ספר ואוניברסיטאות שהרוחניות זרה בהם. הם חיים בחברה לא יהודית שמשפיעה עליהם ועל אורחות חייהם בצורה שיכולה להרחיק אותם מהיהדות ואף חלילה לאבד אותה לגמרי מהם. לכן אנחנו פותחים בתי ספר ובתי כנסת יהודיים בכל העולם. אנו משקיעים מאמץ רב בתוכניות מיוחדות לצעירים וצעירות על מנת להראות להם את היופי ואת החשיבות של שמירת המסורת. יעזור השם שנצליח בזה ונוכל לומר שמיגרנו את תופעת ההתבוללות בעדה הבוכרית".

 אתגר ההתבוללות 

מצד שני, בארץ ישראל צעירים יהודים בוכרים הופכים ליותר ויותר "ישראלים". הם מדברים עברית, מאזינים למוזיקה ישראלית, יש להם פחות ופחות במשותף עם בני גילם מארה"ב, אוסטריה, גרמניה. בעבר איחדה בינינו השפה הבוכרית או השפה הרוסית. איך לדעתך, בתנאים האלה, נוכל להמשיך לשרוד כקהילה מאוחדת בקנה מידה עולמי? 

 יש תהליכים שקשה לעצור. הפיכתם של יהודי בוכרה לישראלים היא דוגמה כזו. ככלל, מי שמעל גיל 50 שולט טוב בשפה הבוכרית. בגלל שהצורך החיוני של אנשים בשפה הבוכרית הולך ונעלם בשל השינויים בעולם, ורובם ככל הנראה לא ישקיע בקורסים ללימוד השפה, אני לא רואה פתרון קסם שמצליח להחזיר את עטרת השפה הבוכרית ליושנה. יותר מכך, הילדים שלי לא כל כך מכירים את השפה הבוכרית, והנכדים – אפילו פחות. אנו דוברי עברית, רוסית ואנגלית. יחד עם זאת, כן, יש בעיה. אנחנו כנראה צריכים לחשוב על מיזם שישמר ויפתח את השפה שלנו דרך האקדמיה או משהו דומה. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר: המשימה העיקרית שלנו היא להישאר יהודים, לשמור על דתנו ועל מסורות עמנו".

בשנים האחרונות, יותר מתמיד, בזכות היוזמות שלך הפכה הקהילה היהודית-בוכרית-אמריקאית קרובה יותר למסורת מצד אחד ומאידך מעורבת יותר. אני מתכוון להשתתפות בגיוס כספים לתמיכה במשפחות מעוטות יכולת בישראל ובאוזבקיסטן, וכן במספר פרויקטים חינוכיים. איך אתה רואה את העתיד של הקהילה הגדולה ביותר של יהודי בוכרה מחוץ לישראל? 

 "אגיד ללא היסוס – עתידם הכלכלי של יהודי בוכרה בארה"ב יהיה מצוין. יש בקהילה צעירים מוכשרים, יזמים חזקים ואנשים שמובילים מיזמים טכנולוגיים מהפכניים. אני מכיר אחד מהם, בשם דיוויד מבשב. מדובר באיש עסקים ופילנתרופ ידוע, ששולט בעברית, בוכרית, אנגלית ורוסית, מכיר לעומק את ההיסטוריה של עמו ועדתו. הוא עסוק גם בפיתוח תוכניות לחיזוק החינוך היהודי והתרבות המוזיקלית של העדה. דיוויד נאם בצורה מרגשת מעל בימת המושב בעבר, הוא היכה בהלם את כל הנוכחים בחכמתו ובנדיבותו, אנחנו זקוקים לעוד ועוד אנשים כאלו שמחוברים באופן עמוק להיסטוריה ולמסורת. בשנה שעברה, המושב השנתי התקיים בדובאי ואליו הגיעו אנשי עסקים מוצלחים מאוד מהקהילה הבוכרית בארה"ב. צעיר כזה הוא דוד נקטלוב, הוא לא הצעיר המוצלח והמעורב היחיד כמובן, אבל אותו אני מכיר אישית ואת המשפחה שבה גדל אני מכיר היטב. אני יכול רק לדמיין את האושר הגדול של הוריו וסביו, לראות בן ונכד שמצליחים בענק בעסקים ומתקרבים גם למסורת וליהדות. זה האושר הכי גדול שיש. אנחנו צריכים יותר פטריוטים קהילתיים כמוהם, שמרגישים מחויבות אמיתית לקהילה ולשגשוגה. תאמין לי, ההיסטוריה עוד תכתוב מגילות ואגדות על האנשים הטובים האלו שבאו משורותינו. כבר היו לנו כמה כאלו בסוף המאה ה-19, אבל הפעם אני מאמין שהצעירים המבטיחים האלו יישארו בחיק היהדות והמסורת היפה שלנו". 

 אנא הסבר, אתה מדבר על יזמים יהודים בוכרים מצליחים מההיסטוריה שנעלמו לנו? 

 "כן, אני מדבר עליהם, על האנשים שהגיעו בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20 למוסקבה ולערים רוסיות אחרות. האנשים האלה התגלו כחזקים, מוצלחים ועשירים. הם נכנסו במרץ לשוק והתחילו להתחרות עם כל השמות הגדולים דאז, כולל עם רוטשילד עצמו. הם רכשו שדות נפט בבאקו והחלו לשאוב נפט. לרוע המזל, עבור רבים מיהודי בוכרה, פריצת הדרך הזו עשתה רע. תוך זמן קצר הם השתנו חיצונית ופנימית, הם גילחו את הזקנים והפאות, או השאירו את הזקנים בסגנון אופנתי. גברים ונשים החלו להתלבש בלבושים מודרניים ואירופאיים, אלה היו יהודים בוכרים אחרים. אם נשקלל את כל זה עם המהפכות והמלחמות הרי שההתבוללות היא כמעט בלתי נמנעת.

 "אני מכיר כיום שתי משפחות כאלה ששרדו מאותם זמנים, אחת מהן היא משפחת יששכרוב שגרים באנגליה, עוסקים בעסקי התכשיטים. זו משפחה אורתודוקסית, הם רואים עצמם בוכרים, אבל הפכו מזמן לאשכנזים. אבל לפני יותר ממאה שנה היו לפחות 500 משפחות כאלה, והיום אמורות להיות להן לפחות 50 אלף צאצאים, אבל לא סביר שנותרו מהם יותר מ-300 – 500 איש.

 "התבוללות היא בעיה גדולה שצריך לתת עליה את הדעת. לכן, המשימה העיקרית של הקונגרס שלנו היא לשמור ולפתח את קהילת יהודי בוכרה. בעולם שלנו הקב"ה נתן מספיק כסף לכולם, אבל יש אנשים עשירים יותר ועשירים פחות. העשירים יותר, יכולים להשתמש עם הברכה שקיבלו משמיים על מנת לסייע לנזקקים, לדאוג לחינוך ילדי דור העתיד, להכשרת מנהיגים ורבנים חדשים שבראש מעייניהם אהבת העם היהודי וישראל".

פסגה נשיאותית 

השנה, לראשונה, במסגרת פורום חברי נשיאות הקונגרס בראשותך, יתקיים מפגש של ראשי הקהילה מארה"ב, גרמניה, אוסטריה, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן וישראל, במסגרת הפורום ידונו בנושאים של העמקת הפיתוח של הקשרים בין הקהילה בגולה לקהילה בישראל. הפורום יובל על ידך וזו הזדמנות לשאול אותך: מה דעתך בנושא? 

 "יתקיים דיון משותף ורחב של כל נשיאי הקהילות מרחבי העולם. כל ראש קהילה ייצג את הקהילה שלו וידבר על מה שחשוב לו ולקהילה שאותה הוא מייצג. בפורום תהיה הזדמנות שווה לנשיאי הקהילות לדבר על האתגרים שלהם ולשתף את ההצלחות והחוויות שלהם. אני רוצה להקשיב למנהיגים שלנו בשטח ולהבין מה חשוב להם לחזק ולעבות. במקביל, אני רוצה שהם ידברו אלי בכנות, בלי להסתיר בעיות ואתגרים בוערים. המטרה החשובה של המפגש הזה היא לחשוב יחד כיצד לחזק את הקשר של הקהילות שלנו בחו"ל עם הקונגרס בפרט ועם מדינת ישראל והקהילה שבה בכלל. פורום כזה, בעתיד, יכול להפוך לכלי יעיל שבעזרתו נגשים את המטרות שלנו.

 "יש עוד סיבה שבגללה אנחנו מתכנסים בהרכב כזה. השנה במסגרת אירועי המושב השנתי יתכנסו בירושלים חמשת אלפים יהודים בוכרים לאירוע השיא של "המושב השנתי" של הקונגרס. ביקשתי שהפעם יהיו פחות נאומים מהדוכן, ויותר סרטונים ומוזיקה. בנוסף, נקדיש יותר זמן לטקס "איש השנה". לצד זאת, נדע גם לפתור את האתגרים הנ"ל בפגישות עבודה באווירה חיובית ומתוך אינטרס משותף. חבל שלא נוכל לפתוח את הערב בירושלים ל-50,000 איש. אשמח מאוד למצוא עוד מאה או לפחות חמישים אלף איש שיחושו אחריות ומנהיגות כלפי העדה שלנו. אני בטוח שהם יעשו את זה טוב ויעיל לא פחות ממני. אם לומר את האמת – זה החלום הגדול שלי". 

אני רוצה לחזור לשאלה שענית עליה באופן כללי. אני מבין שהקונגרס מבסס את עבודתו בעיקר מחוץ לפוליטיקה. עם זאת, העובדה הבאה מושכת תשומת לב. לפני 20 שנה היו שלושה חברי כנסת מהעדה בזירה הפוליטית של ישראל: אמנון כהן, רוברט אילטוב ויוליה שמאלוב-ברקוביץ'. מהי לדעתך הסיבה לירידה בייצוג של מנהיגים פוליטיים מהעדה הבוכרית בזירה הפוליטית בישראל, עד למצב שכיום אין לנו כמעט נציגים בכנסת ישראל? 

"אני מבין את השאלה שלך ואענה עליה. אבל ראשית, עלי לציין שדווקא יש לנו נציגים רציניים ופעילים ברשויות המקומיות שעובדים ישירות עם הקהילות שלנו. אגב, רבים מסגני מועצות העיר מספרים בגאווה שלמדו בבית הספר של רשת "אור אבנר". ורבים מהם מצהירים בגאווה שהם מקבלים תמיכה מלאה ו"דלת פתוחה" מהקונגרס. לגבי הנציגים הבוכרים בכנסת: כיום, נציג העדה בכנסת נמצא ברשימת ש"ס, ח"כ אברהם בצלאל. גם גדעון סער ששימש עד לא מזמן כשר המשפטים מחשיב את עצמו כיהודי בוכרי. אנחנו משתדלים לעבוד עם כל הצדדים כדי להשיג את האינטרס המשותף של הקונגרס למען העדה. אחרי הכל, היום יש מפלגה מסוימת בשלטון ומחר היא יכולה להתחלף. לכן, לא הייתי רוצה שהאינטרס שלנו יהפוך לבן ערובה של כוח פוליטי אחד. כמו שאמרתי קודם לכן, יש לנו מנהיגים צעירים ומבטיחים ברשויות המקומיות שפגשתי בשנים האחרונות בערים אור יהודה, רמלה, קריית מלאכי, חולון, לוד ועוד. 

מרכז מורשת 

לאילו מיזמים חדשים של הקונגרס אנחנו צריכים לצפות בעתיד הקרוב? 

"אנו מתכננים לבנות מרכז גדול להיסטוריה, מסורת ותרבות של יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר. אני חושב שזה יהיה מיזם בדומה למוזיאון להיסטוריה וסובלנות יהודית במוסקבה. המטרה שלנו היא להפוך את הביקור במוזיאון העתידי לחלק מהתוכנית החינוכית של תלמידי מערכת החינוך בישראל. אבל כדי שזה יקרה, לא ניתן להקדיש את הפרויקט בלעדית ליהודי בוכרה.

בימים אלו אני מקיים שיחות עם מומחים בנושא. יש לי כבר תמונה ברורה איך המתחם הזה צריך להיראות. ניהלתי שיחות עם גורמים רלוונטיים בשלוש ערים בישראל: רמלה, אור יהודה ונתניה. בערים אלו יהיו מוכנים להקצות לנו מגרשים של 5-6 אלף מ"ר להקמת מרכז כזה, והבנייה לבדה תעלה כ-30 מיליון דולר. אני צופה את השאלה הבאה ואענה עליה מיד: כן, המתחם הזה ייצג את כל הקהילות היהודיות מהאזור, אך יושם דגש רציני על קהילת יהודי בוכרה. יתרה מכך, אני מתכנן שהמשרדים הראשיים של קונגרס יהודי בוכרה העולמי יהיו ממוקמים במתחם. אם הכל יפעל כשורה, אני חושב שנוכל להגשים את הפרויקט הזה בעוד כשלוש שנים".

 לסיום: מה היית מאחל לקהל האורחים שמגיע להשתתף במושב השנתי ה-23 של הקונגרס? 

"אני רוצה לומר לכולם: האמינו בכוח המאחד של הקהילה שלנו. כי יחד, אנחנו מסוגלים להשיג הרבה, ו-23 השנים האחרונות הוכיחו זאת מעל לכל ספק. לערב המושב הכינו בקונגרס תוכנית נפלאה ועשירה, בהשתתפות זמרים, אמנים ושחקנים מפורסמים ואהובים. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא – שאחרי שהאירוע ייגמר והאורחים ישובו לביתם ולמשפחתם, הם יהיו תחת השראת המושב ויבינו את החשיבות של האחדות והעבודה המשותפת. אבותינו התפללו יחד, לב ללב, לשגשוג ולפריחת הדורות הבאים להם. בואו יחד, נגרום לכך שהתפילות שלהם לא ישובו ריקם. אנחנו בהתקדמות תמידית וזה הדבר החשוב ביותר". 

 תודה רבה לך, מר לב לבייב, נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי, נתראה בקרוב מאוד בירושלים. 

"תודה לכם, נתראה".

נגישות