אז נכון ששכונת הבוכרים שינתה את פניה במרוצת השנים, אך גם היום ניתן לזהות את הפאר והקסם של הרחובות שנבנו ע”י עשירי העדה מלפני כ-100 שנים. לכבוד חגיגות 50 שנים לאיחוד ירושלים, אספנו בשבילכם את חמשת הסיורים הכי חמים בבתי השכונה שעד היום מספרות את סיפורי השכונה שנושאת את שם העדה כולה >>

1. בית יהודיוף-חפץ (הארמון)

מיקום: רח’ עזרא 19

הבית הוקם בשנים 1905 – 1914 על ידי העשיר הבוכרי אלישע יהודיוף וחתנו שהיה בירושלים – ישראל חפץ. הבית עצמו מרשים בגדלו ובקישוטיו. בתוך הבית היה בית כנסת ומרפסת סוכה עם גג נפתח. פנים הבית מעוטר בעיטורים צמחיים עשירים, סמלי השבטים וציורי אתרים יהודיים. פארו של הבית יצר אגדה שהוא נבנה עבור המשיח. במלחמת העולם הראשונה היתה בו מפקדה תורכית ולאחר בוא האנגלים ערכו בבית סדר עבור החיילים היהודים בצבא אלנבי. קבלת הפנים היהודית לגנרל אלנבי גם היא נערכה בבית יהודיוף. הבית שימש כבית ספר לבנות של חנה שפיצר וכן שימש את האצ”ל, שכן ביתה של הגב’ שפיצר – שושנה, היתה אשתו של מפקד האצ”ל דוד רזיאל. כיום שוכנים בבנין שני בתי ספר חרדים לבנות.

בית יהודיוף חפץ הארמון

בית יהודיוף חפץ הארמון

2. בית דוידוף

מיקום: רח’ הבוכרים 10

יוסף דוידוף היה תעשין כותנה גדול בסמרקנד. מידי שלש שנים נהג לעלות לירושלים. הבית נבנה ערב מלחמת העולם הראשונה. לפי עדויות הבית הוא העתק של ביתו בחו”ל. בשנת 1914 עלה לירושלים ואחרי זמן קצר נפטר. אחרי המלחמה שוכנה בבנין הגימנסיה העברית. בשנות ה – 80 שופץ הבית והיתה בו חנות לדברי אמנות בשם “הכוזרי”. כיום פועל בו מתנ”ס. שימו לב לגג שמגדל מתוכו כאילו גג נוסף. החלונות מעוטרים כאשר משני צידיהם עמודים ומעליהם גמלון במרכז מגן דוד.

הכניסה לבית דוידוף

הכניסה לבית דוידוף

3. בית משהיוף 

מיקום: רח’ דוד חזן 11

שמחה משהיוף היה נשיא יהודי תורכיסטאן. הוא הגיע בשנת 1905 והחליט לבנות את ביתו כאן. זהו הבית הגדול ביותר בשכונת הבוכרים ומשתרע על שטח של חמישה דונם. מדובר בארבע חצרות, האחת אחרי השניה. משפחת משהיוף גרה בחצר הראשונה והאחרונה, ושתי החצרות האחרות הושכרו. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית כבית סוהר תורכי, לאחר המלחמה גרו בבית רבים ממשכיליה של ירושלים כמו יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית וברל כצנלסון. הבית נקרא על שם דייריו “בית הפקידים”. בחזית הבית ישנה כיום ישיבה שהקימה את משכנה בחצר הראשונה. בחצר השניה והשלישית מוקמים בנינים מרשימים ורק החצר האחרונה נשארה אוטנטית בעליבות גדולה (נכון לקיץ 2012).

חצר מושיוף בעבר

חצר מושיוף בעבר

אותה חצר כיום כתלמוד תורה

אותה חצר כיום כתלמוד תורה

4. בית צופיוף 

מיקום: רח’ שלמה מוסיוף 13

דוד ושלמה צופיוף – אב ובן, היו מנכבדי הקהילה בבוכרה וסוחרי אריגים. בשנת 1902 הקימו בית הקדש עבור עדתם, כאשר על העבודה בירושלים פיקח שלמה מוסיוף. הבניה הסתיימה ב – 1904 ובאותה שנה נפטר דוד צופיוף (האב) בירושלים. בשנת 1908 ביקר שלמה צופיוף בירושלים והרחיב את הבנין. על הבית יש כתובות הקדשה. שלמה צופיוף עלה אחרי מלחמת העולם הראשונה לאחר שכל רכושו הוחרם על ידי הבולשביקים. אחרי מות שלמה מוסיוף נהיה הוא לראש הקהילה בירושלים ותפקידו היה לשקם את השכונה לאחר מלחמת העולם. בבנין זה שכנה ישיבת פורת יוסף אחרי נפילת הרובע היהודי ב – תש”ח. כיום פועלים בבנין שלשה בתי כנסת שאחד נקרא “מגן דוד” על שם דוד צופיוף.

בית צופיוף

בית צופיוף

5. בית שלמה מוסיוף 

מיקום: רח’ יואל 25

כאן עמד הבית הראשון בשכונה. הבונה שלמה מוסיוף – יוזם השכונה ומנהיגה. הוא רכש מגרש בן ארבע יחידות דיור ובשנת 1894 נכנס לביתו לגור. כאן נולד בנו שנקרא על שם השכונה “רחביה”. בניגוד לרוב עשירי השכונה שראו בביתם בית נופש, הוא עלה לארץ ולא חזר לשם. הוא חיסל את עסקיו בבוכרה ועלה בכל נפשו ארצה. כיום בחצר מוסיוף יש “שטיבלאך” ספרדי. ולהסבר המושג: שטיבלאך באידיש אלו חדרים. בשכונות חרדיות נוצר גוש חדרים במקום אחד מרכזי, המותאמים לתפילה, כאשר התפילות נערכות בחדרים כל היום כולו בשיטת סרט נע. כל אדם שמגיע יכול לכנס סביבו עשרה אנשים, לחפש חדר פנוי ולהתחיל מנין חדש. השטיבלאך הוא רעיון אשכנזי, וכאן הספרדים מוכיחים שגם להם יש שטיבלאך עם כ – 10 חדרים..

בית שלמה מוסיוף

בית שלמה מוסיוף

Leave a Reply

Your email address will not be published.