" הוא מעולם לא עבד בשביל תמורה. מעולם לא התנה "לא אמשיך לעבוד עד שתשלמו לי". היה יהודי שלם, ללא פוליטיקה, ללא תחכומים וללא אינטרסים".

עצוב לי מאוד. איבדתי השבוע חבר של אמת. הרב טוביה פלס ז"ל.

בעולמנו קשה מאוד למצוא חברות של אמת. לא לחינם אמרו חכמינו "קנה לך חבר". על חברות אמיתית צריכים לעבוד קשה. עשרות שנים צעדנו יחד.

את ר' טוביה הכרתי אי-שם לפני יותר מ-35 שנה בבורסת היהלומים. ליבי נקשר בליבו ומאז הייתה לנו חברותא קבועה ללימוד חסידות, מתורתו של הרבי מליובאוויטש. בכל יום שישי, חוק בל יעבור, היינו מתיישבים ללמוד. גם בתקופה האחרונה ממש, כשהוא נכנס ויצא מטיפולים רפואיים ובתי חולים, הוא לא ויתר, והתייצב לשיעור בכל ערב שבת.

ראיתי לפניי חסיד אמת. קשה לי להגדיר לכם עד כמה אמת. ר' טוביה היה בביטול מוחלט, מוחלט לגמרי, לרצונו, הדרכותיו והוראותיו של הרבי שהיו נר לרגליו, עם אפס מעורבות של שיקול דעת עצמי. הוא זכה להפיץ במשך עשרות שנים את תורתו של הרבי לרבבות ומאות אלפי יהודים.

זכינו, אני ומשפחתי, להיות שותפים עמו יחד בהוצאה לאור של החוברת המפורסמת 'דבר מלכות', המופצת בעשרות ומאות אלפי עותקים, ומביאה את תורת החסידות בכלל ותורת חב"ד והרבי בפרט, לצד שיעורים נוספים קבועים כמו הדף היומי ולימוד הרמב"ם.

נשיא הקונגרס מר לבייב בריקוד של שמחה עם ר טוביה פלס ז"ל לצד רבה הראשי של רוסיה הגאון ברל לזר שליט"א

במפעל האדיר והקדוש הזה של ר' טוביה ז"ל הוא לא היה מונח בכלל בשאלות וטרדות של כסף. בשבילו, 70 אלף דולר ו-7 מיליון דולר, היה בדיוק אותו דבר. את החשבוניות הוא היה שולח אלי… הייתה לו מטרה ולא עניין אותו בכלל כמה זה עולה.

הוא מעולם לא עבד בשביל תמורה. מעולם לא התנה "לא אמשיך לעבוד עד שתשלמו לי". היה יהודי שלם, ללא פוליטיקה, ללא תחכומים וללא אינטרסים.

אני זוכר כיצד חוברות ה'דבר מלכות' התחילו בקטן, עם לקט שיחות של הרבי, והתפתחו עם השנים לחוברת עבה שכוללת בתורה עשרות רבות של עמודים עם דברי תורה. הוא פיזר את החוברות בתפוצת ענק בממדים שבתחילת הדרך לפעמים היו נראים קצת מוגזמים. כשהתחילו לחלק את החוברות בתחנות הרכבת באלפי עותקים, היו שנלחמו ואפילו זלזלו שהחוברות נזרקות לפח וחבל על הכסף של ההדפסה וההפצה. אבל הוא המשיך לדבוק במטרה עד שזה תפס והפך לחלק משגרת היום של רבבות יהודים שלומדים בזכות ה'דבר מלכות' מידי יום שיעורי תורה לפי סדר.

ר' טוביה היה קנאי והתעקש, בעקשנות של קדושה, לא לסטות בכי הוא זה מדבריו של הרבי. פעמים רבות היינו מקבלים בקשות מאנשים מכל העולם שקיבלו את ה'דבר מלכות' שדברי הרבי לעיתים צריכים ביאור והסברה, ואם אפשר להוסיף לצד השיחות קצת פירושים וביאורים. ר' טוביה לא הסכים ועמד על כך בתוקף שעל דברי הרבי לא מוסיפים ומדברי הרבי לא מורידים. איך שהשיחה הייתה כתובה, כך אמר ר' טוביה, אנחנו נגיש אותה לכל העולם. כמובן שזה לא הגיע מתוך חוסר רצון להנגיש את התורה של הרבי, אלא מתוך הרצון לדייק ולא לתת פרשנויות לדברי הרבי.

לא פעם היה "מפעיל" אותי, כדי לנצל את קשריי בעיתונות הישראלית להכניס את דברי הרבי לעיתונים. היה מתקשר אלי פעמים רבות, לא חס על כבודו וזמנו, ומבקש ממני לצלצל למו"ל כזה או לעורך אחר. היו מקרים שהוא ניסה להכניס את דברי הרבי לעיתונים מסוימים שלא רק שאין להם שום קשר ושייכות לדברי תורה, אלא כל מהות העיתון הוא שלא כרצון התורה, וגם לשם הוא היה מבקש להכניס את דברי הרבי. שאלתי אותו פעם: ר' טוביה, עד כדי כך? לא הגזמת? והוא לא היה מתפעל: צריכים להכניס את הרבי ואת דברי התורה לכל בית בישראל.

*

אני כותב וכותב ומרגיש שמה שלא אוסיף לכתוב על ר' טוביה ז"ל לא באמת יספיק ולא באמת ישקף את מה שאני מרגיש בתוך ליבי.

ר' טוביה ז"ל היה אדם מיוחד ויוצא דופן במסירותו וחברותו. באזכרות של אבי ואמי ז"ל הוא תמיד התייצב ראשון בבית העלמין, תמיד ראשון בכל המניינים.

לילה לפני פטירתו כשהוא חזר מבית החולים כתב לי הודעה: "ברוך ה' חזרתי הביתה". מספר שעות לאחר מכן, בשעות הבוקר, קיבלתי בהלם ובתדהמה את הבשורה המרה על פטירתו.

*

לנגד עיניי עומדות מילותיו של דוד המלך לאחר פטירת חברו יהונתן:

"צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד".

Leave a Reply

Your email address will not be published.