במהלך ימי השבעה של סגן נשיא הקונגרס, ד"ר רפי אהרוני ולאחר שהובא לקבורה מהונג קונג לישראל, תיארו רבים מבאי השבעה את פעילותו הפילנתרופית ועזרתו לצרת יחיד בשעת מצוקה. בין הנוכחים באולם ישב על כיסא האבלים בנו, ג'ונתן אהרוני, שהגיע מסן דייגו, ארצות הברית. קצת לפני תפילת המנחה ישבתי לשוחח איתו ולהכיר אותו. גיליתי אישיות מדהימה שפועלת באותה השיטה של אביו, לעזור לאנשים ובייחוד לגייס את כל המשאבים שבעולם, על מנת לאפשר להם להתמודד טוב יותר עם האתגר שניצב מולם.
ג'ונתן, הוא אתלט מקצועי בעצמו, ולאחר ששיחק 15 שנים בכדורעף וכדורעף חופים, החליט לעבור לענהאימון קבוצות, הוא הוביל במשך השנים תוכניות לנוער ולמבוגרים וליווה אלופים אולימפיים ופאראלימפיים.
לאחר שהבין שכאשר כוח הרצון פוגש את האתגר הספורטיבי, המסוגלות שלנו להתמודד ולהתחרות בכל ענף הוא בר השגה, הוא הקים את ICN, תוכנית המעניקה משאבים לקטועי גפיים ונכים להשתלב במקצועות הספורט. מבחינתו זה הכי נורמלי שיש, ובמיוחד היכולת להטמיע בחברה הכללית את הרצון לשלב נכים במשחקים, זה המהלך הכי טבעי בעולם. בכל שבוע נפגשים הספורטאים בסן דייגו, שם לצד קליניקה רפואית תומכת ובעלת משאבים, הם מתאמנים בכדורעף חופים. ההשתתפות היא לכל הגילאים ובכל הרמות, את המיומנות הם רוכשים במהלך הדרך ונבנים כקהילה ספורטיבית ומעודדת. בין היתר העמותה מפעילה מחנות אימונים ברחבי ארצות הברית ומשתתפת בטורנירים חובקי עולם. לגילאים הצעירים יותר הם מארגנים קייטנות ספורט, וכל מפגש כזה מלא בהקניית מיומנויות ואסטרטגיות לצד הנאה ספורטיבית.
על אביו, חבר נשיאות הקונגרס הד"ר רפי אהרוני שנפטר במהלך השנה האחרונה, והותיר אחריו חלל עצום ומלא בכאב: "הייתי מגדיר את הקשר ביני לבין אבא שלי כמודל לחיקוי", מתאר ג'ונתן וממשיך "מאז שהייתי צעיר, אבא לימד אותי את חשיבות הטיפול באחרים ושבירת מחסומים. זיכרון חי שיש לי, הוא העזרה שלו לספק מאות עופות לשכבות מוחלשות דרך חברת ימק"א, לא רק כמעשה צדקה אלא ממש כשיעור לבני המשפחה. הוא רתם אותנו, את כולנו, לדבר הזה שנקרא זולת ועד כמה חשובה ונחוצה העזרה לזולת. כשפתחתי את העמותה שלי, הוא הפך לאחד התומכים הגדולים בה, במיוחד במהלך טורנירים שהתקיימו ברחבי אסיה. הוא לא הכיר בעבודה שלי עם נכים בהתחלה, וקיווה שאמשיך לפעול במישור העסקי, אבל אהבתו לספורט וליבו הנדיב, הפכו אותו למעריץ מיידי של המטרה. העידוד והאמונה שלו במה שבניתי, הניעו אותי להמשיך לדחוף קדימה".
כיצד ניתן לשלב את ההוראה והחינוך בספורט כדרך חיים?
"בארצות הברית, קיימים יותר מ-74 מיליון אנשים שמתמודדים יום יום עם נכות או מוגבלות פיזית, בתוכם נכללים גם למעלה מ-2 מיליון אנשים מחוסרי גפיים. אנשים אלו מתמודדים לעיתים קרובות עם מחסומים מכריעים ומקבלים בכל יום מחדש את ההחלטה להישאר פעיל ולאתגר את עצמם מול המכשולים שבדרך. בהרבה מהפעמים, האתגר הוא דווקא התמודדות עם הפתרון, כלומר למצוא את הדרך הנכונה להתנהל עם תותב או מכשירים ואביזרים נלווים לסיוע. למרבה הצער, כרבע ממחוסרי הגפיים מדווחים שהם מעדיפים להישאר בבית במשך השבוע וממש נאלצים להתייאש ולאבד רצון בכדי להגדיר מטרה, לפעמים המטרה יכולה להיות גם לקנות חלב בסופר, זה לאו דווקא מדובר בעניין של פעילות קבוצתית או ענף ספורט".
באיזו דרך העמותה פועלת לקדם את מטרותיה?
"העמותה בעצם מאפשרת לקיים ענף של כדורעף חופים ובאופן הזה יש לנו גם גישה חינוכית, אשר מאפשרת לנו להתמודד עם פעילות הספורט באופן טוב יותר, זאת דרך מדהימה עבור אנשים עם מוגבלות לעסוק בפעילות גופנית. ואני מאמין שניתן לבנות ביטחון עצמי גבוה דרכה ולמצוא קהילה. בעוד שקהילת כדורעף החופים ידועה בקבלה ובשילוב שלה, היא לא הציעה מבחינה היסטורית ייצוג חזק או הזדמנויות שוות לאנשים עם מוגבלויות. זה משהו שאני נחוש לשנות באמצעות העמותה שלי. אנו יוצרים תוכניות אימונים, מנהלים מרפאות חינוכיות ומספקים ציוד נחוץ, כדי להבטיח שספורטאים מקצועיים ירגישו רצויים ומוסמכים לעלות על כל מגרש כדורעף חופים. העבודה שלנו עוסקת בנירמול השתתפותם בספורט ולעזור להם להצטיין הן על המגרש והן בחיים".
הרגשת שבדרך הזו אתה פועל להנצחה של אביך?
"מאז פטירתו של אבי ז"ל, הרחבתי את מאמצי והתחברתי לקהילת הספורט המסתגל בישראל. פתחתי דיונים על הבאת כדורעף חופים אדפטיבי לישראל, ותמיכה בספורטאים שם עם הציוד שהם צריכים כדי לשגשג.
עבורי, העבודה הזו היא אישית מאוד. אני מרגיש תחושה חזקה של גאווה בידיעה שאני מסוגל להציע הזדמנויות במולדתו של אבי, שם הערכים והמורשת שלו ממשיכים לעורר בי השראה. אני יודע שהוא מסתכל עלינו מלמעלה בלב גאה כשאני ממשיך את אמונתו ביצירת הזדמנויות עבור אחרים".
לאור המצב בארץ, אתה מרגיש שבשנה האחרונה הידקת גם את הקשרים עם ישראל?
"החיבור שלי לישראל אינו קשור רק למורשת – הוא עוסק בגישור בין תרבויות וקידום כולל בקנה מידה עולמי. כשהאנטישמיות ממשיכה לעלות באמריקה, אני רואה בעבודתי דרך להתמודד עם דעות קדומות בפעולה וחמלה. על ידי טיפוח ספורט מותאם ובניית קהילות מגוונות, אני מראה שספורט יכול להיות כלי רב עוצמה לאחדות, והרבה מעבר לכך".
