מבשלים היסטוריה עם סבתא
פרק 3
|דניאלה יוסופוב
כבר בכניסה לרחוב קשה היה לפספס את ביתם של משפחת בן ברוך, שלט החטופים עם דמותו של עידן בגדול נתלה בכניסה, סמוך לציורים של שאר הנכדים ובכיתוב 'ברוכים הבאים'. ברגע שנכנסתי לביתה של ורדה, הרגשתי את המשפחתיות והאהבה שיש בביתה, סבתא חמה ומחבקת, ובאופן מעורר השראה גם אישה אצילית ורחבת לב. תמונות משפחתיות, ציורים של הנכדים, פסלים עם סמלים מיוחדים שפיסלה וכמובן המיצג הביתי של עידן, זו לא פינת הנצחה ובטח שלא זיכרון, זו המתנה לכשישוב שיראה את המאמצים שנעשו לשחרור. כאשר שאלתי אותה מה היא עושה היום ובמה היא עובדת? היא אמרה לי: היום תפקיד חיי זה להיות סבתא.
ורדה בחרה להכין את האוכל שעידן הכי אוהב: 'אושי פיוזי' – בצלים ממולאים בבשר ותמרים, שמתבשלים למשך שלוש שעות על הפלטה. "כשעידן היה חוזר מהצבא, דבר ראשון הייתי חושבת מה אני הולכת להכין לו והייתי מכינה לו כל פעם משהו אחר". מתארת ורדה וממשיכה, "את המתכון שנכין היום למדתי מחמותי. לאחר מותה של חמותי פרידה בן ברוך זכרונה לברכה, החלטתי לכתוב ספר מתכונים, הספר נקרא "מדור לדור- טעמה של מסורת". הספר נכתב על מנת שהמתכונים של המשפחה יישמרו לדורות הבאים. חמותי זכרונה לברכה כתבה את כל המתכונים בפנקס קטן בכתב יד ברוסית, ונתנה ליד כל מתכון ציון, האם זה הצליח או שיש משהו לתקן. היא הייתה אישה מאוד מדויקת בבישול שלה ואפשר היה ללמוד ממנה המון וכך גם להעביר את זה הלאה, ככה גם אני למדתי ממנה הכל".
קודם הכנת התבשיל הדליקה ורדה נרות להשבת החטופים ואיחלה שבעזרת השם נזכה למצוות פדיון שבויים בקרוב. בינתיים כשהאוכל על הגז, הכניסה אותי ורדה לחדר של עידן בביתה, "יש לנו כאן את הבגדים שלו, הוא חייל גולני. הוא מאוד גאה להיות חייל. זה מסלול לא קל, מאוד קשה, אבל עידן עמד בזה בגבורה ובהצלחה. הוא אף פעם לא התלונן, לא אמר את המילה "קשה לי", למרות שהוא היה עייף תמיד הוא היה עושה את הכל כמו שצריך. לאחר שעידן נחטף מבסיסו, הבאנו ספר תורה מבית הכנסת ושמנו כאן בחדר שלו, על מנת שתהיה לו הגנה ושמירה. אני כל הזמן עוטפת אותו בברכות ותפילות, כי אנחנו באמת לא יודעים מה עובר עליו ואיפה הוא נמצא, אנחנו רק מתפללים ומעבירים לו אנרגיה טובה".
עידן נולד בישראל אלא שבגיל חודשיים הוא עבר לארה"ב עקב העבודה של אביו. עידן גדל והתחנך שם, אך דאג לעיתים קרובות להגיע לארץ לחופשות. "ישראל תמיד היה עבורו המקום המועדף עליו, לראות את המשפחה המורחבת ולהיפגש איתנו. הערכים שלו היו ערכים מאוד טובים של אהבת המולדת. כל הזמן כשהוא היה בא ביום שישי מהבסיס הוא היה רץ לקנות בושם, הייתי צוחקת ושואלת אותו כמה בשמים אתה צריך? יש לך המון. אבל הוא אוהב ונהנה לפנק את עצמו… ואני הייתי שמחה על כך… ואני אומרת… עידן בוא תקנה כמה בשמים שאתה רוצה, רק תבוא כבר הביתה".
מוגדר נעדר
בגיל 18 הוא החליט לעשות עלייה, ההורים נתנו לו את ברכת הדרך והוא הגיע לארץ דרך 'גרעין צבר', חבר'ה צעירים, בנים ובנות שמגיעים לעשות שירות משמעותי ולהיות לוחמים בתפקידי תומכי לחימה בצה"ל. עידן היה במסלול של הכומתה החומה, חטיבת גולני, "מסלול מאוד קשה והוא עשה את זה בביטחון גמור, הוא מאוד רצה להיות לוחם גולני. היינו בהשבעה, היינו גם בסיום מסע הכומתה של חמישים הקילומטרים שהחיילים נדרשו לעבור, זה היה קורע לב ומרגש בו זמנית, לראות את כולם בסוף המסלול עם תרמיל מלא אבנים, עייפים ונחושים. עידן לא הצטער לרגע שהוא חייל, הוא היה מגיע לבית הזה אחרי הבסיס והיינו כל כך שמחים לקבל אותו, הבית הפך לבית שמח, בית של צעירים." מתארת הגב' ורדה בן ברוך וממשיכה "בסוכות, אמא שלו החליטה שהיא רוצה לעשות איתו את החג בארץ, היה לנו חג ממש שמח, כולנו היינו יחד. באמצע חול המועד עידן היה צריך לחזור לצבא, למרות שחייל בודד צריך לקבל חופשה מלאה כל זמן שההורים נמצאים בארץ, עידן אמר לאמא שלו שהוא חייב ללכת כי אם הוא לא ילך מישהו אחר יצטרך להיות שם ונסע. בשביעי באוקטובר בבוקר, הייתה לנו אזעקה בתל אביב, התקשרנו לעידן לברר מה עובר עליהם והוא אמר שיש דברים הזויים ושהוא רואה מלא אנשים ברחבי הבסיס ולא הבין מי הם. למעשה, אלו בעצם היו מחבלי הנוח'בות. הוא סיפר לאמא שלו שהוא קיבל רסיס לקסדה והיא אמרה לו שישמור על עצמו ושיהיה במקום מוגן. הוא אמר לה "אמא, אני במקום מוגן". היינו שם, זה לא מקום מוגן, זה חתיכת בטון, הכל פתוח עם איזה חריץ ומשם לקחו אותו".
חמישה ימים לאחר מתקפת הפתע, עידן אלכסנדר היה בגדר נעדר וטרם ידעו מה עלה בגורלו, "לא היו סימנים לאן הוא נעלם, לאחר חמישה ימים ראינו סרט שעידן נלקח ע"י החמאס והוא חי, רואים אותו נלקח על רגליו, הצבא אישר לנו את הסרט הזה ואת המידע הזה. אנחנו בהתחלה שמחנו שעידן חי, אבל לא הבנו לאיזה תקופה אנחנו נכנסים, לאיזה חוסר ודאות מתמשך. התחלנו תקופה אחרת וחדשה, של להילחם להשיב את עידן הביתה. כל יום שעובר זה יום שגם פה בארץ וגם בארה"ב ההורים שלו נלחמים להחזיר את עידן הביתה. עברו כבר 340 ימים שזה לא נורמלי, עוד מעט החגים שלנו מתקרבים, חגי תשרי, איך אנחנו נחגוג את החגים האלו? איך אנחנו נשב בשולחן החג ועידן שלנו נמצא בשבי החמאס ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו?
מאז שעידן נחטף, אני נוהגת לקרוא תהילים ולהתפלל על החטופים. באחד הימים אני רואה, שאחד הפרקים שאני קוראת כל יום, זה פרק שמדבר על כך שדוד המלך היה במערה ושאף אחד לא בא לעזרתו וכאילו שכחו ממנו, וכשהייתי בראיון בערוץ 12 קראתי את הפרק הזה ואמרתי להם: שכחו אותם שם, "אין דורש לנפשי", איך יכול להיות שאף אחד לא דורש אותם והם שם? הבנתי שאין על מי לסמוך אלא על הקב"ה. אחד המסרים שמאוד חשוב לי להעביר, שעם ישראל צריך להישאר מאוחד, האויב שלנו הוא חיצוני ולא אנחנו אחד לשני חס ושלום. חייבים לשמור על אחדות העם שלנו, הכוח שלנו הוא באחדותינו".
טעמים וריחות של הבית
כשאמא שלי הייתה בהריון, סבתא שלי ישועה ז"ל אמרה לה: "אני רוצה שתתני את השם שלי לבת שתיוולד לך" ואמא שלי אמרה לה: בסדר, אני אתן לה שם מודרני ואת השם שלך אני אתן לה כשם שני. ובאמת אמא שלי מספרת שנולדתי עם לחיים ורודות ולכן אמא שלי נתנה לי את השם ורדה, אבל השם השני שלי הוא ישועה על שם סבתא ישועה, ואני זכיתי, כי סבתא ישועה ובעלה סבא ניאז שם טוב, היו סבא וסבתא שהיו להם חיים מאד טובים והזוגיות שלהם הייתה שם דבר. עכשיו כשהנכד שלי נמצא בעזה אני אומרת, כמו שהשם שלי ורדה ישועה, שבעזרת השם הקב"ה יצמיח לנו ישועה בקרוב".
בינתיים, ולאחר שהייה בפלטה במשך שלוש וחצי שעות, האוכל מוכן. "אני מגישה את האושי פיוזי בצלחת בת מאה שנה, כשאת אוכלת על דברים כאלו, זה כאילו את אוכלת מהידיים של הדורות הקודמים, אני גאה ושמחה להיות בוכרית".
קשה להישאר אדיש לסרטון שצולם במהלך הביקור, סבתו של עידן קוראת לו להגיע לאכול, "עידן, האוכל מוכן, בוא הביתה, בוא תאכל את המטעמים של הבית שאתה כל כך אוהב. בעזרת השם שנזכה לראות אותך בקרוב איתנו בבית בריא ושלם על רגליך. תהיה חזק עידניל'ה, אני מחזקת אותך מרחוק עם כל התפילות וכל הברכות שאנחנו מתפללים עליך כל יום, ובעזרת השם הקב"ה יציל אותך ויביא אותך הביתה בריא ושלם לעבודתו יתברך".
אושי פיוזי
האוכל האהוב על עידן
מצרכים:
6-8 בצלים בינוניים עגולים
400 גרם בשר טחון במכונה – טחינה אחת
2 כפות אורז עגול שטוף
4 תמרים ללא חרצנים חתוכים
0.5 כפית מלח
0.5 כפית פלפל
לרוטב:
כוס וחצי מים
3 כפות שמן
מלח ופלפל לפי הטעם
3-4 שזיפים מיובשים
3 גרונות עוף (אופציונלי)
כף רסק עגבניות (אופציונלי)
¾ כוס גרגרי חומוס מושרים, מקולפים ומורתחים
אופן ההכנה:
לקלף את הבצלים ולחרוץ בעזרת סכין חדה חריץ עד מרכז הבצל.
להניח את הבצלים בסיר עם מים שיכסו את הבצלים, להביא לרתיחה ולבשל על אש נמוכה במשך 15 דק', עד ששכבות הבצל מתחילות להיפרד זו מזו ולהיפתח.
להוציא מהסיר ולהניח בצד שיתקרר.
לערבב את כל מרכיבי המילוי לפרק עלה חיצוני מהבצל, לשים מהמילוי ולגלגל.
לחזור על הפעולה עד גמר המילוי והבצלים.
לקחת סיר רחב, לשים בתחתיתו את גרונות העוף ומעליהם את גרגירי החומוס, לסדר מעל את הבצלים הממולאים ואת השזיפים השחורים מסביב.
לערבב את מרכיבי הרוטב ולמזוג על הבצלים, הרוטב צריך להגיע עד ¾ מגובה הבצלים.
לכסות מעל בצלחת שטוחה, לסגור את המכסה ולתת הרתחה של כ-10 דק'.
בשלב זה ניתן להמשיך לבשל על אש נמוכה לעוד 3 וחצי שעות, או להעביר לפלטה של שבת למשך 3 וחצי שעות, עד שהתבשיל נהיה חום ויפה.
הצעת הגשה: להוציא בזהירות את הבצלים לצלחת גדולה ולפזר מעליהם את גרגרי החומוס, לקשט מסביב בשזיפים היבשים.
לצפייה בפרק המלא ובאופן הכנה לחצו כאן
