בדרך לארץ
"ההורים שלי נולדו בטשקנט, כל חייהם היה להם חלום לעלות לארץ המובטחת" מתארת עליזה ומוסיפה "הם היו מוכנים לעשות הכל למען זה, הם נאלצו לעבור לגור בפרס למשך חמש עשרה שנה. כשמלחמת העולם השניה פרצה, הם החליטו שזה הזמן הנכון לצאת לדרך ולעלות לארץ ישראל. אמא שלי מרים ז"ל היתה מספרת שהיא הייתה בהריון בחודש התשיעי ולמרות זאת היא עלתה לאוניה בידיעה שהיא תלד שם. שום דבר לא עצר אותה, נולדתי בדרך לארץ הקודש. אמא שלי שהייתה ממש כמו לביאה, סיפרה שהייתה לידה קשה אבל הסתיימה בנס מופתי. בשביל שלא אדבק במחלות ואתחזק, האוניה נאלצה לעגון בהודו ועצרה שם למשך שלושה חודשים. לצערי אין לי תאריך לידה ולא מסמכים המציינים את יום הולדתי. נולדתי בתקופה קשה מאוד וכל הדרך היו מכשולים שלא איפשרו אפילו לעקוב אחרי התאריך. אמא שלי מרים ז"ל אמרה לי שנולדתי לפני החגים, אז היא החליטה עם אבא לחגוג לי בתאריך עגול ומיוחד 09.09.1944.
כבת בכורה מתוך שבעה אחים ואחיות ולאחר פטירתה של אמי בגיל 42 ממחלת הסרטן, נאלצתי בתור הבת הבכורה לטפל בבית ובאחים שלי, באותו הזמן הייתי בת 25 ועם שלושה ילדים קטנים בבית. האחים תמיד ידעו שאם הם צריכים עזרה יש להם למי לפנות, תמיד הייתי עבורם כאחות גדולה ובתפקיד אמא, עזרתי להם בכל תחום שהיו צריכים, וכמובן בישלתי להם. הייתי הכל בשבילם.
אני בת 80 ובעלי בן 91 שיחיה, בעלי יליד הארץ. יש לנו ברוך השם 29 נכדים ו-28 נינים. בשנות השבעים הכנתי לבעלי מתנה – אשכול ענבים שמכיל את כל התמונות של הילדים והנכדים, מאז התרחבנו וצריך לעדכן את המתנה, אני מאוד גאה במשפחה שלי. המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר, זה תמיד להיות ביחד. ב"ה אני כל שבת מארחת, תמיד מבשלת לכולם, זה הדבק של המשפחה. כאן במטבח אני מלמדת את הנכדות שלי את המאכלים הבוכרים, אני מאמינה שדרך המסורת מצליחים לשמור על האחדות. תמיד להיות האחד בשביל השני ולעזור. אין אצלנו דבר כזה להיות שבת לבד, הילדים שלי לא נותנים לי את האופציה הזו בכלל, אנחנו תמיד ביחד. כל חג או סתם בימים שאני אופה, אני שולחת לנכדות שלי קופסאות מוכנות מכל טוב. הם מאוד אוהבות את העוגיות שלי, הן צוחקות ואומרות שהן אוכלות את זה כמו גרעינים.
הדורות הבאים
בגיל 15 וחצי, השכנה שלי ניגשה לאבי ואמרה לו שיש לה מישהו לשדך לי, אני כמובן לא ידעתי שום דבר, אני זוכרת ששיחקתי עם החברות בחצר, קפצנו בחבל ואז ראיתי איזה מישהי מהשכונה והבן שלה מסתכלים עליי, שאלתי את אמא שלי מי זאת האישה הזאת? ואמא שלי צחקה כי היא הבינה מה קורה. למחרת הם סיפרו לי שהם מצאו לי בחור. כמובן שלא הייתה לי הזכות להגיד כן או לא, אבא ואמא שלי אמרו ככה, וכך היה. למחרת הגיע הבחור החתיך ויצאנו יחד. בעלי הוא גבר החלומות, הוא לא נתן לי לעבוד אפילו יום אחד, אפילו שוק אני לא יודעת לעשות. הוא היה קצב במשך שישים שנה, אף פעם לא היה חסר לנו דבר, תמיד היה לי את כל הבשרים הכי טובים וטריים. אנשים היו מחפשים באטליזים כל מיני דברים מיוחדים ואצלי זה היה מגיע עד לבית. אחד המתכונים הכי טובים ואהובים שאני מכינה זה האספורצ'י, הרבה בזכות בעלי.
למדתי לבשל קודם כל מסבתא שלי, סבתא שלי תמיד הייתה נכנסת למטבח וסוגרת אחריה את הדלת, ואני בתור ילדה קטנה הייתי דופקת על הדלת ובוכה שתפתח את הדלת כי אני רוצה ללמוד, וכך היה היא הייתה מלמדת אותי, כמובן שגם למדתי מאימי וחמותי היקרות.
הכל זה בצוות
הייתי אמא מאד צעירה, ותמיד אהבתי ללמוד ולרכוש עוד ועוד ידע, הייתי עושה המון קורסים, בידיעה שכאשר הילדים שלי יגדלו, אני אתנדב ואעביר הלאה את הידע שרכשתי. לדוגמא, ממש רציתי ללמד קשישים תפירה, אבל לצערי הרב, כלתי נפטרה מהמחלה הארורה עם שני ילדים, הרגשתי שהקב"ה אומר לי: את רוצה להתנדב? אני אתן לך להתנדב כל החיים. היא הייתה שנתיים וחצי חולה, טיפלנו בה כאילו היא הבת שלנו. הרופאים כל הזמן אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לטפל בה ואמרו לנו לשים אותה בבית החולים, אבל אנחנו לא נתנו לה יום אחד להיות בבית חולים, תמיד נתנו לה תקווה ועשינו בשבילה הכל. אשתו של הבן היחיד שלי. היא השאירה שני ילדים קטנים בני שש ותשע. זה לא פשוט לגדל ילדים אחרים, אני לא אמא ולא אבא שלהם, הבן שלי קיבל מאוד קשה את הפטירה של אשתו, הוא כבר לא היה בעצמו, אבל ב"ה היום הילדים האלה בני 40 פלוס, בעלי משפחות ומאוד מוצלחים.
הייתי רוצה להעביר לדור הצעיר שילמדו ממני להיות חזקים, ושידעו שהכל לטובה והכל מדוייק לנו והכי חשוב לא להתלונן אלא לפעול, לעזור ותמיד להתנדב ולתת.
כל חיי אני אוהבת לתת מעצמי ומתנדבת לעשות את האזכרות של המשפחה, הייתי עושה הכל מתוך אהבה ורצון, אין דבר כזה שמישהו מבקש ממני משהו ואני משיבה לו שאני לא יכולה. עם כל זה, תמיד צריך לדעת לבקש עזרה. לדוגמא, תמיד לפני שאני מכינה את הדושפרה אני מתקשרת לבנות שלי ולנכדים שלי ומעדכנת אותם שמחר זה יום הכנת דושפרה, כולם באים ועוזרים לי לקפל, עובדים יחד וגם אוכלים יחד. אני מאוד מאמינה בעבודת צוות, הנכדים שלי שותפים על מלא במטבח.
טיפ לחיים מאושרים?
היום אני מטפלת בבעלי שיחיה, מבשלת לילדים ולנכדים ונהנית מהיותי סבתא. למרות שאני עסוקה כל היום, אני תמיד משקיעה בעצמי ולא שוכחת את עצמי לרגע. אני יוצאת להצגות עם הבנות שלי, טסה לחו"ל, יוצאת למסעדות וקניות. למשל עכשיו לכבוד יום הולדת 80, אני והבנות שלי טסות לטיול שורשים לאוזבקיסטן, למרות שלא נולדתי שם, אבל אני מרגישה כל כך מחוברת למסורת. גם כשהיינו צעירים, אני ובעלי היה לנו מנהג לצאת פעם בשבוע לפחות. צריך לדעת לשלב במרתון החיים גם זמנים מיוחדים עם האהובים עלייך, לא לשכוח את הזוגיות, זה הסוד לזוגיות ארוכת שנים, אני נשואה כבר 63 שנים בלי עין הרע.
בשביל אריכות ימים אני מדגישה תמיד את העניין של עשייה, כל הזמן להיות בעשייה ופעולה, זה נותן כוח וסיבה לחיות, אני כל הזמן מחפשת סיבה למסיבה, מה להכין, את מי לארח, שואפת לעשות ולעשות וככה אני תמיד מרגישה צעירה, תמיד מחפשת למען מי לעשות, זה הסוד לאריכות ימים.
לכבוד השנה החדשה מה היית מאחלת לעצמך?
נחת מהילדים, בריאות לי ולבעלי ושנמשיך לארח ולאחד את המשפחה כמה שאפשר.
דושפרה בוכרי אותנטי | עליזה מושיוף
מצרכים:
קילו קמח
2 ביצים
כף מלח
כף סוכר
כף שמן
2 כוסות מים
למילוי הכיסונים:
חצי קילו בשר טחון
2 בצלים מגוררים
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
אופן ההכנה:
לערבב היטב וללוש 5 דקות.
לחלק ל-3 כדורים ולתת לבצק לנוח שעה עד שעתיים לפני תחילת העבודה.
לפתוח את עיגול הבצק לעיגול רחב בערך 2 מילימטר גובה, וכל הזמן לפזר קמח למניעת הדבקה של בצק אחד לשני.
לעשות אקורדיון מהעיגול ולחתוך באופן שווה לרצועות.
לפתוח את הרצועות, להניח אחד על השני ולחתוך לריבועים שווים.
לפזר את הריבועים בשולחן, למלא מעט מהבשר הטחון, לסגור ולקפל לצורת פילמני.
אופן הכנת הכיסונים:
להרתיח מים בסיר נפרד עם כף מלח וכשהמים מבעבעים, לבשל את הכיסונים למשך כ-7 דקות.
כשהכיסונים צפים, שמים על צלחת ומוזגים מעל את המרק בשר עם כל התוספות ומפזרים מעל כוסברה קצוצה טריה.
מתכון למרק דושפרה:
מצרכים:
קילו בשר צלעות
2 מח עצם (אופציונלי)
בצל שלם
2 כוסות חומוס מושרה ומקולף
2 כפות רסק עגבניות
כף כורכום
כף כמון
כף פלפל שחור
מלח לפי הטעם
גבעולי סלרי (לא חובה)
2 לימונים סחוטים
אופן ההכנה:
קילו בשר צלעות 5 דקות מכל צד, להוסיף ליטר וחצי מים ולהרתיח.
ניתן להוסיף מח עצם (לא חובה אבל מוסיף המון לציר).
להוסיף קוביות בצל ולבשל שעתיים עד לריכוך הבשר.
להוסיף חומוס, רסק עגבניות, כורכום, כמון, פלפל שחור ומלח.
אפשר להוסיף גם גבעולי סלרי (לא חובה).
לבסוף לסחוט 2 לימונים למרק ולכבות את הגז.
הסרטון המלא נמצא באינסטגרם ובפייסבוק של בוכרים קום