האיש שעליו גדלנו במשך השנים הזמר והאמן אושיק (אושר) לוי עמד בצמתים וברגעים הכי חשובים בתרבות הישראלית עם רפרטואר עשיר של מאות שירים והשתתפויות ברגעים הכי אייקונים בבימות, תוכניות טלוויזיה וסרטים בראיון חג הוא מתאר על נוף ילדותו והזיקה לשורשים הבוכריים, על האופטימיות בגיל הגבורות ועל ההתרגשות לפני כל הופעה וגם: על השיר החדש יחד עם נכדתו עלמה
שפוגשים אותו ברחוב הישראלי, אין אחד שלא יכול להגיד להגיד לו: "גדלתי עליך, אושיק". במחזמר 'קזבלן', בסדרת החינוכית 'בלי סודות', בסרטים 'גבעת חלפון אינה עונה', 'תעלת בלאומליך', בביצוע השיר 'בלדה לשוטר' מהסרט 'השוטר אזולאי', הגיש את תוכנית הטלוויזיה לילדים בערוץ אחד 'טלפלא', השתתף כשחקן בטלנובלה הראשונה בישראל, 'לגעת באושר' ולאחרונה בסדרה המצליחה 'קופה ראשית', והקאמבק המפתיע של השיר 'טוליק' ברשתות החברתיות.
מפתיעה אותך ההיכרות עם כל שכבות הגילאים ברחוב הישראלי?
"מהסבתות והאמהות שמפרגנות ומזהות, את זה עוד אני יכול להבין. 'טלפלא' ו'בלי סודות' היה בכל בית ישראלי, אבל לראות את הנכדים והילדים הקטנים, שמזהים אותי מ'קופה ראשית', או מכל מיני סדרות, זה ממש מפתיע, כל אחד יש לו את הזכרונות שלו ומה שהוא מכיר, בשבילי זה מדהים".
במבט לאחור, היית עושה משהו אחרת?
"תראה, שהתחנתי ונולדה לי בת, הבנתי שאני גם צריך להתפרנס מהמקצוע הזה, במשך השנים הקפדתי לשיר רק את השירים שלי, הייתי מופיע במועדונים ברחוב המסגר בתל אביב ובמועדון 'קליפסו' ברמלה, הופעתי המון לילדים וזה לא היה פשוט בכלל להשתתף בטלנובלה של מאה ועשרים פרקים. אחרי הטלנובלה 'לגעת באושר' המשכתי לסדרה נוספת 'השיר שלנו', בקיצור התעסקתי בכל המדיות שקרובות לאומנות שאני אוהב, וגם התפרנסתי מזה בכבוד, אז אני מרגיש שזה מאוד מדוייק, לעשות את מה שאני אוהב. לאחרונה צירפתי את נכדתי עלמה מיצ'וניק להופעות. בשיר שהקלטנו יחד 'כולם יודעים', עשיתי איתה סיבוב הופעות בזאפות ברחבי הארץ. היא שרה נהדר, השתחררה לא מזמן מהצבא והתקבלה ללימודי מוזיקה. היא יכולה לעשות הרבה מאוד דברים ויש לה שכל, היא בחרה ללכת בדרך המוזיקה, הסברתי לה את הקושי ואת העובדה שזה מקצוע לא פשוט בכלל. תבין, בסיבוב הנוכחי, שהיה מעניין בצורה בלתי רגילה הופענו בקרית מוצקין, בדרך כלל אני מופיע עם שבעה נגנים, שם זה היה ארבע עשרה, תענוג אדיר, יום לאחר מכן בכפר סבא ואחר כך בהרצליה, עוד מעט יש הופעה נוספת במלון דניאל בהרצליה, זה לא פשוט אבל זה תענוג".
הקצב הזה עושה לך טוב בגיל שמונים, זה עדיין מתאים לך?
"אם אני לא מתרגש לפני הופעה וזה לא עושה לי את זה, אני אשאר בבית. אין ספק שזה עושה לי טוב, הבמה היא הבית השני שלי, שם אני מרגיש מאוד נוח. במהלך השנים היו לי והופיעו איתי הרבה חברים בדרך, יש לילות שאני עושה ספירת מלאי מי נשאר ומי הלך. חברי הטוב חנן גולדבלט, שגדול ממני בשלוש שנים, אמר לי לפני כמה ימים: "אושיק זה מתקרב גם אלינו", אבל אמרתי לו שאני רוצה עוד לחיות, אני אופטימי מאוד, ואני בטוח שהכל יסתדר בחיים על הצד הטוב ביותר".
קיבוץ גלויות
הקריירה המוזיקלית של לוי, לא פחות מקורות חייו ותבנית נוף מולדתו, מציגות את הפסיפס הישראלי בהתהוותו. אושיק נולד בשם אושר לוי, בבית שהושפע מתרבויות רחבות, אביו שלומי ז"ל היה ממוצא תימני – בולגרי ואמו סימה ז"ל ממוצא בוכרי – יווני, אחיו הבכור, יהודה אריה נפטר בגיל 32 ואחיו הגדול ממנו בשש שנים אברהם חיים (לוליק) הוא זמר בעל קול הטנור הלירי שהתפרסם כסולן של להקת פיקוד הצפון בשנות השישים.
"אמא שלי גדלה ונולדה בשכונת הבוכרים, דור רביעי בשכונה", מתאר אושיק לוי וממשיך "אני זוכר לקראת פסח שהיינו מבקרים שם אצל קרובי המשפחה שלנו, אצל שמואל בביוף, בילדותי הייתי נוהג להצטרף אליו לחלוקה של קמחא דפסחא לעניי העיר. הייתה לו חצר גדולה עם כבשים והוא היה הולך עם האבנט שלו, היינו שמים כסף במעטפות ויוצאים איתו לחלק לקראת החג. הוא היה שוחט גם כבש לקראת החג ומחלק את הבשר למשפחות נצרכות.
הצד הבוכרי אצל אמא הוא אבא, היא הייתה בת הזקונים והתחתנה בגיל 17, לאחר החתונה היא עברה למרכז. את השכונה וההווי של האנשים שם אני זוכר ממש טוב בתור ילד"
