פרק 6
דניאלה יוסיפוב
במשך עשרים שנה אמה של אירנה הייתה מנהלת מועדון הנשים בעיר בת ים. ביום שהיא נפטרה, המשתתפות של המועדון ביקשו מבתה אירנה להמשיך בדרכה ולנהל את המועדון בעיר. כבר בכניסה לבית ראיתי נר דולק ליד התמונה של אימה ז"ל, וכששאלתי את אירנה לפשר העניין, היא השיבה "הסכמתי להצטלם לפרוייקט 'מבשלים היסטוריה עם סבתא' בשביל להנציח את הפעילות של אמא שלי ז"ל, אפילו הבאתי את המערוך שלה, שנרגיש שהיא כאן איתנו, אני עושה את זה למענה".
בעקבות העלייה
"עליתי לארץ בשנת 1990 מהעיר אנדיג'אן באוזבקיסטן. היה לנו מאוד קשה להתאקלם, אבל הקושי הכי גדול היה שלא ידעתי את השפה, למרות שהייתי מורה במקצועי בברית המועצות. בעקבות העלייה ובגלל שלא ידעתי את השפה, נאלצתי להתחיל ללמוד בשביל שיהיה לי מקצוע. באוזבקיסטן הייתי מורה לכלכלת בית, הייתי מלמדת את התלמידים שלי לתפור ולבשל, עד היום התלמידים שלי מתקשרים אליי ואומרים לי תודה רבה על השנים האלו. במשך השנים מאז שהגעתי לארץ פתחתי קורסים בקוסמטיקה, הרבה בזכות קונגרס יהודי בוכרה שסייע לי באותן השנים".
גדולים במיוחד
"סבתא הייתה מאד מוכשרת, היא הייתה מזמינה את כל הנכדים והיינו עושים יחד דושפרה, מגיל 12 אני זוכרת את עצמי מקפלת מנטו ודושפרה ועוזרת לסבתא שלי, היא תמיד הייתה נותנת לי הרגשה שאני מצויינת והייתה אומרת לי "כל הכבוד" גם אם היה יוצא לי לא טוב. למדתי ממנה להחמיא לנכדים שלי כשהם מכינים משהו ואפילו שזה לא יוצא טוב, צריך להגיד שזה מדהים ואז כשהם שומעים את זה הם אפילו עושים עוד יותר טוב. במטבח, אני מאוד אוהבת להכין ג'וזיגזדה, זה מזכיר לי איך אמא שלי וסבתא שלי היו מכינות את זה ליום שישי ולחתונות, אמא כל שישי הייתה עושה ג'וזיגזדה ומנטו, השולחן שלה היה מלא בקמח ובצקים, הייתי עוזרת לה ומשתוקקת לטעום את המטעמים שלה. כיום אני מכינה את המאפים גדולים במיוחד, מנה בפני עצמה".
במוכנות תמידית
"העדה שלנו מאוד מיוחדת, אני ממש גאה להיות בוכרית, עדה ששומרת על מסורות ומנהגים עם אוכל עשיר והרבה נחת למבוגרים מאיתנו. אחד הדברים שלמדתי מאמי וסבתי ז"ל, הוא לשמור על ארגון נכון ומוכנות גבוהה, יש לי אוכל מוכן במקרר ובמקפיא, אי אפשר להפתיע אותי, אם יגיע אורח וירצה לאכול בכל זמן במהלך היום זה אפשרי".
מה הדבר הכי מאתגר שהיה לך בחיים?
שאמא עזבה אותי, היא נפטרה לאחר שחלתה בדמנציה, זה היה מהיר מאוד ואני מתנחמת בכך שהיא לא סבלה הרבה. לא משנה באיזה גיל אמא, כל אמא שנפרדת מאיתנו זה תמיד קשה לילדים. אין אהבה יותר גדולה מאהבה של אמא, היא חסרה לי מאוד. היא כתבה הרבה שירים ומשפטי חכמה והייתה אישה מאוד חכמה, תמיד ידעה להגיד את המשפט הכי נכון בזמן הכי נכון". מתארת אירנה וממשיכה "אבא שלי נפטר לפני 25 שנה, היה קשה לאמא להיות עשרים וחמש שנה לבד, אלמנה, אבל אנחנו לא עזבנו אותה ודאגנו לעטוף אותה בבני משפחה. אני מדברת איתה באופן יומיומי, אני בטוחה שהיא שומעת אותי, למדתי ממנה המון. אחד הדברים המאוד ייחודים לה, היה לומר שלום לכל אחד, גם לאנשים שהיא לא הכירה, שהייתי אומרת לה "את לא מכירה אותו, מה את אומרת לו שלום?", היא הייתה משיבה לי "זה שלום לה'". היא דאגה לומר לנו לא לשמור טינה, "גם אם עשו לך רע, אל תחזיר, יש בורא לעולם והוא רואה הכל", הייתה אומרת".
מה היית רוצה להעביר לדור הצעיר?
"שימשיכו לשמור על המסורת הבוכרית, זה מה ששומר עלינו מאוחדים. שיכבדו את אבא ואמא, כי הם לא נשארים לכל החיים ואין אהבה יותר מיוחדת וגדולה ממה שהם מעניקים. כיום המצפון שלי שקט, כל מה שההורים שלי היו מבקשים ממני הייתי אומרת להם אמן, ככה הייתי מקווה גם שהדור הצעיר יוכל להתייחס להורים שלו, הורים תמיד רוצים בטובת ילדיהם".
בדרכה של אמא
"אמא הקימה את מועדון הנשים לגיל השלישי לעדה הבוכרית מטעם קונגרס יהודי בוכרה ובמשך עשרים שנה היא ניהלה אותו, לאחר שהיא נפטרה, המשכתי אותה בדרכה והיום, כמעט שנתיים שאנו דואגות לקיים את הפעילות בשגרה מלאה. כל שבוע נפגשות להרצאות מעניינות, נומרולוגיה ופרשת השבוע, שרים שירים, רוקדים וחוגגים ימי הולדת. המפגשים האלו עושים טוב לנפש, המשתתפות של המועדון לא מפספסות מפגש, מגיעות בכל מזג אוויר, וזה מחיה אותן".
זמן פנוי
"יש לי כלב ואני יוצאת איתו לטייל, עכשיו הוא בן 10, אני מאוד אוהבת אותו, הוא משכיח ממני הרבה מאוד דברים. גם בברית המועצות היו לנו הרבה חיות, אני מחוברת לזה מילדות וזה עושה לי טוב. לאחרונה התחלתי גם להתאמן, עם כל המצב שקורה במדינה, זה מפיג הרבה מאוד מתחים. בנוסף, אני מאוד אוהבת לסרוג ולתפור, בזמני הפנוי אני סורגת ותופרת לנכדים ולילדים. למשל עכשיו הנכדה שלי מתחתנת אז תפרתי לה ג'ומה, אני מקפידה לטייל עם נכדיי, מבשלת להם ומארגנת כל מיני דברים, זה אף פעם לא משעמם. האושר שלי זה הנכדים. אין כמו להיות סבתא".
אקורד סיום
"אני מקווה שתיגמר המלחמה ושאנשים יפסיקו להיות לחוצים ועצבניים. לא צריך לכעוס, זאת תקופה קשה, אבל היא תיגמר בקרוב. כעס רק הורס את הבריאות, הכל יהיה בסדר, לאורך כל ההיסטוריה היו לנו מלחמות, אין מה לכעוס ולהתעצבן".
ג'וזגיזדה
לבצק:
קילו קמח
25 גרם מלח
75 גרם שמן צמחי, ניתן לשלב גם עם שומן כבש מומס
320 גרם מים
קילו בשר
200 גרם שומן
800 גרם בצל
מלח
פלפל
כמון שלם
אופן ההכנה:
המלית: קוצצים את הבשר והבצל לקוביות, מוסיפים את התבלינים ומערבבים היטב.
הבצק: מערבבים את כל המרכיבים של הבצק עד שמתקבל בצק רך.
נותנים לו מנוחה למשך לילה שלם במקרר, במידה ואין אפשרות לחכות לילה אז מחכים שעה.
יוצרים עיגולים ונותנים מנוחה לעוד שעה.
פותחים כל עיגול לעלה דק, מניחים כף גדושה מהמלית וסוגרים לצורת גוז'גיז'ה או משולש כמו שמופיע בסרטון.
מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות למשך 35 דקות או עד שמזהיב.
סרטון אופן ההכנה יעלה ביום חמישי בשעה 15:00 ברשתות החברתיות של הקונגרס. חפשו אותנו בבוכרים.קום
