מאז תחילת הלחימה ברצועת עזה עשרות אלפים מתושבי צפון הארץ בקו העימות מפונים מבתיהם ושוהים במלונות ברחבי הארץ מזה יותר משלושה חודשים ומשלמים מחיר נפשי וכלכלי רב * מידי יום יורה ארגון הטרור חיזבאללה טילים ורקטות אל היישובים והבסיסים באזור, ירי שגובה מחיר דמים קשה * מדינת ישראל בוחרת להתמקד בלחימה בדרום ולהכיל את האירועים * תמונת מצב מחבל ארץ בגסיסה
בעיר מעלות תרשיחא, שמרוחקת כשישה וחצי קילומטרים מלבנון, חיים כ-26 אלף תושבים. כל שכנותיה פונו, והיא הפכה לחזית הלחימה באזור. "זה מצוין שפועלים בדרום, אבל הגיע הזמן לתת דגש גם באזור הצפון, כי אי הוודאות מתישה את האנשים", אמר ארקדי פומרנץ, ראש העיר. "אם העיר הייתה תחת מצב מלחמה, היינו יושבים במקלטים ויודעים שצריך להתחבא. אבל אי הוודאות מביאה אותך למצב של ייאוש ושל עוד יותר פחד. זה מצב ביניים בלתי נסבל. הסוללות של הארטילריה ללבנון לא פחות מפחידות ממה שיורים עלינו".
כבר 80 יום שיישובי הצפון ממתינים למלחמה שנראית כעומדת בפתח. הם לא רצו בה, והם מבינים בהחלט את הסכנות האיומות שטמונות בה, אבל הם מבינים גם שזו מלחמת אין ברירה. "מהרגע הראשון היה לי ברור שאנחנו עומדים מול אירוע ארוך כי הוא מגיע אחרי כל כך הרבה שנים של הכלה שבמהלכן האויב שלנו בנה וחיזק את התשתיות שלו", הסביר אביחי שטרן. "התושבים שלי מבינים שאי אפשר לעשות את זה ב'זבנג וגמרנו' ושנדרש חריש עמוק שיבטיח את השקט גם בצפון וגם בדרום, ובלי מהלך כזה אני לא רואה איך זה קורה. ידענו ימים קשים בעבר, במלחמות קודמות, שבהן היינו שבועות וחודשים במקלט מתחת לאדמה עם עוד עשרות אנשים בחדר של 20 מטרים. אנחנו מבינים שגם עכשיו זה בלתי נמנע. אבל על אף הקושי הרב, קשה יותר לחיות בבית שאתה יודע שבבוקר אחד יכולים לפלוש אליו אלפי מחבלים של כוח רדואן, כפי שראינו בדרום, ולדמיין מה שקורה למשפחה ולחברים ולשכנים שלך".
גם עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, חש את אי הוודאות:
"אי הוודאות הזאת שהפכה בת לוויה של חיינו, מאיימת מאוד. אנחנו, ראשי הרשויות בקו העימות, היינו מצפים בשלב זה לצעדים ממשיים של הגברת הביטחון; למיגון רציני למבני הציבור והחינוך כדי שלפחות יוכלו ללמוד בהם, למתווה פיצוי לענף התיירות שחוסל, למענה מותאם לחקלאות, ויותר מהכל לקביעת רצועת ביטחון משמעותית בינינו לבין האויב, כי לא נחזור לקבל את המציאות הקודמת בשום פנים ואופן. הציפייה שלנו, תושבי הצפון, היא הגדרה ברורה של מטרת הלחימה בחזית הצפונית. כמו שברור וכולם מדקלמים את מטרות הלחימה בדרום – השבת החטופים ומיטוט חמאס – כך אני רוצה ודאות ובהירות – הסרת איום חיזבאללה והרחקתו מהגבול, ושמירה על רצועת ביטחון.
"כרגע יש אצלנו בצפון מלחמה מזדחלת, ולצערי כבר היו אבדות בנפש ונזקי רכוש. כל הזמן משתמשים בביטוי ש"הגיע הזמן להראות לנסראללה ש'בעל הבית השתגע'", אבל הפעולות שנעשות סותרות את המציאות שנשקפת לנו מדי יום, וזה מתלבש על משבר האמון שממילא נצרב כאן ב-7 באוקטובר".
החשש: ביום שאחרי, המפונים לא יחזרו
כ-20 אלף מתושבי קריית שמונה עזבו אותה לפני יותר מחודשיים והשתקעו במלונות ובדירות ששכרו עד לקיץ, ואולי, חלילה, עד בכלל. "ככל שזה ייקח יותר זמן, כנראה שנראה יותר אנשים שמסתגלים למקומות המגורים הנוכחיים שלהם ומעתיקים את מקום מגוריהם", חושש שטרן, כמו שאר עמיתיו ראשי הרשויות המקומיות בגבול – יישובי ספר שמרוחקים ממקורות תעסוקה ופרנסה משמעותיים ומנותקים משירותי רפואה ופנאי מפותחים, כמו במרכז הארץ.
מתוך כרבע מיליון תושבי קו העימות, כ-80 אלף שוהים כעת הרחק מבתיהם ומגלים עולם של אפשרויות שבשגרה לא זכו אולי להכיר, כשהיו ביישוביהם המרוחקים. "בגלל זה אנחנו חייבים לוודא שהאירוע הגדול והרציני הוא היום שאחרי המלחמה", מציין שטרן. "אני מצפה שהמדינה תיתן את תשומת הלב שהיא לא נתנה עד עכשיו ושאם מגדירים אותנו כאזור עדיפות לאומית זה אינטרס של המדינה שהאוכלוסייה תתיישב על הגדרות ותהיה חזקה. צריך להעביר לכאן יותר השקעות, אחרת לא יחזרו ולא יגיעו לכאן. אנחנו כבר עובדים על היום שאחרי, כמו הקמת אוניברסיטה, ומאשרים 2,000 יחידות דיור ויכולים לדבר על רכבת לעיר ועל שכונות חדשות, אבל בלי שיהיה ביטחון אף אחד מהדברים האלה לא יעזור".
ברמת הגולן מנסים להרחיק את הדיבורים על מלחמה. חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, מקווה שעוד יצליח להציל את עונת השלג ושהנופשים יגיעו לבקר בחבל הארץ שזוכה להתעורר לאזעקות מפעם לפעם, תזכורת לאיום שמעבר לגדרותיו – בסוריה. באתר החרמון הודיעו כבר שעונת הסקי של חורף 2024 לא תיפתח ושהאתר יישאר שטח צבאי סגור. "חשוב לי להראות שהגולן בטוח ולא חלק מהמשחק כרגע, ולכן גם סירבתי מיד כשעלה נושא פינוי התושבים הסמוכים לגדר", אומר רוקח. על רקע תמונות ההרס של עשרות בתים ביישובי גבול לבנון שנפגעו מטילי חיזבאללה, סבור רוקח שכיוון שהם נטושים בצבא מבליגים לכאורה על הפגיעה בהם. "אני מאמין שפינוי יישובים משמעותו לתת לגיטימציה לירות עליהם, כי אז אין בהם אזרחים ולא נפגעים, וזה סותר את הגישה הציונית באופן כללי", הוא מסביר. "אצלנו, לא רק שלא פינו, אלא שעכשיו אנחנו גם מארחים קרוב ל-3,000 תושבים מפונים מהגליל".
רוקח מדגיש שעל אף המציאות בגבול סוריה, הוא לא נתקף באשליות: "ברגע שתתחיל מלחמה יהיה פה בדיוק כמו בגבול לבנון. יש פה, מעבר לגבול הסורי, מספיק כוח עם עשרות אלפי נבלות – איראנים ופרוקסי ואפגניסטן, כל מה שתרצו".
התושבים מתוסכלים
משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר, הוא יו"ר פורום קו העימות. 32 יישובים במועצה, שמרוחקים עד חמישה קילומטרים מגבול לבנון, פונו זה מכבר ועל דוידוביץ לדאוג לכל צרכי תושביו שפזורים על פני יותר מ-60 יישובים, מהגולן ועד אילת. אתמול הוא אירח את ראשי הרשויות במסגרת סיור ויום דיונים של מנהלת המשל"ט האזרחי ומשרד הפנים, בשיתוף "ישראל מתגייסת".
לאורך קו העימות ישנם 11 יישובים נוספים – ובהם חיים כ-10,000 תושבים – שעומדים בכללי החלטת הממשלה לפינוי יישובי 0–5, אך בניגוד לשכניהם עדיין לא פונו. אתמול, למשל, תושבי המושבים עלמה וריחניה היו נצורים בבתיהם במשך שעות ארוכות בשל איום ירי טילים ישיר לעברם. "הממשלה עסוקה במאבקים בינה לבין עצמה ואנחנו לא מצליחים להביא לפתרון הסוגיה, ולדאבוני זה מעיב על היכולת שלנו להתעסק בכל הדברים המהותיים", אומר דוידוביץ. "אנחנו נאלצים להתמודד עם תושבים מתוסכלים שלא נמצאים בבתיהם, אבל משלמים גם ארנונה וגם מסי ועד מקומי ומשכנתא, לצד שכירות על הבית שאליו עברו. אלו סוגיות שאנחנו לא אמורים להתעסק בהן והן אמורות להיפתר".
הפגיעה הכלכלית היא אחד הנושאים הכואבים מאוד לראשי הרשויות בקו העימות. "יש פה הפקרות של הממשלה", מאשים ארקדי פומרנץ. "העיר שלנו נמצאת בקו הראשון ללחימה כעיר סמוכה לגדר, כי שאר היישובים פונו. עסקים אצלנו קורסים ותושבים אצלנו בחרדה טוטאלית. שכר השכירים ירד בצורה משמעותית, כי היקף הפעילות העסקית ירד משמעותית. אנחנו חייבים שיפוי מהממשלה. צריך להתייחס אלינו כמו אל עיר מפונה, גם עם ביטול הארנונה וגם שיפוי השכירים והעסקים שנפגעים, ולאפשר את פינוי האוכלוסיות החלשות".
גם לחיים רוקח טענות דומות: "הכלכלה במצב קשה. התיירות נעצרה לחלוטין, החקלאות מדשדשת והעסקים העצמאיים סגורים. אנחנו עם 48 אחוזים עסקים עצמאיים, והפגיעה קשה. צריך להסתכל על הבאות, כי אם רוצים שאנשים יחזרו לגור בעוטף ישראל הצפוני, אין מנוס מלהרחיק את חיזבאללה".
