כך צריך לתת צדקה: מתוך 'אש' והתלהבות, אך בלי שום סממנים אישיים – לא גשמיים ולא רוחניים
אמר משה לפני הקדוש-ברוך-הוא, במה תרום קרן ישראל? אמר לו ב'כי-תשא'
(בבא-בתרא י,ב)
חייבים לומר, שמדובר כאן בסוג נעלה ביותר של צדקה. שהרי עצם מושג הצדקה היה קיים עוד קודם מתן-התורה, והוא קיים גם אצל בני-נח, ועל-אחת-כמה-וכמה לאחר שניתנה התורה. אך משה רבנו רוצה להרים את ישראל עוד יותר, ובתשובה הוא מקבל את מצוות מחצית השקל. על-כן, ודאי שמדובר כאן בסוג נעלה ומיוחד במינו של מתן צדקה.
צדק טבעי
במתן צדקה יש אופנים שונים: הראשון, כשהנותן הוא אדם טוב בטבעו, או שהוא מבין בשכלו את החיוניות של הסיוע לזולת, הן במובן האישי והן כחלק מצדק חברתי. זו הדרגה התחתונה של מתן הצדקה, במיוחד אצל יהודים שהם רחמנים וגומלי-חסדים בטבעם.
למעלה מזה: כאשר עושים צדקה משום שהקב"ה ציווה זאת. כאן הגורם לתת צדקה אינו המניע האישי, אלא הציות לרצון-ה'. מצווה היא דבר מוחלט, שאינו מתבטל מול שיקולים שכליים או רגשיים, ולכן בקיום כזה של הצדקה יש עוצמה רבה יותר. אך גם בזה עלולות להתערב פניות אישיות, כמו רצון לקבל שכר (שכר גשמי או שכר רוחני, בעולם הבא).
ללא שכר
מעל דרגה זו יש אופן של נתינה "שלא על-מנת לקבל פרס". האדם אינו מקיים את המצווה למען גמול כלשהו, אלא מתוך ציות פשוט לקב"ה. הוא צייתן, ורוצה ונהנה לקיים את רצון ה'. לכן הוא נותן צדקה.
אך מצוות מחצית השקל מייצגת סוג עליון יותר של צדקה. המדרש אומר: "הראה לו (הקב"ה למשה) מטבע של אש… ואמר לו: כזה ייתנו". סודה של מחצית השקל טמון במילים אלו: "מטבע של אש".
מטבע של אש
טבעה של האש לעלות תמיד למעלה, ואין לה משקל או צורה מוגדרת. כך צריך לתת צדקה: מתוך 'אש' והתלהבות, אך בלי שום סממנים אישיים – לא גשמיים ולא רוחניים. לקיים את המצווה בפשטות ובטבעיות, בלי לחפש שום סיבות.
הקב"ה אינו מסתפק באש בלבד, אלא מראה למשה "מטבע של אש". משמעות הדבר, אין להתנתק מן המציאות כ'אש' ערטילאית, אלא העבודה צריכה להיות באופן של "מטבע של אש" – שה'אש' תחדור אל תוך הטבע, שגם הטבע יהיה 'אש'.
כשמקיימים כך את המצווה, נותנים צדקה בלי תנאים – בלי לחכות לזמנים שבהם חייבים לתת ובלי להמתין שמישהו יבקש. יהודי שחדור בתחושת 'אש' זו, הולך לחפש אחר עני שזקוק לעזרה, והוא נותן פעמים רבות, שוב ושוב. זו הצדקה שלמעלה ממתן-התורה, שבאמצעותה השיב הקב"ה למשה על שאלתו "במה תרום קרן ישראל".
