ביישוב קטן חיה משפחה עם שני ילדים. ההורים היו עסוקים מאוד בעבודה ובעניינים שונים ולא תמיד הצליחו להקדיש זמן לילדיהם. יום אחד הם החליטו לקחת את הילדים לטיול בטבע. בדרך הם ראו קבוצת ילדים משחקת בכדור, הילדים רצו להישאר במקום ולשחק עם החברים, אך ההורים לא רצו להפסיק את הטיול.
הילדים, שבתחילה היו נרגשים מהטיול, החלו למחות על כך שאין להם חברים למשחק. ההורים, במקום להקשיב לצרכי ילדיהם, ניסו לשכנע אותם שהטיול חשוב יותר.
כאשר חזרו הביתה, היו הילדים מאוכזבים. לא רק שלא נהנו מהטיול, אלא אף הרגישו שהוריהם אינם מבינים את צרכיהם.
הפסיכולוג והתיאורטיקן אברהם מאסלו, ממובילי זרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, התנגד לאחת הקביעות הבסיסיות של התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, לפיה המניעים הקובעים את התנהגות האדם הם יצרים בלבד. הוא טען שמניעי האדם רבים ומגוונים, וחילק אותם לשתי קטגוריות עיקריות: מניעי חסך ומניעי גדילה. מניעי החסך הם צרכים שבלעדיהם לא יוכל האדם להתקיים מבחינה פיזית ופסיכולוגית. מטרת האדם היא להגיע באמצעותם לאיזון דרך הפחתה של מתח לא נעים.
בין הצרכים ניתן למצוא את צרכי השייכות וההערכה. צרכי ההערכה הם הצרכים של בני האדם לקבל הערכה והכרה מסביבתם ולחוש כי הם ראויים ובעלי ערך. ברמה הנמוכה יותר של קטגוריה זו נמצא הצורך לקבל כבוד מאחרים: תשומת לב, מוניטין מקצועי, סטטוס חברתי וכדומה. ברמה הגבוהה יותר נמצאות התחושות המופנמות של מסוגלות והצלחה: ביטחון עצמי, אמונה ביכולת, מומחיות ועצמאות.
בתורתנו הקדושה אנו פוגשים את אבי האומה היהודית ואת הדרך שבה הוא מתמודד מול האתגר הגדול של חינוך ילדים – יצחק וישמעאל.
אברהם אבינו נצטווה על ידי הקדוש ברוך הוא לגרש את הגר ואת בנה, שהוא גם בנו, ולהתמקד בחינוך בנו ממשיך דרכו, יצחק אבינו. אברהם אבינו לא היסס ושמע בקול ה'.
המדרש בספר הישר מספר, שאברהם אבינו היה הולך לבקר את ישמעאל בנו במדבר. בצהרי היום הגיע לאוהל של ישמעאל, אך ישמעאל ואמו לא היו באוהל, רק אשתו ובניו. ביקש אברהם מים כי היה עייף מהדרך. היא לא שאלה לשמו או למוצאו ומיד ענתה: "אין בביתנו מים או לחם". אברהם אבינו לא מיהר לחזור ושהה מעט, ושמע את אשת ישמעאל מכה ומקללת את בניה. אברהם שוב קרא לאישה וביקש להעביר מסר לישמעאל: "בבוא ישמעאל, אנא אִמרי לו שהגיע זקן אחד ואמר שהיתד של האוהל רעוע וצריך להחליפו באחר", ומיד פנה לדרכו. כשהגיע ישמעאל, הבין מיד את אזהרת אביו וגירש את אשתו. הלך ישמעאל ונשא אישה אחרת.
לאחר תקופה שוב יצא אברהם אבינו לבקר את ישמעאל בנו. בבואו לפתח האוהל, פנתה אליו אשת ישמעאל ואמרה: "ישמעאל לא נמצא כרגע, אולי תרצה לאכול משהו?" ביקש מעט מים, ומיד הוציאה בפניו לחם ומים והפצירה באברהם אבינו לאכול. פנה אליה ואמר: "בבוא ישמעאל, אִמרי לו 'היתד של האוהל ממוקמת בצורה משובחת'". שמע זאת ישמעאל ושמח שמחה גדולה.
ממשיך המדרש ומוסיף שלאחר זמן חזר ישמעאל עם בניו ואשתו לגור בארץ כנען עם אברהם אביו.
אברהם אבינו אמנם קיים את מצוות ה', אך לא הפקיר את חינוך ילדיו.
במה זכה אברהם אבינו בנוסף לזכות של חזרתו בתשובה של ישמעאל באחרית ימיו?
הקדוש ברוך הוא כביכול מרגיש חובה לעדכן את אברהם אבינו על הפיכת סדום: "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…"
