מאת: יונתן מירזייב צילומים: פוטו ניסים
להבדיל מהזמנים בהם ההורים שלנו עלו ארצה, בהם אנחנו כילדים רצינו להשתלב בישראליות הצברית ולא העדתית ולא תמיד הסגרנו את מוצאנו. לעומת זאת, בשנים האחרונות שמתי לב לעניין הולך וגובר של אותם ילדים שהתבגרו ועכשיו רוצים לדעת יותר מההיסטוריה שלהם, על התרבות שההורים שלהם באו ממנה. השפה הבוכרית פתאום הפכה להיות נושא חם, קבוצות רבות נפתחו ברשתות החברתיות, הצגות בשפה הבוכרית המציגות את התרבות הבוכרית וחיי היום-יום של אנשי העדה בצורה הומוריסטית ומעניינת. וּלראיה, ההצגות מושכות אליהן גם קהל צעיר יותר שלא דובר את השפה ובכל זאת נהנה. אפשר לומר שזה הוא תור הזהב של התרבות הבוכרית בארץ ובעולם.
בתחילת חודש ספטמבר 2023 הופתעתי לטובה כשצורפתי לקבוצה שנפתחה בווטסאפ בשם "איחוד ושימור יהדות חטרצ'י" עם מעל ל-400 חברים. קבוצת הווטסאפ שנפתחה הייתה כמו שער לספרייה נסתרת, בעקבות קבוצת הווטסאפ פתחתי גם אני קבוצת פייסבוק בשם Махала – הבית ליוצאי חטרצ'י – Хатирчиги. לקבוצה העליתי את התוכן שלדעתי היה גולת הכותרת מתוך קבוצת הווטסאפ כדי להנגיש את המידע לקהל רחב יותר ובכך להעלות את שם חטרצ'י על המפה הוירטואלית, וכך היה, התמונות שהעליתי עוררו דיון מפרה ועניין רב ובעקבות שיתוף התמונות גם בקבוצות אחרות, עוד ועוד יוצאי חטרצ'י הצטרפו לקבוצות השונות ותרמו מעצמם ידע רב לשאר חברי הקבוצה.
ניקח מעלית אל העבר ונגיע לעדויות הראשונות להימצאות של יהודים בחטרצ'י. בספרם של ד"ר רוברט פנחסוב וד"ר סבטלנה דנילובה שנקרא בתרגום חופשי "הבוכרים ויהודי ההרים במערבולת ההיסטוריה" (2018), נכתב כי נמצאו עדויות כאלה עוד בשנת 1670. יותר מאוחר בעבודת מאסטר של מיירה קיי (Maïra Kaye), מאוניברסיטת ליידן בהולנד, נמצא כי בשנת 1800 סמוך לנהר אוקדריה שנקרא על שם מימיו הצלולים, הוקם בית העלמין היהודי בחטרצ'י שסבל לא מעט מעליית הנהר על גדותיו. בית העלמין שימש גם את היהודים מהכפרים השכנים כמו למשל אוקטש (זרבולק).
קצת מאוחר יותר, בסביבות שנת 1885, תועדו במפקד אוכלוסין בחטרצ'י 25 משפחות יהודיות בוכריות ששמרו על ייחודם ויהדותם במשך הדורות. עדות לכך שמעתי מפי הרב יעקב מירזייב, נכדו של רבי מאיר מירזה, שהחזיק בידיו "ספר הכנסות" המתעד איסוף תרומות לתלמוד תורה בישראל החל משנת 1900. מתלמוד התורה הזה יצאו רבנים ואנשי דת רבים וטובים שהיו מורי דרך לכל מי שחפץ להרחיב את ידיעותיו בתורה.
על לוח הקדשה מאבן שנמצא בבית העלמין היהודי נחקק, כי יהודי יקר תושב המקום בשם שמואל חיי חוג'י בנה בית כנסת לזכר אביו חוג'י כרים בן פנחס שמסי ואימו מנגיד בת יוסף מירזא, את בית הכנסת הוא סיים לבנות בשנת 1919. יהודי חטרצ'י כל כך אהבו וכיבדו את התורה עד שלפי ספרו של ד"ר פנחסוב הוכנסו לבית הכנסת המרכזי לא פחות מ-122 ספרי תורה בין השנים 1920 ל-1990, עוד נכתב בספר כי במפקד האוכלוסין בשנת 1930 נספרו 980 יהודים בוכרים בחטרצ'י. ממידע שהגיע מההיסטוריון מארק פזילוב התברר שעם השנים מספר המשפחות היהודיות בחטרצ'י הגיע אל מעל 300 משפחות ומספר התושבים היהודים הגיע אל מעל 2500 תושבים.
היו מספר חלוצים שהגיעו לחטרצ'י ומהם נוצרה הקהילה שאנחנו מכירים היום. ביניהם, יוסף מירזא ורעייתו מזל הוריהם של יצחק, אליהו, חיים, ישראל, דוד, משה, מנגיד, מרים ובונו, יצחק היה אביו של סבי ידיד (קלוך) מירזייב, דוד (הזקן) ניסנוב נכדו של רבי ניסן הגדול, רבי בנימין גאולה (גאולייב) נכדו של רבי גאולה הגדול. משפחות נוספות שנוסדו היו משפחות פוזיילוב, רבייב, כרימוב, דוידוב, מקסימוב, יעקובוב, פולטוב, שמסיוב, יוסופוב, אלעזרוב, אשרוב, שלומוב, מטטוב, חיימוב, רפאלוב, סויונוב, בורוכוב, מונרוב, יוחננוב, אילייב, אברחיימוב, ניסנוב, אביוב, ישראלוב, פנחסוב, נתנוב, אפראימוב, קטנוב ועוד. כדי לשמור על הגחלת, המשפחות חיתנו את הילדים שלהם בעיקר עם המשפחות המקומיות, כך שכל חטרצ'י בסופו של דבר זאת משפחה אחת גדולה.
העבודה המשותפת עם כל חברי הקבוצה הגיעה לשיאה בכנס מיוחד שנקרא "חטרצ'י בליבנו" ובבוכרית "חטרצ'י דר דילי מו". הכנס נערך באולם קונגרס יהודי בוכרה אשר קירותיו מספרים את סיפור יהודי בוכרה והיסטוריה העשירה והמפוארת של הקהילה. את פני המגיעים קיבלו וליוו במשך כל הערב האמנים המוכשרים, הזמרים סלוויק חייאיב, דוני בביוב ואלישע רפאלוב והנגנים פיני רפאלוב על הקלידים ונתנאל חושייב על הדוירה. המנגינות והשירים הצליחו לגרום לאורחי הכנס לשכוח לכמה שעות מהמלחמה וצרות היום-יום והיו כמו מים צוננים על נפש עייפה.
כ-500 אורחים הגיעו מכל רחבי הארץ והעולם לכנס, מהם כיבדו אותנו בנוכחותם השותפים לדרך, אורחי הכבוד, מר רפי פוזיילוב ואהרון יעקובוב מארה"ב, תמי פוזילוב, מקסום פוזילוב ומשפחת גבליוב מניו יורק. עוד הגיעו, הרב יעקב מירזייב והרב רפאל שמסיוב, חברת מועצת העיר אור-יהודה הגברת ז'אנה כהן, יו"ר הסופרים מר ניסן ניאזוב, חברי נשיאות הקונגרס יעקב מושייחוב, דוד ניסים בורוכוב, בוריס דוידוב ורעייתו, אמנון אהרונוב ורעייתו, הגברת ברכה סעידוב וד"ר אברהם פנחסוב. עד מהרה האולם התמלא עד אפס מקום והאורחים תפסו את מקומם. בעזרתן של מזל אילייב וסבטה שמחייב שארגנו אוטובוס שהתמלא עד מהרה יכלו להגיע גם הירושלמים. האולם התמלא עד שכבר לא נשארו מקומות ישיבה, כך שחלק מהאורחים נאלצו לעמוד, קצת לא נוח אבל היה שווה כל רגע.
בזה אחר זה עלו ונשאו דברים, מאיר-חי יוסופוב ממנהיגי יוצאי חטרצ'י ועו"ד אדי מורדכייב חבר מועצת העיר רמלה, שהביא את דבריו של מר לוי לבייב שתרם רבות לצמיחת יהודי בוכרה ובירך על הכנס וכן ציין אדי "אני מברך את כל הקהילה הבוכרית יוצאי העיר חטרצ'י. לאורך כל השנים אני עוקב אחר הפעילות של שמעון פולטוב עבור הקהילה בחטרצי, רואה המון מסירות נפש והתמדה גם בתרבות וגם בבית העלמין. יישר כוח"
רפי פוזיילוב מארה"ב שהתנדב להיות אחראי על חלק נכבד מהשיפוץ ועל שיפור הנראות של בית העלמין היהודי ופעל רבות לקידום עבודות הרסטורציה בבית העלמין, עדכן את הנוכחים בעניין התקדמות חלקו בשיפוץ. הרב הראשי של אוזבקיסטן הרב שלמה בביוב נשא נאום על פועלו בעיר חטרצ'י במאה הקודמת ועל היכרותו עם הקהילה הקדושה של יהודי חטרצ'י. מר בוריס דוידוב הוזמן לבמה כדי לשפוך אור נוסף על התקדמות השיפוץ וחשיבות האחדות והסיוע, איש כפי יכולתו, בכדי לשמר את בית העלמין ולהמשיך לתמוך בפרוייקטים הבאים לתיעוד ושימור יהדות חטרצ'י. יש לציין שחבר נשיאות הקונגרס מר בוריס דוידוב משוייך לשושלת אצילה של תורה ורבנים, הוא בנם של רחל ובכור דוידוב, מורים נערצים בעיר חטרצ'י, שלימדו את רוב יהודי העיר. דוידוב נשא נאום מרגש (במסגרת) לאחר מכן עלה לדבר חבר הנשיאות, מר אמנון אהרונוב, על מורשת יהודי חטרצ'י שעברה מדור לדור וכמה חשוב לשמר אותה.
השרה לשוויון חברתי ומעמד האישה מאי גולן שהגיעה במיוחד לחזק את ידי הקהילה בירכה את הקהל בברכת חודש אדר שמח, בנוסף בירכה את חיילי צה"ל ויוצאי חטרצ'י. היא ציינה שהיא אמנם לא בוכרית אבל מאוד קרובה לעדה הבוכרית גם בזכות האנשים שסובבים אותה, ביניהם ראש המטה שלה אופיר אמינוב בנו של הרב אלי אמינוב ז"ל שתרם רבות מזמנו ומכספו למעשי גמילות חסד וצדקה, לוי מלייב העוזר האישי שלה פעיל שנים למען הכלל, החברה הקרובה שלה תמי פוזיילוב מניו יורק פעילה בולטת בעיר וכלתו של רפי פוזיילוב שלקח על עצמו את הפרויקט לחידוש בית העלמין בחטרצ'י. גולן שיבחה את הקהילה ואת האחדות של יהודי חטרצ'י שיודעים בעת הצורך להתכנס יחד, לעזור אחד לשני ולשמור על התורה והמסורת בקהילה, עוד הודתה גולן לשמעון פולטוב על עבודת הקודש שלו גם בתוככי החברה הישראלית וגם בתוככי העדה הבוכרית שכל כך יקרה לנו, בנוסף אמרה תודה לנשיא מר לב לביוב ולבנותיו שמסייעות לה רבות ואפילו הפתיעה את הקהל באמירת "רחמתי קלון" על העשייה של הקהילה והעדה.
הפתעה אחת מיני רבות הייתה סלסלת פירות גדולה, צבעונית ואקזוטית עם פירות העונה שמר יעקב אהרונוב מקרית שלום עיצב במיוחד, על האבטיח היה חרוט השם חטרצ'י גם בעברית וגם ברוסית, הסלסלה קיבלה מקום של כבוד ליד בימת הנאומים, הזמרים והאורחים הגיעו להצטלם ולטעום מהמגש הססגוני וזה המקום להודות ליעקב מקרב לב על המתנה היפה.
בהמשך הערב, איש העסקים מר אהרון יעקובוב מארה"ב הודה רבות לבני הקהילה של חטרצ'י שתומכים רבות בכל הפעילות ובמיוחד בקבוצת הוואטסאפ. יעקובוב הודה לקבוצה הקודמת שביצעו את השיפוץ הקודם שהיה לפני 25 שנה, בקבוצה היו משפחות אביוב, יוסופוב ורפאלוב שכמובן נעזרו גם בתרומות מהקהילה. 25 שנים מאוחר יותר המקום נזקק שוב לשיקום וטיפול ומי שלקחו על עצמם את הפרוייקט הנוכחי הם צעירי חטרצ'י מארה"ב בהובלת רפי פוזיילוב שתכננו והוציאו לפועל יותר מ-85 אחוז של הפרוייקט, כעת המקום נראה טוב יותר אך הפרוייקט עדיין לא הסתיים. מדברי אהרון יעקובוב "אנחנו בקשר עם ראש העיר בחטרצ'י כדי לסדר ולתקן את כל הנדרש באזור שסובב לבית העלמין, כבישים גדרות והקמת מכשול לנהר כדי שלא יציף שוב את בית העלמין. אני מודה לשמעון פולטוב על כך שאפשר לאנשי הקהילה שניסו לחפש את קברי יקיריהם כבר מעל 40 שנה ולא מצאו בגלל כיתוב מטושטש או שלא קיים, הוא דאג שיצבעו את כל האותיות על המצבות והעלאת התמונות של המצבות הצבועות לקבוצת הוואטסאפ. לאחר מכן שמעון הקריא והסביר בקבוצה על כל מצבה ומצבה, משפחות רבות מצאו את קברי יקיריהם ובעקבות כך החלו בשיפוצם וחידושם. גם לי (יונתן מירזייב) ניתנה רשות הדיבור כדי לתאר את הדרך בה חקרתי את שורשי יהדות חטרצ'י כמו שתיארתי בתחילת הכתבה וכמובן לצאת בקול קורא לצעירי הקהילה לגשת לסבים ולסבתות שלהם ולדרוש שיספרו להם קצת אודות המקום ממנו באו. לקראת סיום עלתה האמנית רוזה יצחקוב כדי לחלוק איתנו את הבשורה על קריאת רחוב ברמלה השנה על שם בעלה המשורר חגי יצחקוב יליד חטרצ'י.
בין הנאומים וההרצאות הנחה את הערב שמעון פולטוב שהופתע על ידי נציגי פורום מורשת יהודי בוכרה שהעניקו לו את התואר "אמן של כבוד", מר מארקיאל פזילוב, ד"ר חנה דניאלוב, ד"ר אברהם פנחסוב ורפאל בנגייב העניקו לו אות ותעודת כבוד והערכה על תרומתו לשימור וקידום פולקלור יהודי בוכרה בישראל. בנוסף יו"ר אגודת הסופרים יוצאי בוכרה בישראל מר ניסן ניאזוב העניק לפולטוב תעודת הוקרה יוקרתית חרוטה בזהב, "אהוב הקהילה", על פועלו בתחום האמנות ושימור התרבות והשפה הבוכרית.
לאחר מכן הוקרן קדימון לסרט באורך 15 דקות מתוך שעה וחצי בנושא יהדות חטרצ'י, הסרטון הציג סקירה רחבה אודות פועלם של יהודי חטרצ'י מפי רבים וטובים, אחרי הקדימון צפינו בתצוגה מקדימה לתמונת ענק שעתידה להיות תלויה בבתי הכנסת של הקהילה, התמונה מכילה כ-65 תמונות של חכמי ומנהיגי הקהילה, רבנים ומייסדי בתי כנסת, שהובילו את הקהילה מבחינה רוחנית הנהגתית והלכתית, בנוסף גם זכינו לראות כיצד אמורה להיראות האנדרטה הגדולה לזכר לוחמי מלחמת העולם השנייה ילדי חטרצ'י שיצאו למלחמה ולא חזרו או נהרגו בקרב ומקום קבורתם לא נודע.
בהזדמנות זו אציין את מנהל החשבונות של (פונד) עמותת חטרצ'י, ג'ורה ניסנוב ואיש העסקים מר אליהו ניסנוב שסייעו רבות באיסוף התרומות ועקבו מקרוב אחר התקדמות שיפוץ בית העלמין.
שותפים נוספים ולא פחות חשובים להצלחת הכנס בפרט ופרויקט השימור בכלל, קונגרס יהודי בוכרה שאירחו אותנו באולם שלהם ודאגו לסייע עם תקציב עבור אמני הערב, אולמי פנורמה ומסעדת פינת השלושה בניהולו של שרון אביוב שסיפקו את האוכל הטעים שכלל אושפולוב, בחש, צ'יבורק, מנטו, גושגידג'ה ופלטות של ירקות, הכל כיד המלך, כך שאף אחד מאורחי הכנס של בני עירם לא נשאר רעב. בתמונות הענק הופיעו שני הסבים הגדולים של שרון אביוב גם הרב הראשי של חטרצ'י מולא מאיר מירזו וגם מנהיג הקהילה ארי מירזייב, חברי הנשיאות של קונגרס יהודי בוכרה מר בוריס דוידוב, אמנון אהרונוב, אפרים אמנון, יעקב מושייחוב וסמי אביוב הוסיפו לשולחן כיבוד ושתייה בשפע.
את הערב סיכם פולטוב במילים "לא ציפיתי לכמות כזאת של קהל, בני קהילת חטרצ'י הפתיעו אותי בגדול, אולם הקונגרס התמלא עד אפס מקום ולחלק רב מהאנשים בכלל לא היה מקום לשבת, בהזדמנות זו אני רוצה להביע את התנצלותי על חוסר המקום ומקווה שהפעם הבאה תהיה במקום מרווח יותר. תודה גדולה לכל הקהילה, לשותפים הגדולים להצלחת ערב זה, קונגרס יהודי בוכרה בנשיאות מר לב לבייב, לשרון אביוב מאולמי פנורמה ופינת השלושה על האוכל הטעים, לחברי הנשיאות בוריס דוידוב ואמנון אהרונוב הנכבדים, מנהלי סופר קריית שלום מר אמנון ואפרים אביוב על השתייה והכיבוד, לסמי אביוב על המתוקים בשפע, למיה פוזיילוב על פלטות הפירות, ליעקוב אהרונוב על סלסלת הפירות הענקית, למזל אילייב מירושלים, יעקוב גבלייב וברנו חיימוב על הסיוע בכל וכמובן לשותפי לדרך יונתן מירזייב המוכשר שהפתיע את כולם בנאומו החד והיסודי, בזכותכם קיימנו ערב היסטורי וגדול שלא נראה כמותו שנים רבות, ערב שמאחד 150 שנים של יהדות גדולה וקדושה של יוצאי חטרצ'י ועשה הד בכל הארץ. בשם כל קהל המשתתפים אני מודה לכם מכל הלב וניפגש כשנסיים את הפרויקט הענק הזה בעז"ה בעוד שנה במקום גדול יותר". כמובן שלא ניתן לסכם את הפרוייקט ולברך על המוגמר כי נשארה עבודה רבה לפנינו, כל מה שנשאר זה להודות לעוסקים במלאכה ולהתוות דרך לבאים אחרינו להמשיך לזכור מאין באו ולאן הם הולכים.
