השבוע (יום א') בערב ראש חודש אב, התקיימה עצרת תפילה להשבת החטופים ולציון יום הולדתה הלועזי של החטופה, החיילת ובת העדה קרינה ארייב. העצרת, שהתקיימה בגן 'מורנו' בשכונת פסגת זאב בירושלים, אליה התכנסו מאות מכרים, חברים ובני משפחה, תושבים ואזרחי מדינת ישראל, החלה בשעה 19:30 בתפילת ערבית ולאחר מכן בנשיאת דברי חיזוק של הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א. לאחריו נשמע נאומו של ראש העיר מר משה ליאון ודבר תורה מאת הרב יגאל כהן. אף עין לא נותרה יבשה כשהחלה אחותה של קרינה, סשה ארייב לנאום. היא דיברה בצורה שוטפת ולצערנו מורגלת, לאחר עשרות עצרות ומחאות להשבת החטופים. בנאום חודר היא מבקשת בקשה שכל אחות גדולה יכולה וצריכה לבקש, לחגוג לאחותה הקטנה יום הולדת ובנוכחותה. למעלה משלוש מאות ימים שקרינה חטופה, ולמעט סרטון של מספר דקות המכונה סרטון התצפיתניות, משפחות החטופים והחטופות יחד עם כל אזרחי מדינת ישראל, אינם יודעים מה מצבה הרפואי וכיצד היא מתמודדת עם המצב הנפשי. בחלק האומנותי של הערב הופיעו עמיר בניון וליאור אלמליח. המשפט הנצחי מתוך שירו של בניון "בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך" קיבל משמעות מיוחדת לאחר נאומה של סשה ארייב, והאמת שלרגע אחד, יכולנו להרגיש איך כולנו מתגייסים למען החטופים כצבא של תומכים ומתפללים להשבתם. ילדי השכונה הפריחו בלונים צהובים כסמל של תקווה, התושבים הגיעו עם דגלים וחולצות הזדהות. ולכולם תקווה אחת, לראות את קרינה ואת שאר החטופים בבית. את הערב כיבדו בנוכחותם, חברת הנהלת העיר ומשנה לראש העיר הגב' יעל אנטבי, חבר הנשיאות ויו"ר קונגרס יהודי בוכרה בירושלים מר יעקב מושייחוב, חבר המועצה מר יהודה פרוידיגר ויו"ר המנהל הקהילתי אבישי מזרחי, נבחרי ופעילי ציבור רבני קהילות ופעילים חברתיים.
הרב דוד לאו שליט"א, הרב הראשי לישראל:
התכנסנו לערב של תפילה עם רצון גדול לשמחה, לציין את יום הולדתה של קרינה ארייב, התאריך של יום הולדתה הוא כעת התאריך הלועזי, אבל קרינה בעזרת השם תחוג גם בי"ז באב, טוב באב. אני חושב שאני יכול להרשות לעצמי להזמין את כולנו כאן יחד עם קרינה, לחוג את יום הולדתה בעזרת השם איתה ביחד. בתמונות הראשונות שהופצו ראינו נערה חייכנית, שמענו על מסירות הנפש שלה, על היותה עומדת על המשמר יחד עם חברותיה ואז נחשפנו וראינו את סרטון התצפתיניות, לקראת סוף הסרטון ראינו אותה והלב נחמץ, ראינו אותה בלי חיוך ואז ראינו תמונות נוספות ושם כבר היא הייתה עם תחבושת על הראש. ואתה אומר לעצמך, ריבונו של עולם, מה היא עוברת שם, היא נמצאת שם בימים שעבורנו כמו הלבנה, ישנם רגעים של חושך שאנחנו לא יודעים מה בין השלב הראשון שידענו על פציעה ברגל לבין השלב השני שמשהו בראש פציעה כלשהי, והלב כואב וצובט ואנחנו לא יודעים, אבל אנחנו עם שיודע שכשאנחנו ביחד אז נצליח, וכשם שאנחנו מתפללים עכשיו לשובה, אז נצליח גם בעזרת השם במהרה לראות אותה כאן איתנו, כי כמו הלבנה שמתעמעם אורה ונעלמת אבל אז היא מתחילה להאיר, אז מקרינה קיבלנו סרטון אחד ויש עוד סרטון, אבל אנחנו לא רוצים סרטונים, אנחנו פונים לבורא עולם ואומרים: רוצים לראות אותך כאן חיה איתנו, יחד עם חברותיך, יחד עם כל אחינו ואחיותינו החטופים והחטופות.
ראש עיריית ירושלים מר משה ליאון:
בני משפחת ארייב, כמובן ההורים היקרים אירה ואלברט שלא נמצאים איתנו כאן כי קשה להם המעמד, ואנחנו כולנו שולחים מכאן את ברכתנו להורים היקרים, ולומר להם שכולנו, כולנו זה לא רק היושבים כאן אלא זה כל תושבי פסגת זאב, זה כל תושבי ירושלים, ולמעשה כל מדינת ישראל, כולנו עם החטופים, עם ההורים, עם כל בני המשפחה, עם האחים והאחיות כמו סשה ואחים אחרים. תמשיכו להיות חזקים, אף אחד מאיתנו לא יכול לשאת את המחשבה שהבחורה, לא יאומן, חוגגת היום 20 שנה. קשה לי לומר חוגגת, אני מקווה שהיא יודעת שיש לה יום הולדת, אבל אנחנו נדאג וגם סשה תדאג לספר לה בעזרת השם כשהיא תחזור, כיצד חגגנו לה את היום הולדת.
כולי תקווה שבעזרת השם אנחנו נוכל להראות לקרינה את הסרט איך שחגגנו לה את היום הולדת שלה. אני חייב לומר לכם שבערך שבועיים לאחר האירוע של השביעי באוקטובר, הגעתי להורים של קרינה, לאירה ואלברט, והם היו כל כך אופטימיים, הם היו כל כך בטוחים שאוטוטו זה מסתיים, לצערי עברנו כבר את היום ה-300 שקרינה וחברותיה עדיין לא כאן.
קרינה היום בת עשרים, היא צעירה, יש לה סיכוי גדול כמה שיותר לעבור את התקופה הזו, ולאחר מכן אנחנו כבר כאן כולנו נחבק אותה, נטפל בה ונעשה את הכל על מנת שנשלים את החסר של הימים האלה שהיא לא הייתה איתנו. אני רוצה לשלוח לה מכאן ברכת יום הולדת, אני לא יכול להגיד יום הולדת שמח, כי בטוח שהיא לא שמחה ברגעים האלה, אבל לומר לה שאנחנו כולנו איתה, מחבקים אותה ורוצים בשובה כאילו היא הייתה הילדה שלנו, כאילו הייתה אחות שלנו, כולנו כאן מאוחדים למען מטרה אחת.
סשה ארייב, אחותה של קרינה ארייב:
את הכוח שיש בערב הזה אנחנו מרגישים, וכמה כוחות אנחנו מביאים לחטופים שלנו ובעיקר לקרינה שאת הערב הזה הקדשנו לה ליום הולדתה.
לפני עשרים שנה בדיוק ביום הזה, קיבלתי את המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל, את אחותי הקטנה, את קרינה. היום היא בת עשרים אבל בשבילי היא תמיד תהיה התינוקת שראיתי לראשונה והבנתי שאני אדאג לה כל החיים שלי, שהיא זו שאני אגדל איתה ואני אתבגר איתה, אני אעביר איתה את החיים, את הכאב, את השמחה ואת כל האירועים היומיומיים. בשמחת תורה, חג מאוד שמח לעם שלנו, היא נחטפה בעודה שומרת עלינו, על כל אחד ואחת מאיתנו בתפקידה בצבא הגנה לישראל. ומאז אני פועלת לחזרתם במהרה של כל החטופים ומדברת אחדות. אני אוסיף משהו מאוד קטן לדברים שאמרו הרבנים הגדולים פה, אנחנו באמת לקראת ימים מאוד קשים לעם ישראל, אנחנו פה להזכיר שהשנאה והכוח שלה גדול יותר מכל נשק ומכל אויב. חיים ומוות ביד הלשון וכל אחד ואחת מאיתנו יכול להשפיע לטוב ולרע, זו בחירה שלנו, אנחנו יכולים לדבר באחדות ואנחנו יכולים להילחם עבור אחינו ואחיותינו הנתונים בצרה ובשביה. אני רוצה גם מהמקום הזה לשאת תפילה לחיילים שלנו ששומרים עלינו ברגעים אלו ומגינים עלינו בכל עת יחד עם כל כוחות הביטחון.
אני רוצה להודות לכם שהגעתם לערב הזה, אני בטוחה שקרינה מאוד מאוד תתרגש לראות את כל התיעודים של כל התמיכה שלכם, קרינה שהיא ילדה ביישנית, ילדה של בית, מאוד מאוד תתרגש לראות ולדעת כמה אנשים מכירים אותה ורוצים שהיא תהיה פה בקרבם והיא תוכל לספר בעצמה מי היא ומה היא וכל החוויות שלה שעברה שם. אני רוצה שאנחנו נהיה מאוחדים ולא רק בצרה, אני רוצה שנהיה מאוחדים תמיד, יכול להיות שצרה מחברת בינינו אבל זה לזמן צר מלשון המילה צרה, אני רוצה שזה ימשיך גם לא בזמנים של צרה אלא תמיד שנהיה מאוחדים ואז לא יבוא אלינו יותר צרות.
אני רוצה להגיד לכם תודה שהגעתם לתמוך בנו והתודה הכי גדולה שלנו לבורא עולם, על הכל, גם שקשה ואני בטוחה שאחרי ערב כזה הגאולה מאוד מאוד קרובה, ואני אזכה שקרינה תחזור אלינו בריאה ושלמה.
