"יום הולדת בלתי נשכח", נאמר לא פעם לאחר מסיבה או חגיגה לציון מועד יום ההולדת, אלא שבמקרה שלנו האירוע הוא באמת בלתי נשכח. בשנה שעברה, יום הולדתה של שקד חבני היה סמוך לרציחתה, בתוך השלושים יום. המשפחה הייתה עדיין מוכה והמומה מהמציאות החדשה שנכפתה עליהם והצטרפותם למשפחת השכול.
"אי אפשר לציין יום הולדת לבת משפחה שעדיין לא עלית לקברה לגילוי מצבה". אמר לי השבוע מר יוסי חבני – אביה של שקד, על יום הולדתה שצויין בשנה שעברה ולקראת יום הולדתה שיערך בשמיני לנובמבר. "אנחנו בוכים כל יום וצוחקים כל יום, מה שבשליטה שלנו, אנחנו בוחרים לחיות ולמצות את היום. זה המסר של שקד ואנחנו מקבלים אותו ממנה כל יום מחדש". במהלך השנה האחרונה מאז השביעי באוקטובר, חוג המכרים, החברים ופרט המשפחה של שקד הי"ד, חשפו באמצעות פעילויות ויוזמות חברתיות שערכו לזכרה, הרבה מאוד מאישיותה הקורנת והמופלאה. "שקד בעלת החיוך הכובש ומאיר הפנים לכל אדם, חיפשה בכל דרך כיצד ניתן להיטיב ולמלא את שליחותה בעולם. ככל שנקפו השנים, הלכה ונחשפה אישיותה המיוחדת, מפרגנת ודואגת, מלאה בשמחת חיים, אחות ובת למופת שאהבה את החיים".
ימים לאחר שירותה הצבאי, החלה שקד לעבוד באופן נמרץ, על מנת לחסוך כסף לטיול הגדול בדרום אמריקה. "שבעה חודשים היא טיילה שם, מדי פעם היא הייתה מתקשרת ואומרת לנו שלא תהיה זמינה בארבעת הימים הקרובים או בשבוע הקרוב. אני מודה שבשבילי זה היה ממש גיהנום לאבד איתה את הקשר, כל הטיול הזה עבר עליי באופן קשה מאוד שהיא רחוקה מהבית. בשביל שקד זו הייתה מטרה נוספת, היא ראתה איך כל הרעיון הזה נרקם לנגד עיניה וגרמה לזה לקרות באופן הטוב ביותר. שהיא חזרה לארץ חיבקנו אותה, ולא ידענו שחודשיים לאחר מכן מחכה לנו הגיהנום האמיתי".
הסיפורים זורמים מכל עבר, וכולם מכוונים לדמותה של שקד והחיוך הנסוך תמיד על פניה. "התבוננתי בך בשנים האחרונות, וראיתי איך את צומחת, מתווה את הדרך לאחייך הקטנים. רבים ראו בך כתובת לעצה טובה ועזרה, ואת הלכת ופיתחת שאיפות גדולות, חלומות גדולים. במשך השנה הזו ראינו באופן הכי חד וברור את מעגל החברים, השותפים שלך לדרך שהשפעת עליהם טוב והם כיום משפיעים עלינו מהאור שלך, הם לא עוזבים אותנו ואנחנו לא עוזבים אותם. לא פחות מזה שאנחנו מתחזקים מהם הם יוצאים מחוזקים מאיתנו, משפחה כמעגל ראשון מקבלת טיפול ותמיכה, החברים במעגל שני נותרים ללא מענה".
שבוע לפני הרצח היא ניסתה לתאם 'מפגש פסגה' עם כל חברותיה מהשירות הצבאי, לאחר שנה שלא נפגשו. בסוף ספטמבר היא שלחה להן סקר בוואטסאפ עם שתי אופציות, בחירת המילים מצמררות, האופציה הראשונה, "מגיעה ויהי מה", ובאופציה השנייה, "לא באה, אהבתי אתכן אבל אי אפשר להחיות את המת"… הלוויה שלה נערכה באותו היום, חברותיה הגיעו לבית העלמין למפגש בהיעדרה של שקד, "הראו לי את זה בשלושים יום ואמרו לי: תראה יוסי, שקד בחרה את התאריך ורשמה את הצוואה שלה, כולנו נפגשנו בתאריך הזה, יחד עם שקד מתחת לאדמה, שכאילו אומרת לנו, אהבתי אתכן".