אחרי 584 ימים בשבי חמאס ברצועת עזה, עידן אלכסנדר – לוחם קרבי, אזרח אמריקאי שבחר להתגייס מרצון לצה"ל – שב סוף סוף לביתו. אין רגע שמסמל יותר את כוחו של עם מאוחד, את ערך התקווה, ואת עומק המשמעות של "ערבות הדדית" – כמו הרגע שבו עידן עבר את שערי מדינת ישראל כחייל משוחרר ולא עוד שבוי.
עידן אלכסנדר, בן לחיילים אמריקאים לשעבר, עזב את נתיב הקולג'ים שהמתין לו מעבר לים, ובחר להתנדב ליחידה קרבית בצה"ל. אהבתו לישראל, תחושת השליחות והמחויבות לערכים היו עבורו דרך חיים. מאז נחטף, הפך עידן לסמל של עוצמה שקטה ואמונה בלתי מתפשרת – גם עבור משפחתו וגם עבור עם ישראל כולו.
בין אלו שלקחו חלק פעיל במאבק להשבתו הייתה גם הגב' ורדה בן ברוך – סבתו של עידן וחברת נשיאות קונגרס יהודי בוכרה העולמי. היא לא חדלה לרגע מלהשמיע קול, לארגן תפילות, להניע יוזמות ציבוריות ולחבר בין קהילות בארץ ובתפוצות, יחד עם עם הוריו ושאר בני המשפחה, כולן תחת דגל התקווה.
מאות מיזמים ותפילות נערכו ברחבי העולם, מבתי כנסת בניו יורק ועד קהילות בפריז, לוס אנג'לס, טורונטו וסמרקנד. הרגע שבו הכריזו על שובו היה מרגש בכל קנה מידה – החל משירת הנוסעים במטוס אקראי ועד לסעודת הודיה חגיגית בקהילה היהודית בסמרקנד, שם קמו הנוכחים על רגליהם, מחאו כפיים ושרו: "עידן שב הביתה".
לפני כמה שבועות בלבד, נדמה היה כי עידן עומד להשתחרר. הדיווחים בתקשורת, התחושות הציבוריות והלחישות במסדרונות – כולם הצביעו על כך שהרגע הגדול קרוב מתמיד. הלבבות התמלאו תקווה, ורבים התרגשו וציפו. אך המציאות התהפכה באחת – השחרור התעכב, והחלו להתפשט שמועות מטרידות, חלקן אף רמזו על האפשרות הנוראה מכל.
בתוך הערפל הזה, הציבור לא חדל להתפלל. ואז – הסרטון. ברגע אחד, שהיה נראה כאילו נלקח מסרט, נעמדה יעל, אימו של עידן, וניהלה איתו שיחה ראשונה לאחר קרוב לשנתיים. קשה היה להישאר אדיש. עיניה דמעו, קולה רעד, וכל המדינה עצרה את נשימתה כשראתה את פניה נכספות לרגע המיוחל, לרגע שבו היא עתידה להיפגש עם בנה.
החיבוק הגיע – המבט, המילים, ההתרגשות של אם הפוגשת את בנה לאחר ימים כה ארוכים של דאגה וחוסר ודאות – היו חזקים מכל תיאור.
הפרשנויות בתקשורת רבות – על המחיר, על ההשלכות הביטחוניות והמדיניות – אך דבר אחד ברור: התוצאה גוברת על הכל. עידן אלכסנדר בבית. חי, שלם, עטוף באהבת עם שלם.
בין שלל הרגעים האנושיים והנוגעים ללב סביב שחרורו של עידן, התפרסם ברשתות החברתיות ביום שחרורו תצלום של סבתו, הגב' ורדה בן ברוך מכינה מאפה ביצ'אק לשובו של נכדה. זה לא עוד מאכל – זה סמל לאהבה, חום, בית. ואכן, כאשר עידן התייחד לראשונה עם משפחתו לאחר השבי – הביצ'אק של סבתא ורדה היה הדבר הראשון שהוגש לו. טעם הילדות, טעם הבית, טעם של חיבוק אחרי 584 ימים של ניתוק.
עידן מסמל עבור כולנו את מהות הישראליות: את ההקרבה, את תחושת השליחות, את הבחירה לבוא, לתת, לשרת – גם כשאפשר היה לבחור אחרת. הוא מזכיר לנו שגם בעידן של שיח מפולג – קיימים רגעים שמאחדים את הלבבות.
עתה ניצב עידן בפני תהליך שיקום ארוך, אך עם התמיכה שהוא מקבל – מאזרחי ישראל ומקהילות יהודיות ברחבי העולם – ברור שהאהבה תעשה את שלה.
ברוך שובך עידן. לא חדלנו להתפלל – ולא הפסקנו לקוות.
