לוחיות הזיכרון שנשארו מאחור

גיורא פוזיילוב 

לאחר המהפכה הבולשביקית וסגירת בתי הכנסת, נשדדו ספרי תורה רבים על ידי שליחי השלטון הקומוניסטי. בבתי הכנסת שלא נסגרו נותרו ספרי תורה, והיו כאלה שחששו לגורל ספרי התורה שלהם והחביאו את ספרי התורה בבתיהם. בעקבות התפרקות ברית המועצות ופתיחת השערים, החלו יהודים רבים לצאת מהמדינה. אלה מהיוצאים שהיו ברשותם או ברשות משפחתם ספר תורה, ביקשו להוציאו עימם בהיחבא, שהרי על פי החוק ברפובליקות, אין להוציא מהמדינה פריטים, ספרים או חפצים שנוצרו לפני שנת 1966, משום שהללו מוגדרים כ"עתיקות המדינה", ומי שנתפס מוציא אל מחוץ למדינה ספר שנדפס לפני התאריך הנ"ל דינו מאסר. כדי להקל על הברחת ספרי התורה, הספרים הוצאו מתיקיהם והספרים הוסתרו בחפצי היוצאים. היו כאלה ששילמו שוחד לשומרי המכס והיו גם כאלה שנתפסו ונאסרו. מכל מקום, סמוך לבתי הכנסת נותרו זרוקים בגניזות עשרות תיקים של ספרי תורה ריקים לאחר שספרי התורה הוצאו מהם, ועליהם לוחיות עם מידע רב וחשוב, בו כתוב שמות מקדישי ספרי התורה ולזכר מי הוקדשו ספרי התורה, ולעיתים צוין גם האם הספר הובא מירושלים, על ידי מי ומתי.

מי שעסק בגאולת הלוחיות היו החוקר ואיש סמרקנד מרקיאל פאזילוב, ששימש יו"ר ועדת התרבות של הקהילה היהודית בסמרקנד, והרב ברוך בכור מלאיב – שנשלח מישראל בשנת תשנ"א (1991) לקהילות יהודי בוכרה באסיה התיכונה, לפעילות חינוכית לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי.

רוב הלוחיות שנמצאו הם: מבית כנסת גומבאז שבסמרקנד – 46; מבוכרה – 25 מטשקנט – 5, מכרמינה – 1, משחריסבז – 2, מקוקנד – 1, מדושנבה – 1, ומקטה קורגן – 1. בארץ נמצאים צילומים של לוחיות נוספות במספר ארכיונים, ובסך הכל מדובר ב-121 לוחיות.

כ-28 ספרי תורה הובאו מירושלים (כרבע). אחד מבגדאד ואחד מהראת. הספר הראשון הגיע מירושלים בשנת תרס"ד (1904).

מהרשימה עולה שהתיק לספר התורה הישן ביותר הוא משנת "כתר" – תר"כ (1860).

להלן רישום של כמה מהלוחיות שעל תיקי ספרי התורה:

 זה / ספר תורה / של מו[לא] כואידאד בן / מו[לא] גד נ"ע (נוחו עדן) שהקדיש / אותו מו[לא] שלמה ברוך יצ"ו (ישמרהו צורו וגואלו) לביה"כ (לבית הכנסת) של בוכארא / שנת כתר [1860] תורה לפ"ק (לפרט קטן)

 זה / ספר התורה אזני / מולא בן מו[לא] משה אגבאש כל הקורא / בו ישמח וכל הגונב / אותו ימח ויסח אמן / בזכות אברהם בן / תרח בשנת תרכ"ו [1866] לפ"ק (לפרט קטן)

זה ספר / תורה שקנו / האחים המבורכים / מירושלים עיר הקדש / ר' אבא יצ"ו (ישמרהו צורו וגאלו) ר' דוד יצ"ו בנים של / מו[לא] נייאז באי נ"ע (נוחו עדן) שהקדיש מו[לא] אבא / לעילוי נשמת יפה בתו המרוחמת / ובשכר זאת ה' יאריך ימיהם בטוב / ושנותיהם בנעימים בחיים ארוכים / בעושר וכבוד בבנים ובבנו[ת] עוסקים / בתורה ומצות אכי"ר (אמן כן יהי רצון) נשלמה לחדש / סיון המהודרה שנת אמרתי [תרנ"א/1891] עולם / חסד יבנה לפ"ק (לפרט קטן) ס"ט (סופו טוב)

בס"ד (בסיעתא דשמיא) / וזאת התורה שהק[דיש] / אותה מו[לא] ברוך כהן בן מ[ולא] קנד / כהן על צד עצמו לקיים מצות עש[ה] / מן התורה ועתה כתבו לכם כדי שתהיה לו לזכרון / לדר דרים י"ר (יהי רצון) זכות ספר התורה / הזה יגן עליו ועל זרעיו(!) ועל ז"ז (זרע זרעו) / ועל כל הנלוים אליו ובכלל על / כל הקהל הקדוש של סמרקנד / ירמא"ש (יהי רצון מלפני אלוקי שמים) שתהיה ג"כ (גם כן) זאת התורה / מגנא ומצלא ונחת רוח ועלוי / נר"ן (נפש, רוח, נשמה) אביו ואמו ת'נ'צ'ב'ה (תהא נשמתם צרורה בצרור החיים) / אמן נכתב ס"ת (ספר תורה) הזה לעיר בגדאד הובא / ע"י השתדלות אגא שמעון בן אגא דוד / הראת [?] הקורא בו יהיה בכלל כל הברכות / בשנת התרנ"א ליצירה לפ"ג (לפרט גדול) אמן

 כי מציון / תצא תורה ותהלה וד"ה (ודבר ה') / מירושלים זה ספר התורה שהובא / מעיה"ק (מעיר הקודש) ירושלים בהשתדלות איש / החסד והגביר המרומם מו[לא] דוד תמה / שהקדיש אותה לע"נ (לעילוי נשמת) המרוחם [ב]ן אחיו / מו[לא] חייא בן מו[לא] באבא תמהיוף שיהא / לו לשם ולזכרון עולם יה"ר (יהי רצון) בזכות / קדושת התורה שתשכון נשמת המ[רוחם] / בג"ע (בגן עדן) במערת המכפלה והמשתדלים / במצוה הזאת יהיה שכמ"ה (שכרם כפול מן השמים) אמן יצא / לאור חו[דש] טבת שנת התרנ"ה [1895] ליצירה / זכ"י (זה כתב יד) הסופר המובהק מו[לא] נסים צג'ירה.

האחים דוד ומנחם תמה בנו בשכונת "רחובות" הבוכרים בשנת תרנ"ה (1895) את בית כנסת הגדול בשכונה, בית כנסת "באבא תמה" על שם אחיהם באבא בן יעקב תמה, שנפטר בבוכרה ב-ה' בכסלו תרנ"ד (1893). דוד תמה נפטר בראש חודש תמוז.

 הרב ניסים סג'ירה ב"ר חיים, המוזכר לעיל, נולד בבוכרה בח"י בכסלו תרל"ט (1878) ונפטר בה בשנת תרצ"ב (1932). בבוכרה שימש סופר ומזכיר בית הדין ולימד בתלמוד תורה. בשנת תר"ע (1910) הוציא לאור בירושלים יחד עם מולא קטן הושענא את הספר "חנוך לנער" על הלכות תפילין ודרשות ליום בר המצווה מתורגם ללשונם של יהודי בוכרה, "כדי שיהיו מצויות בידי הנערים והוריהם הלכות ודרשות בשפה המובנת להם שעל פיהן יוכלו לדרוש ביום בר המצווה".

 ר' אברהם כלנתרוף, נשיא קהילת סמרקנד ו"רב מטעם" השלטונות, מעשירי הקהילה היהודית במקום וחבר הגילדה הראשונה למסחר. יסד בסמרקנד בית כנסת בשכונה החדשה של סמרקנד והביא מירושלים ספר תורה:

זאת התורה שהובא מירושלם / עיה"ק (עיר הקודש) / שהקדישו האחים מו[לא] אברהם /ומו[לא] יעקב נ"ע (נוחו עדן) כלאנתרוף לעילוי / נש[מת] מ[רת] אמם אסתר אשת מ[ולא] יצחק / נשיא נ"ע (נוחו עדן) ולעילוי נשמת מ[ולא] ניסן / ולנש[מת] מ[ולא] רפאל חי בין (!) מ[ולא] יעקב / כלאנתרוף זה הס"ת (הספר תורה) נתחנך ר"ח (ראש חודש) ניסן / שנת בששו"ן [תרנ"ח/1898] לעיר סמרקנד יע"א (יבנה עיר אלקים) / זכות התורה הזאת יגן עליהם / ועל כל בניהם ועל כל / משפחתם אכי"ר (אמן כן יהי רצון) / בהשתדלות נריא כלאנתרוף

 בשנת תרס"ה (1905) הוכנס להיכל ספר תורה:

כתר תורה / וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל [דברים ד, מד] תורה / צוה לנו / משה מורשה קהלת יעקב [דברים לג, ד] / כי מציון תצא תורה ותהלה / ודבר ה' מירושלים [ישעיה ב, ג] / זה ספר תורה של שרה בת מו[לא] / ברוך מו[לא] זבולון נ"ע (נוחו עדן) אשת מו[לא] חיים / מו[לא] שלמה נ"ע ובהשתדלות בניו / היקרים הנעימם(!) והמבורכים מו[לא] ניסן מו[לא] / רפאל מו[לא] משה מו[לא] פינחס מו[לא] רחמים מו[לא] / אפרים יצ"ו (ישמרם צורם וגואלם) ובנותיו עדיזאי ורבקה / ובזכותה ה' יאריך ימיהם בטוב ושנותיהם / בנעימם(!) בחיים ארוכים בעושר וכבוד / בבנים ובבנות עוסקים בתורה ומצות / שלמה לחדש ניסן שנת בזמירות לפ"ק (לפרט קטן)

 וזאת התורה אשר [שם] משה לפני בני ישראל תורה / כ"ת [כתר תורה] / צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: / וזאת הספר תורה שהקדישה מרת / ביבי רבקה המכונה אוזבך שנלב"ע (שנפטרה לבית עולמה) / ביום י' לח[ודש] סיון התרנ"ט [1899] בת מו[לא] יצחק / אולוק נ"ע (נוחו עדן) אשת מו[לא] שמואל בדל נ"ע ולע"נ (ולעילוי נשמת) מו[לא] חיים בן מו[לא] שמואל בדל / שנלב"ע (שנפטר לבית עולמו) ביום י"ד לח[דש] כסליו התרנ"ה [1894] / שהובא מעיה"ק (מעיר הקודש) ירושלים תובב"א (תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן) / שנת תרס"ז (1907) לפ"ק (לפרט קטן)

 בשנת תרע"ב (1911) הקדיש ברוך לוייוף ספר תורה:

היקדשתי לב"ה (לבית הכנסת) מ[ור] אבי / מ[ולא] יצחק לוייוף [ב]ן שרה / ד' לח[דש] תשרי ש[נת] תרע"ב / תנצב"ה (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים) ע"ה (עבד ה') ברוך יצחק / לוייוף.

 אברהם בן יוסף פוזיילוף, (סמרקנד תרי"ז (1857) – נפטר שם, בט"ז בתשרי תרע"ה (1914)), נמנה על עשירי ומנהיגי קהילת יהודי סמרקנד. ניהל את חברת 'האחים פוזיילוף'. בשנת תר"ן (1890) ביקר בירושלים והשתתף באסיפה של יהודי בוכרה בירושלים, בסופה הוחלט על שיגור "קול קורא" לבני הקהילה באסיה התיכונה, לרכישת קרקע ליסוד כרך בירושלים. הקדיש ספר תורה:

זאת הס"ת (הספר תורה) הקדיש הגביר נ"ע (נוחו עדן) מו[לא] אברהם פוזיילוף אבל בשנת / תשי"ט בעד תיקון הס"ת (הספר תורה) ונרתקה / נדבה האשה אוגול בת חיים / אהרן באיי לע"נ (לעלוי נשמת) בעלה ישראל / באבאיי ולע"נ (ולעילוי נשמת) אמה טובה בת / מנגיד ולע"נ (ולעילוי נשמת) אחיה ידידה (!) בי(!) / טובה ולע"נ (ולעילוי נשמת) אחותה רחל בת / טובה י"ר (יהי רצון) זכות הס"ת (הספר תורה) יגן עליהם / ותהא נפשם צרורות בצה"ח (בצרור החיים) / אמן

 האחים ניסים, מיכאל וגבריאל בני אהרן מולאקנדוף הקדישו בשנת תרע"ג (1913) ספר תורה בסמרקנד:

זה ספר תורה שהקדישו / האחים והמבורכים מע[לת] / ניסים מיכאל וגבריאל / השם ישמרם לעי[לוי] ני"מ [נשמת] / נר"ו (נפש רוח נשמה) אביהם מו[לא] אהרן הכהן / בן מו[לא] ברוך מו[לא] קנד הכהן / נ"ע (נוחו עדן) ולעי[לוי] נשמת אחיהו / כהן שלמה אבא מנשה / תנצב"ה (תהא נשמתם צרורה בצרור החיים) יהר"מ (יהי רצון מלפני) אלהי השמים / זכות ספר התורה הזאת / יגן אלף המגן בעדם וי […] / נתקן זו ס"ת (ספר תורה) ש[נת] תער"ג לפ"ק (לפרט קטן).

 מולא שלמה באבאג'אן פנחסוף (כבול, תר"ג (1843) – ירושלים, תרפ"ח (1928)), הקדיש ספר תורה שהובא מירושלים לסמרקנד והקדישו לעילוי נשמת רעייתו – צרויה. צרויה עלתה עימו לירושלים בעלייתו השלישית אליה בשנת תרס"ח (1908), אולם מרוב געגועיה אל משפחתה ובניה בחרה לשוב לסמרקנד בשנת תרע"ב (1912), וכנראה זמן קצר אחר כך נלב"ע:

וזאת התורה / הקדשתי אני הצעיר / באבאג'אן פינחסוף נ"י (נרו יאיר) / לשם אשתי מר[ת] צרויה תחי[ה] / בת מלכה נ"ע (נוחה עדן) בהשתדלות בניה ובראשם / נכדה מרדכי הי"ו (ה' ישמרהו ויחייהו) / מעיה"ק (מעיר הקודש) ירושלם תוב"א (תבנה ותכונן במהרה אמן) / חודש סיון / שנת מאה ברכות / לפ"ק (לפרט קטן)

נכדם של מולא שלמה וצרויה – מרדכי בן אבא, נולד בסמרקנד בשנת תרל"ח (1878) ובה נפטר בחודש טבת תשכ"ג (1963). ר' מרדכי היה חסיד חב"ד, ואחד מתלמידיו המובהקים של הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב שליח חברון בסמרקנד. למחייתו עסק במסחר בין אסיה התיכונה למוסקבה. בחודש מאי 1929 נעצר על ידי הבולשביקים ונשלח לתקופת מאסר בסיביר ולאחר שחרורו נשלח לשם שוב.

 ספר נוסף הובא מירושלים על ידי סולימאן אג'ילדי והאחים אמינוף. סוליימאן אג'ילדי שימש נשיא קהילת יהודי סמרקנד ו"רב מטעם". נולד בבוכרה, תר"ו (1846) – נפטר בסמרקנד בראש חודש ניסן תרפ"ג (1923):

זאת ס"ת (ספר תורה) הקדישו האחים / מו[לא] אליאו חיים מו[לא] ניסים / לע"נ (לעילוי נשמת) מור אביהם מו[לא] דוד / הכהן אמינוף נ"ע (נוחו עדן) שנלב"ע (שנפטר לבית עולמו) / כ"ב כסלו ש[נת] תרנ"ד [1894] ת'נ'צ'ב'ה' (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים) הובא מירושת"ו (מירושלים תבנה ותכונן) / בהישתדלות סולימאן / אגילדי והאחים מ[ולא] בבא / מ[ולא] מוראת הכהן אמינוף / יה"ר (יהי רצון) זכות התורה יגן עליהם / ועל זרעם אכי"ר (אמן כן יהי רצון) / נתקן ס"ת (ספר תורה) והוצאות ע"י מ[ולא] מאיר / בן ציון ג'ולפה יוף זכות ס"ת (ספר תורה) יגן / עליו ועל זרעו אכי"ר (אמן כן יהי רצון)

 האחים עלאיוף הקדישו ספר תורה לעילוי נשמת הוריהם:

 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני י[ישראל] / כתר תורה / וזאת התורה הקדישו לע"נ (לעילוי נשמת) מו[לא] / יוסף חיים עלאיוף בר רחל ולע"נ (ולעילוי נשמת) / אשתו דבורה בת טובה לע"נ (לעילוי נשמת) מו[לא] / ידידיא בר דבורה לע"נ מ[ולא] מוראד / דיינא בר שרה ולע"נ אשתו / ברוריא / בת דבורה לע"נ מו[לא] יואב / כבאסוף בר מזל ולע"נ אשתו חפצי / בר דבורה: זכות התורה יגן בעדם / ובעד כל קהל ישראל אכי"ר (אמן כן יהי רצון)

 ר' יעקב ג'יהן ברוכוב הקדיש ספר תורה לעילוי נשמת רעייתו:

וזאת התורה אשר שם / משה לפני בני ישראל / וזאת התורה לעילוי נשמת האשה / הכבודה והצנועה מרת טובה אשת / מו[לא] יעקב ג'יהן יצ"ו (ישמרהו צורו וגואלו) נפטרת כ"ב לחדש / אלול בשנת / התרט"ז [1856]/ לזכר / עולם / יקיצו / אלה לחיי עולם / תורה צוה לנו משה / מורשה קהלת יעקב.