למה אנו מתכוונים במילים "בעזרת ה'", ביטוי בן שתי מילים הנאמר כמעט בכל יום?
אפשרות אחת- שה' יעזור לנו במה שאנו עושים, כמו שאומרים "שישלח ברכה במעשה ידינו". לדוגמה, שנצליח בראיון עבודה מסוים, שנצליח להתחתן עם בן זוג מסוים שאותו אנו מחפשים כעת, וכן הלאה.
אבל יש גם אפשרות שניה- אמנם אנו עושים את ההשתדלות הנדרשת, אבל אנו מבקשים שה' יעזור בדרך שהוא ימצא לנכון. לדוגמה, שיתן לנו פרנסה בכל דרך שיבחר, שימצא לנו את הזיווג שנראה לו, גם אם חיפשנו משהו אחר וכן הלאה.
מספרים על יהודי שהיה צריך לעבור ניתוח וביקש מהרבי מליובאוויטש ברכה שהניתוח יעבור בשלום, השיב הרבי: מדוע אתה מבקש שהניתוח יעבור בשלום, היית יכול לבקש שבכלל לא תזדקק לניתוח?
כלומר: "שהניתוח יעבור בשלום", זו האפשרות הראשונה, שה' יעזור לנו במעשי ידינו. ואילו "שבכלל לא נזדקק לניתוח", זו האפשרות השניה, שה' יעזור בכל דרך שיבחר.
השבוע אנו קוראים על עזרה משמים שבאה בדרך השניה, למעלה מהטבע לגמרי. אם לא היינו יודעים שמדובר בפרשת השבוע, היינו חושבים שמדובר בסיפור שהתרחש בימי הבעש"ט. אבל הסיפור הזה מופיע בפרשת השבוע:
אליעזר צריך לחפש שידוך ליצחק. לפי הטבע, הדרך אמורה לקחת כמה שבועות, לאחר מכן חיפוש האשה עוד כמה חודשים, לאחר מכן משא ומתן עם ההורים עוד כמה ימים, ולאחר מכן המתנה והכנות לחתונה עוד כמה חודשים טובים. ככה זה אמור להיות לפי הטבע.
אבל בפועל, זה נראה שמישהו היה בחרן עוד לפני אליעזר, וסגר את כל הקצוות באופן ניסי. אליעזר רק יוצא לדרך, וזוכה לקפיצת הדרך ומגיע באופן ניסי באותו יום לחרן; הוא רק מגיע, והנה הכלה יוצאת אליו, כאילו היא חיכתה לו מזמן; הוא רק נכנס לבית בתואל, ההורים מיד מסכימים בלי דיונים, רק "מה' יצא הדבר"; למחרת בבוקר, הוא רק רוצה לצאת, והכלה המיועדת אומרת "אלך" מבלי לשאול ולהתייעץ עם אף אחד. עוד באותו יום הוא חזר ליצחק, לקראת תפילת מנחה.
איך אליעזר זכה לסיעתא דשמיא מופלאה כל כך?
מסביר הרבי מליובאוויטש בשיחותיו הקדושות: המפתח נמצא במילה אחת שאמר לו אברהם. אברהם בירך את אליעזר לפני יציאתו, ואמר שה' "ישלח מלאכו לפניך". שימו לב למילה "לפניך". אם אברהם היה אומר שהמלאך ילך "איתך" – פירושו של דבר שאליעזר הוא זה שעושה ומשקיע והמלאך רק הולך איתו ועוזר לו שיצליח. אבל אברהם מדגיש ואומר שהמלאך ילך "לפניך". כלומר, המלאך יסגור את כל הקצוות עוד לפני שאתה תגיע, הוא יבטיח לך את ההצלחה מראש. אתה רק צריך להגיע ולקצור את הפירות. ואכן, ההצלחה לא באה ממעשי אליעזר, אלא ההצלחה באה משמים ואליעזר רק קיבל אותה לידיו.
כאן יש דבר מעניין: כאשר אליעזר מנהל את המשא ומתן עם בתואל כדי לקבל את הסכמתו לשידוך בתו, מובן מאליו שהוא לא יכול לומר לו "תשמע בתואל, אברהם הבטיח לי שהעסק כבר סגור מראש ואף אחד לא יעצור את השידוך". אם הוא יאמר משפט כזה, בתואל ייפגע, ירגיש מאוים ויאמר לאליעזר "אם הכל סגור, מה אתה בא לשאול אותי, צא מהבית הזה".
מסיבה זו, אליעזר היה צריך 'לרכך' את ברכת אברהם, בצורה כזו שלא תפגע בבתואל. עכשיו נשים לב איך אליעזר מצטט את ברכת אברהם בפני בתואל: "ישלח מלאכו איתך". אליעזר לא מזכיר "לפניך", אלא רק "איתך", לאמור: המלאך רק יעזור לך אך לא יסגור הכל מראש.
מה כל זה אומר לנו? איך גם אנחנו יכולים לזכות לברכה והצלחה כזו, שהיא מעל ומעבר למעשים שלנו?
התשובה נמצאת בשלוש המילים הראשונות שאמר אליעזר לבתואל. אליעזר יכל לומר "שלום, שמי אליעזר, נעים לי להכיר אותך. אני סמנכ"ל משק הבית של אברהם אבינו". אבל אליעזר לא הציג את עצמו, אלא פתח במילים "עבד אברהם אנוכי". קודם "עבד", אחר כך "אברהם", ורק בסוף "אנוכי".
כלומר, אליעזר מייצג התבטלות מוחלטת, בבחינת עבד. כיון שהוא מצידו היה בהתבטלות מוחלטת והכיר בעובדה שההצלחה לא באה מכוחו, הוא אכן זכה להצלחה אלוקית הרבה מעבר ליכולות שלו.
וזה בעצם המסר אלינו: כדי שנזכה לברכה והצלחה הרבה מעבר למעשה ידינו – נדרשת אצלנו ההכרה הפנימית שההצלחה באה משמים ולא ממעשה ידינו. אמנם אנו צריכים להשתדל, אבל ההצלחה היא מעבר להשתדלות. כאשר זו ההכרה, ההצלחה מובטחת.
