מבצע ה-15 מיליון: חמ"ל שפועל 18 שעות ביממה, 5,500 נרשמים ששברו את כל השיאים ושינוע לוגיסטי של אלפי חליפות יוקרה • מאחורי הקלעים של פרויקט 'כתר תורה' – המיזם שהפך ללב הפועם של יהדות בוכרה • שרית מיתר מנהלת הפרויקט: "אנחנו לא רק מחלקים מלגות, אנחנו מוודאים שכל אברך ובחור ישיבה ירגיש כמו בן מלך בליל הסדר"
אם הייתם פוסעים בשבועות האחרונים במסדרונות משרדי קונגרס יהודי בוכרה, הייתם מתקשים להאמין שמדובר בארגון קהילתי. האווירה במקום מזכירה יותר חמ"ל מבצעי של יחידה טכנולוגית מובחרת בעיצומו של גיוס מילואים נרחב. עשרות מסכים דולקים, טבלאות אקסל מורכבות המתעדכנות בזמן אמת, וערימות של מסמכים המאומתים אחד-אחד. אך המבצע הזה אינו צבאי; הוא מבצע של הוקרה, הערכה וחיבור רוחני עמוק. היעד: האולם המרכזי בבנייני האומה בירושלים. היעד האמיתי: כל בית של אברך ובן ישיבה בוכרי בישראל.
פרויקט 'כתר תורה', מפעל הדגל של הקונגרס בנשיאותו של נשיא קונגרס יהודי בוכרה מר לב לבייב, חוגג השנה שיא חדש שטרם נראה כמותו. בלב הפרויקט עומדת תרומתו הנדיבה של מר לבייב, שבחר להקצות באמצעות הקונגרס תקציב עתק של 15 מיליון שקלים, המיועדים כולם להוקרת עמלי התורה. השנה המספרים מספרים סיפור של צמיחה חסרת תקדים: 5,500 נרשמים – אברכים ובחורי ישיבות – המהווים את חיל החלוץ התורני של העדה.
חמ"ל של חסד: 18 שעות ביממה
"ההכנות הן מסיביות ברמה שקשה לתאר במילים", מספרת שרית מיתר מנהלת מחלקת הרווחה בקונגרס ומנהלת פרויקט 'כתר תורה', בראיון מיוחד שמעניק הצצה נדירה לקרביים של המיזם. "נרשמו למעלה מ-5,500 אברכים ובחורי ישיבות, זה מספר שלא נראה כמותו מעולם. שנה שעברה היה מספר מאוד מאוד גדול, אבל השנה מדובר בנתון שמרגש את כולנו מחדש".
מיתר, שמנצחת על המערך הלוגיסטי המורכב, מסבירה כי העבודה היא הרבה מעבר לחלוקה כספית טכנית. מדובר במלאכת מחשבת של בדיקה ודיוק. "אנחנו בודקים אחד-אחד, בעצם כמה מגיע לכל אברך לפי מספר הילדים שלו", היא מציינת. "יש לחץ מסיבי במשרדים. הצוות פועל סביב השעון – כמעט 24 שעות. אבל הייתי אומרת 18 שעות של עבודה נטו ביום. אנחנו פשוט נהנים לראות כמה אברכים ובחורי ישיבות יש בעדה הבוכרית שלנו, כמה הם מפארים את עולם התורה".
תהליך האימות הוא קפדני ואינו משאיר דבר ליד המקרה. הצוות נדרש לעבור על אלפי פניות, לוודא את תקינות האישורים מהכוללים והישיבות, ולהצליב נתונים מול מחלקת הרווחה. "אנחנו בודקים פנייה-פנייה. מי שחסר לו מסמכים אנחנו מציינים לו, מי שחסר לו תעודות מסוימות – אנחנו נותנים את האופציה להשלים. אנחנו באמת רוצים לתת לכולם ביד נדיבה". אנג'לה קורייב- אחת הבודקות, מציינת שבבדיקות היא רואה יותר ויותר אברכים חדשים שהתווספו רק השנה ותורתם אומנותם – נתון שמרגש מאוד.
אחת הדמויות במערך הזה היא רחלה קוגן, שמופקדת על הקשר הישיר מול הנרשמים. "רחלה עובדת על המיילים. עונה לכל אחד ואחד תשובה ברורה ואיכותית בהתאם לשאלה שלו. אין פנייה שנשארת ללא מענה". העבודה המאומצת הזו אינה עוצרת בבדיקה הטכנית. מיתר מספרת על רגעי התרגשות כשהצוות נחשף לסיפורים שמאחורי השמות – אברכים שממיתים עצמם באוהלה של תורה בתנאים לא פשוטים, ומשפחות שפרויקט 'כתר תורה' הוא עבורן האוויר לנשימה שמאפשר להן לחגוג את חג הפסח ברווחה ובכבוד. "זה הסיפוק הכי גדול שלנו", היא אומרת בחיוך, "לדעת שאנחנו הצינור שדרכו עוברת הערכה כזו גדולה של נשיא הקונגרס לבני התורה".
משימה אנושית: חליפת יוקרה לכל בחור
אחד החלקים המרגשים ביותר בדבריה של מיתר נוגע לדאגה לבחורי הישיבות הצעירים. המחשבה מאחורי המענקים היא לספק פתרון לצרכים האמיתיים של המשפחות לקראת חג הפסח, ולא רק "לסמן וי" על חלוקה תקציבית.
"הרעיון הוא שכל בחורי הישיבה ירגישו חגיגיים לחג", אומרת מיתר ברגש. "אנחנו יודעים שלא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה חליפה חדשה לבחור, כשמחיר של חליפה איכותית נע היום סביב 1,000 שקלים ומעלה. משפחות של אברכים מתקשות לפעמים להקצות את הסכומים האלה, לכן בחרנו להעניק לבחורים את היכולת להגיע לחג עם חליפה חדשה ויוקרתית".
מיתר מדגישה כי הבחירה ברשתות השיווק לא הייתה מקרית. היה צורך למצוא שותפים עסקיים שיבינו את הרגישות ואת הצורך באיכות ללא פשרות. "בחרנו חנויות עם רשת שיש לה פריסה ארצית, כדי שיהיה לכולם קל להגיע בכל הריכוזים הדתיים. אלו חנויות מאוד איכותיות, לא חנות פשוטה. החליפות הן 'יהודיות' – חליפות ישיבתיות קלאסיות ברמה גבוהה. הבחורים יוכלו לקבל חליפה או מקבץ פריטים, והכל כדי שהם יגיעו לליל הסדר ולחג הפסח עם בגדים חדשים, כבני חורין אמיתיים".
המבצע הזה דורש תיאום מורכב מול עשרות סניפים ברחבי הארץ, הנפקת שוברים ייעודיים וניהול מלאי, שיבטיח שכל בחור ימצא את המידה והדגם המתאימים לו. עבור מיתר, המאמץ שווה הכל כשהיא מדמיינת את אלפי הבחורים נכנסים לבתי הכנסת בערב החג לבושים במיטב המחלצות, כשהם חשים את ההערכה של הקהילה לעמלם.
החזון שמאחורי המיליונים
נשיא הקונגרס, מר לב לבייב, אשר תרומתו הנדיבה עומדת בבסיס הפרויקט, רואה במעמד "כתר תורה" הרבה מעבר לחלוקה כספית. עבורו, מדובר בהמשך ישיר של שרשרת הדורות שהחלה עוד מאחורי מסך הברזל, תחת איומי הקומוניזם. מר לבייב מציין תדיר כי הכוחות להמשיך ולפתח את עולם התורה מגיעים מהשליחות המיוחדת שקיבלה משפחתו מהרבי מליובאוויטש – לא להסתפק בקיים, אלא להוסיף עוד ועוד.
מנכ"ל הקונגרס, הרב יהודה בלוי, מוסיף בשיחה עם 'מנורה': "אנחנו לא רק מחלקים מלגות; אנחנו בונים את עמוד השדרה של העדה. המערך המקצועי ששרית והצוות הקימו כאן, מוודא שכל שקל מגיע למקום הנכון, ושכל אברך מקבל את ההכרה המגיעה לו כמי שנושא את עול התורה על כתפיו".
גם סמנכ"ל הקונגרס, יוסי ניאזוב, המופקד על הצדדים הלוגיסטיים המורכבים של האירוע בבנייני האומה, מדגיש את החשיבות של מאחורי הקלעים. "היכולת להושיב 5,500 בני תורה תחת קורת גג אחת, יחד עם כל צמרת הרבנים מכל החוגים – אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים – היא הצהרת אחדות שאין לה אח ורע", הוא אומר. "כולם באים לכבד את עולם התורה הבוכרי שפורח בנשיאותו של מר לבייב".
סיכום של מסירות
בעוד ימים אחדים, בט"ז באדר (16 למרץ), האורות בבנייני האומה יידלקו. מעל הבמה יופיעו גדולי ישראל, וביציעים ישבו אלפי בני תורה שזכו להכרה ולהוקרה. אך עבור הצוות של שרית מיתר, המעמד הזה הוא רק רגע השיא של חודשים של עבודה מפרכת ומלאת סיפוק.
"זה אחד מפרויקטי הדגל של קונגרס יהודי בוכרה", מסכמת מיתר ברגש. "בסוף, כשאני רואה את הרשימות הסופיות, את אלפי השמות, אני יודעת שמאחורי כל שם יש משפחה שתוכל לחגוג את הפסח בכבוד ובשמחה. המטרה היא לעודד את ההמשך של עולם התורה הבוכרי, לתת להם מלגת לימודים ומלגת ליל סדר, כדי שכולנו נזכה לגאולה שלמה".
