מנטו- פרק 9
דניאלה יוסיפוב
אלה מיכאלסון, אלופה במטבח הבוכרי, אוהבת לבשל ומלאת שמחת חיים. בלוגרית אוכל בוכרי מוכרת, והשמחה בבית שלה ניכרת בכל פרט. אלה טוענת תמיד שהאישה היא מקור השמחה בבית, ולדבריה, שמחת החיים היא חלק בלתי נפרד מהמטבח.
זמן התאקלמות
נולדתי באוזבקיסטן בעיר טשקנט, בשנת 1988 עשיתי עלייה עם בעלי ושני ילדיי, שהיו אז מאוד קטנים. לא אשכח את הקשיים שהיו לנו בתקופה הזו. הילדים לא ידעו את השפה, ופתאום כל מה שהכרנו השתנה. עברנו עליות וירידות ולקח לנו הרבה זמן להתאקלם ולהסתגל, אבל אף פעם לא הרמנו ידיים.
ההשראה שלי בחיים היא אמא שלי, למדתי ממנה המון. היום אני נשואה כבר 46 שנים לבעלי היקר סיימון, מתוך אהבה גדולה. ב"ה, יש לנו שני ילדים ובת. הבת של גיסי קוראת לי "אמא" כי אני גידלתי אותה והיא מאוד חשובה לי. כל הילדים שלי נשואים, ואני סבתא גאה ואוהבת את הנכדים שלי.
18 דקות
אמא שלי הייתה עובדת רוב הזמן, ולכן יצא שהייתי רוב הזמן עם סבא וסבתא. יש לי אהבה מאוד גדולה אליהם, סבא היה כמו אבא בשבילי. בזכותו לא ידעתי מהו רעב או אלימות, הוא תמיד היה שם בשבילי, עזר לי בכל מה שהייתי צריכה, שמר עליי ולקח אותי לרופאים ולכל מה שהייתי צריכה. סבתא היקרה הייתה מבשלת לי. היא היתה "קייבונו" במקצועה, מאוד מבוקשת, כולם רצו שהיא תבשל להם. באותה תקופה, מכיוון שלא היו אולמות, אנשים היו עורכים את האירועים שלהם בבתים ומזמינים אותה לבשל. היא הייתה מפורסמת מאוד, עבדה עם הרבה אישי ציבור ונכבדי הקהילה.
במשפחה היו מתארים כיצד לפני פסח ר' אבנר לבייב, אביו של נשיא קונגרס יהודי בוכרה מר לב לבייב, היה מפקח ובודק בזמן שסבתא הייתה מכינה מצות ומוודא שלא עברו 18 דקות. אני גאה בכך שסבתא שלי השאירה לי את המורשת שלה ואני ממשיכה את דרכה במטבח, כמו שהיא הייתה עושה.
בלוגרית אוכל
התחלתי לבשל מגיל מאוד צעיר. יום אחד, אמא שלי הלכה לעבודה ואבא הזמין אורחים, הוא ביקש ממני להכין יאחני, ואני חשבתי לעצמי: "העוף הזה קטן, איך הוא יספיק לכל האורחים?" אז ישבתי וחשבתי מה לעשות, ובסופו של דבר החלטתי להכין מנטו למרות שלא הכנתי מעולם. כשאבא שלי חזר מהעבודה, הוא ראה שיש מנטו וחשב שאמא כבר הגיעה הביתה והכינה, כשהוא גילה שאני הכנתי אותו, הוא היה בהלם. זו הייתה הפעם הראשונה שלי שהכנתי מנטו, והייתי כל כך גאה בעצמי.
תמיד אהבתי לבשל, בעלי אומר שיש לי את זה בגנים. אני לא אוהבת להשוויץ בזה, אבל כנראה שהתברכתי בזה. יש לי ספר מתכונים שכתבתי במשך יותר מ-40 שנה, ואני כל הזמן לומדת ומשפרת את עצמי. אני מאמינה שתמיד צריך ללמוד ולהשתפר כדי להגיע לתוצאות טובות יותר.
אמא שלי תמיד הייתה מברכת אותי "שתהיי מלכת המטבח" ובאמת כך נהיה, למרות שהייתי תמיד בעבודות ניהול והייתי מנהלת מפעלים רציניים, כנראה המהות שלי היא לתת ואין נתינה יותר גדולה מהמטבח.
עד לא מזמן, גרנו עם הבן שלי, כלתי והילדים, ותמיד הייתי עסוקה. יום אחד, החלטנו לעבור לדירה משלנו. כשהגעתי לבית החדש, חשבתי לעצמי: "מה אעשה עכשיו? למי אבשל ואכבס? איך אעביר את הזמן?" הייתי רגילה להיות עסוקה עם הנכדים, ופתאום מצאתי את עצמי לבד, בלי ההתעסקות היומיומית. חששתי שיהיה לי משעמם, במיוחד שאני בפנסיה.
יום אחד, הזמנתי את האחיינים שלי אליי, והתחלתי לקטר שאני משועממת ואין לי עם מי להיות. אחד האחיינים שלי אמר לי: "דודה, מה הבעיה? תפתחי טיקטוק, תצלמי מתכונים, בטוח יהיו לך מלא עוקבים!" וזה בדיוק מה שעשיתי. לאט לאט התחלתי לצבור עוקבים, והיום יש לי כמעט 20 אלף עוקבים. אני עוסקת בזה הרבה, ומעבירה את הזמן שלי בעשייה משמעותית. אני גם נותנת טיפים על החיים, הזוגיות, ומלמדת צעירים להיות סבלנים, להבין שדברים לא קורים בשנייה – זה דורש סבלנות וכוח רצון.
אני רואה את זה כשליחות. אולי למישהו זה ייראה פשוט, אבל עבורי זו שליחות של ממש, ואני מאוד שמחה שאני מצליחה להשפיע ולעזור לאחרים.
השמחה שבבית
אני תמיד משתדלת להיות בשמחה, כי אני מאמינה שאישה היא עיקר הבית, והיא צריכה להשתדל תמיד לשמור על אושר ושמחה ולהודות על כל מה שאנחנו מקבלים – גם על הטוב וגם על הרע. אנחנו מושכים את השפע על ידי הוקרה, על ידי הודיה לבורא עולם ושמירה על שמחת הלב. להיות שמחים, זו הדרך לאושר האמיתי!
האנרגיות שלנו משפיעות על כל המשפחה – אם האישה עצובה, כל הבית נשאב לאותה עצבות. אבל כשאת צוחקת, מקבלת את הבית באהבה ומדלגת על כל הדברים הקטנים שלא שווים את ההתעסקות, את ממש רואה איך האושר עובר לכל הסובבים אותך.
לדור הצעיר
המסר שלי לדור הצעיר: לא להישבר, לא להרים ידיים ותמיד לזכור את הפתגם בבוכרית: "מתחת לאבן תמיד קבור אושר". נכון, קשה להזיז את האבן וזה לוקח זמן, אבל תדעו שהאושר יגיע בסופו של דבר. אף אחד לא השיג את מה שיש לו בשנייה – הכל דורש עבודה, התמדה, ובסופו של דבר גם סבלנות. אני אומרת את זה מתוך ניסיון אישי: אני נשואה מגיל 16, כבר 46 שנה בלי עין הרע. גם לנו היו עליות וירידות, אבל היינו חזקים והתמדנו, והנה הגענו למה שהגענו, תודה לבורא עולם.
מנטו אלה מיכאלסון
מצרכים:
לבצק:
חצי קילו קמח מנופה
חצי כף מלח
20 גרם שמן
250 מ"ל מים קרים
למלית:
800 גרם בשר בקר מספר 2 או 4
8 בצלים בינוניים קוביות
מלח
פלפל גרוס
כמון
30 גרם שמן זית (במידה והבשר רזה)
להגשה:
פפריקה מתוקה
שמן צמחי\ שמן שומשום
אופן ההכנה:
מערבבים את כל מצרכי הבצק יחד ומוסיפים את המים בהדרגה עד שמתקבל בצק חזק ואחיד.
לשים את הבצק כרבע שעה ונותנים לו מנוחה של 20 דק'.
בינתיים מכינים את המלית: חותכים את הבשר והבצל לקוביות, ומוסיפים את התבלינים.
לאחר ההתפחה, לשים את הבצק מספר דק' נוספות וחותכים אותו ל-5 חתיכות שוות.
כל חתיכה פותחים לעלה דק בעזרת מכונת פסטה עד מספר 6.
חותכים לריבועים שווים, שמים כף מהמלית וסוגרים לצורת מנטו.
מרתיחים סיר אידוי עם מים ומעט מלח.
לפני שמניחים את המנטו, משמנים אותם מעט ומבשלים למשך 35-40 דק'.
מגישים עם זילוף שמן ופפריקה מתוקה.
בתאבון!
סרטון אופן ההכנה יעלה ביום חמישי ברשתות החברתיות של הקונגרס. חפשו בוכרים.קום באינטרנט