מאת: מערכת 'מנורה'
בעוד כוחות צה"ל וצבא ארצות הברית ממשיכים להכות בתשתיות הטרור בלב איראן, המזרח התיכון כולו עוצר את נשימתו. האם אנחנו בדרך לשינוי סדרי עולם? יוני בן מנחם, מזרחן ותיק וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, סבור שהפעם מדובר באירוע מסוג אחר לגמרי.
אנחנו נמצאים בשבוע השני למלחמה, מנקודת המבט המקצועית שלך, מהו ההישג המרכזי שראינו עד כה?
"ההישג הגדול ביותר הוא המהפך האסטרטגי בבית הלבן. הנשיא טראמפ הוא הנשיא האמריקני הראשון שהרים את הכפפה והחליט, בשיתוף פעולה מלא עם ישראל, שהיעד הוא הפלת שלטון האייתוללות. מדובר במשטר שמייצא טרור מאז 1979, ובמשך עשורים הקיף את ישראל ב'טבעת אש' של שלוחיו – מחיזבאללה וחמאס ועד החות'ים והמיליציות בעיראק. טראמפ הבין שההתרפסות של הנשיאים הקודמים הסתיימה, ושהסכנה האיראנית – במיוחד במישור הגרעיני והטילים הבליסטיים – היא איום על העולם כולו".
בפועל, האם התרחיש של נפילת המשטר הוא בר השגה?
"זהו תרחיש סביר בהחלט. בשבוע הראשון ראינו הישגים משמעותיים: השמדת אתרי ייצור, משגרים ותשתיות של התעשייה הצבאית האיראנית. היכולות שלהם הולכות ומתמעטות. אבל חשוב להבין – משטר לא מפילים רק מהאוויר. צריך את הרחוב האיראני. טראמפ העביר מסר למפגינים באיראן: 'חכו לסימן'. ככל שהתשתיות הצבאיות יושמדו, המשטר יחלש, ואז תגיע הקריאה לרחובות לתפוס את מוקדי השלטון. זה תהליך שיכול לקחת זמן, אבל הכיוון ברור".
מה האסטרטגיה של האיראנים כרגע? הם יורים לכל הכיוונים, פותחים חזיתות – זה נראה כמעט חסר סיכוי.
"אנחנו נוטים לשפוט אותם בהיגיון מערבי, וזו טעות. האסטרטגיה האיראנית-שיעית פועלת אחרת: מבחינתם, כל עוד הם עומדים על הרגליים בסוף הסיבוב – הם ניצחו. הם מנסים לגרור את ישראל וארה"ב למלחמת התשה ארוכה, בתקווה שיימאס לנו והם יישארו לשלוט. כמו מתאגרף שחוטף מכות קשות אבל נשאר לעמוד בזירה – בראייה שלהם- זהו ניצחון".
מה לגבי חיזבאללה? הם נכנסו למערכה כדי להציל את טהרן?
"חיזבאללה הוא שלוחה ישירה. הם חטפו מכות אנושות בשנה האחרונה, אבל איראן פקדה עליהם להקריב את עצמם כדי לרתק כוחות ולהציל את ראש הנחש בטהרן. עם זאת, ישראל חזקה מהם משמעותית והם לא יוכלו לשנות את התמונה הכוללת".
איראן בחרה במוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון, ליורש. מה המסר מאחורי המינוי הזה?
"זו התרסה. מוג'תבא קיצוני אפילו יותר מאביו. במינוי הזה הם אומרים לארה"ב ולישראל: 'גם אם תחסלו את המנהיג, המורשת נמשכת'. אבל להערכתי, זמנו קצוב. רוב העם האיראני שונא את המשטר הזה. כשהוא יפול, יעלה משטר אחר, מתון יותר, שאפשר יהיה לנהל איתו דיאלוג. אל תשכחו שעד 1979 היו לישראל יחסים מצוינים עם איראן. אנחנו מחכים ליום שבו העם האיראני ישתחרר מהדיכוי הדתי הקיצוני הזה".
