אשריכם עמלי התורה
"מתרחשת כאן היסטוריה", קרא בהתרגשות ובשמחה שקשה היה להחמיץ אותה, נשיא הקונגרס מר לב לבייב. מולו ישבו אלפי אברכים, צעירים ומבוגרים, בני העדה, המקדישים את זמנם כל השנה לתורה. כעת זה הרגע שלהם, הרגע שבו מורמים הם על נס.
המקום – בהיכל האירועים רחב הידיים בבנייני האומה בכניסה לירושלים. הזמן – שעת צהרים מאוחרת של יומו השני של חול המועד פסח, יום חמישי בשבוע שעבר. בחוץ שורר חום רב, מזג אוויר קיצוני ושרבי שפקד את ישראל בחג האחרון. בפנים גם חם, אבל חום מסוג אחר. חום פנימי, יהודי, מאיר, מחייה, חום של תורה והלכה.
זה היה מעמד מיוחד, מרומם ומרגש, שכולו חיזוק ועידוד למנצלים את זמנם ללימוד תורה. כשבחוץ רותחת אש של חוסר מודעות לחשיבותם של בני הישיבות ואברכי הכוללים במערכה מול אויבי ישראל, בפנים בוערת להבת אש של הוקרה וחיזוק לאותם מגיני החומות בבתי המדרשות ובהיכלי הישיבות.
בחוץ, ברחבת הכניסה לאולם, ליד גרם המדרגות הארוך והמוכר כנראה לכל מי שביקר אי פעם בבנייני האומה, ניצבות עמדות, לצידן ישתרכו בסיום המעמד המשתתפים הרבים ויקבלו לידיהם צ'ק על סך אלפי שקלים, עבורם ועבור בני משפחתם, כמתנת חג לחג הפסח שכולה הוקרה והערכה, מאת מר לב לבייב, נשיא הקונגרס.
שכר מסירות הנפש
מכל רחבי הארץ הם הגיעו, המשתתפים. כשלושת אלפים אברכים במספר. רקעיהם מגוונים, הם מתפללים בנוסחאות שונים, יש הרבה קווים מבדילים ביניהם שניתן להצביע עליהם, אבל דבר אחד משותף לכולם, מלבד עיסוקם בתורה – מוצא כולם מבוכרה. אבותיהם או זקניהם התמודדו במשך שנים באוזבקיסטן מול אימי המשטר הקומוניסטי ובמסירות נפש הקפידו על לימוד תורה ועל שמירת מצוות. כעת הפירות נקצרים, הצאצאים ממשיכים את הדרך ויפה כוחם בתורה וחידוש בה, הפוך בה והפוך בה, יותר מכוח אבותיהם.
העובדה המרנינה הזו נזכרת שוב ושוב במעמד המיוחד. הנואמים כולם, הרבנים, הדיינים וראשי הישיבות המפארים את שולחן הכבוד בבימת האולם, מזכירים זאת בחדווה ובהתפעלות. יש במה להתגאות.
"לפני כשנה, אחרי שנגמר טקס החלוקה", משתף את הקהל מר לב לבייב בנאומו המרכזי, "ניגשו אליי כמה אברכים צעירים, וסיפרו לי שהם נינים של רבי זבולון הלוי לויוב ע"ה, הסבא-רבה שלי, שנשלח לסיביר בגלל שלימד ילדים תורה. כששמעתי שהם נכדים שלו אמרתי לעצמי, אני לא מכיר אותם, צריך לעשות מפגש שורשים משפחתי.
"פרסמנו על דבר האירוע ונפתחה קבוצה גדולה, התחילו להירשם מאות בני משפחה, כל יום הרשימה גדלה בעוד ועוד מצטרפים. כך גילינו שסבא, שנולד לפני 124 שנה בסך הכל ונפטר לפני כ-40 שנה, זכה והותיר אחריו למעלה מאלף ושלוש מאות צאצאים ההולכים בדרך התורה והמצוות, ממשיכים את המסורת ואת דרכו".
לבייב המשיך: "תמיד שואלים אותי, איך יתכן שאותם יהודים צדיקים בבוכרה, שסיכנו את חייהם במשך שנים רבות בתקופת הקומוניסטים והמשיכו את שושלת הדורות היהודית במסירות נפש, נשלחו לסיביר וקיבלו עונשים. זה השכר? והתשובה היא – אתם. באותה תקופה היו רבים שהתיישרו עם הקו הסובייטי והפסיקו ללכת לבית הכנסת. למרות זאת כיום ניתן להיווכח שתשעים ותשעה אחוזים מהצאצאים של אותם יהודים צדיקים שמסרו את נפשם, או אולי אפילו מאה אחוזים מצאצאיהם, הם שומרי שבת. זהו נס שאנו זוכים לראות בעינינו. מה שעושים במסירות נפש לא נמחק לעולם. זה אני רוצה שתדעו".
לבייב פנה אל הקהל בהתרגשות: "אני משוכנע שאולי כל אחד מכם היה יכול להיות איש עסקים יותר מוצלח ממני ובכל זאת הלכתם ללמוד תורה. אני יושב פה, מביט בכם ואומר לעצמי: מעולם לא היה מצב שבקרב יהודי בוכרה היו מעל 3,000 אברכים, זה היסטוריה, לא היה אף פעם. נכון שיש כמה מכם שהם חצי בוכרים, רבע בוכרים וגם בוכרים מלאים. אך אצל כולכם בעורקים זורם דם בוכרי. אני משוכנע שהיום, כשאנו מתאספים פה בירושלים עם הרבנים הראשיים, האדמו"רים, הרבנים וגדולי ישראל, זה גורם נחת רוח גדולה ביותר לאבותינו הקדושים; לסבות ולסבות רבות שלנו, שברוך השם הגענו לכך שיש בקרבנו כיום יותר משלושת אלפים אברכים בני תורה.
"ויש עוד נקודה שאני רוצה להתמקד בה היום. הרי כתוב ש"דרך ארץ קדמה לתורה". אני זוכר שכשאבא שלי נפטר, היינו ב'שבעה' והיינו צריכים להכין אוכל. אשתי הייתה אז בהריון והלכה להביא את הסירים בעצמה, לא הסכימו לבחורים להרים את הסירים ולעזור לה. היא שאלה אותם למה, וענו לה שזה "לא מכבודו של בן תורה". הייתי המום. אמרתי: "איפה ואהבת לרעך כמוך? הרי היא בהריון". מי שלומד תורה באופן כזה חושב בטעות שלימוד תורה קודם לדרך ארץ. אני בטוח ומשוכנע שכל אחד מכם, מהיושבים כאן, מכיר בחשיבות הדרך ארץ שקדמה לתורה, בני העדה שלנו מצטיינים בכך.
"הבן שלי סיפר לי פעם, שרבי זושא מאניפולי, אחד מהתלמידים המפורסמים של המגיד ממזריטש, הגיע פעם לרבו, והרבי שאל אותו: "הרי יש לך בת שאיננה צעירה, בת 28, למה אתה לא מחתן אותה? אתה דואג לכולם, תדאג גם לבת שלך". הוא השיב שאין לו כסף. כששמע זאת המגיד ממזריטש, הביא לו 200 זהובים כדי שיחתן בהם את בתו. רבי זושא קיבל את הכסף וחזר לביתו. בדרך, כשהיה בתחנה הראשונה, שמע שיש במקום חתונה והחליט ללכת ולהשתתף בה. כשהגיע למקום החתונה שם לב להפתעתו שהקהל בוכה. הסבירו לו שזה משום שהאמא של הכלה התחייבה לתת 200 זהובים לחתן אולם מישהו גנב את הכסף, אין כסף ולכן החתונה מתבטלת. באותו רגע החליט ר' זושא לקחת את הזהובים שקיבל מהמגיד ממזריטש ולתת אותם לכלה המסכנה. הוא קפץ והכריז: "מצאתי את הכסף שלכם" והושיט להם את הסכום. הם בירכו אותו ושיבחו אותו. אמרו לו "אתה צדיק, אתה נפלא". כך כולם בירכו אותו. לפתע ר' זושא פנה לחוגגים ואמר להם: "רגע, אני רוצה חצי מהכסף. מצאתי אותו ואני רוצה חצי". כששמעו זאת האנשים גירשו אותו בבושת פנים.
"בחלוף שנה חזר ר' זושא אל הרבי. כמובן בתו בינתיים לא התחתנה כי לא היה לו כסף, והוא ביקש שוב מרבו ברכה. הרבי שאל אותו: "הרי נתתי לך זהובים בשנה שעברה והבנתי מה עשית איתם, אבל דבר אחד אני רוצה לדעת – למה אמרת להם שאתה רוצה חצי מהכסף?". ענה ר' זושא: "כשהתחילו לשבח אותי, התחלתי להאמין שאני משהו מיוחד, הרגשתי שהגאווה מתחילה להשפיע על המוח שלי. הדרך היחידה שמצאתי כדי להרוג באופן מיידי את היצר שהתעורר אצלי, היה להגיד שאני רוצה חצי מהכסף בחזרה, ואז קיבלתי מכות והשפלות".
"זו הדרך של חסיד אמיתי", חתם נשיא הקונגרס וביקש מהקהל: "גם אם לומדים תורה וגם אם יש כסף – אל תחיו בתחושת גאווה ובחשיבות עצמית, אלא להיות בביטול ובענווה. זה המסר שלי וזה מה שאני מאחל לכם ולבני משפחותיכם: תזכו לעלות מעלה מעלה ולהמשיך ללמד אחרים. שמחתי לשמוע שכל אחד מכם קיבל על עצמו להקדיש שעה בחודש על מנת לתמוך ביהודי אחר בכל עניין; בעצה, בלימוד או במעשה טוב. יהי רצון שזכויות אבותינו ישפיעו עלינו, הם חוגגים ורוקדים פה, זה יום מיוחד, חג שמח".
12 מיליון שקלים
המעמד המיוחד, שהתקיים בשבוע שעבר כאמור, נערך במסגרת מיזם 'כתר תורה' של 'איגוד רבני יהדות בוכרה העולמי', הפועל בשנים האחרונות במסגרת הקונגרס, לתמיכה בבני העדה המקדישים את חייהם ללימוד תורה ולשמירה על עם ישראל.
במסגרת המיזם מתקיים בשנים האחרונות באופן קבוע מעמד חלוקת מלגות לאברכים כהוקרה עבורם. השנה חולקו שנים עשר מיליון שקלים לקראת חג הפסח: למעלה משישה מיליון שקלים חולקו לאברכים במסגרת 'כתר תורה'. כל אברך קיבל אלפי שקלים. סכום המלגה השתנה מאברך לאברך, בהתאם למספר הנפשות בביתו. בנוסף קיבלו כאלף תלמידי ישיבות צעירים כובעים וחליפות לקראת החג. מלבד זאת חולקו שישה מיליון שקלים נוספים למשפחות – משפחות מפונים ומשפחות במחלקת הרווחה – בכרטיסי מזון עבור צרכי החג.
במעמד המיוחד בירושלים השתתפו שורה של רבנים, דיינים וראשי ישיבות. בלטו בהם, הרבנים הראשיים לישראל הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף והרב הראשי הגאון רבי דוד לאו, שנשאו דברים לפני הציבור. כמו כן השתתפו חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'מאור התורה' הגאון רבי אברהם סלים, ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי, רבה של בני ברק הגאון רבי יצחק אייזיק לנדא, הפוסק הרב אשר וייס, ראב"ד תל אביב הגאון רבי ניסים בן שמעון, ראש ישיבת נהר שלום הגאון רבי בניהו שמואלי, ראב"ד תל אביב הגאון רבי זבדיה כהן, האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא, רבה של צפת הגאון רבי שמואל אליהו ועוד. באירוע השתתפו בין היתר גם הרב יצחק וולוביק, שליח חב"ד ליהודי העדה הבוכרית בארצות הברית, שהגיע במיוחד למעמד; מנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה בארץ הקודש הרב יהודה בלוי; מנכ"ל חברא קדישא 'חסדי דוד' הרב יוסף ניאזוב ועוד.
זה לא היה המעמד היחיד. במקביל לכינוס הגדול בירושלים, התקיימו מעמדי חלוקה של 'כתר תורה' גם בארצות הברית, שם חולקו מאה אלף דולר למאה אברכים, על ידי הרב הראשי רבי ברוך בבייב שליט"א; ובוינה בירת אוסטריה, שם קיבלו 20 אברכים מלגה מאת רב הקהילה רבי ישראל נתנאלוב. שלושה מוקדים, הוקרה אחת.
במעמד בירושלים נשאו גדולי התורה דברי חיזוק ועידוד לאברכים בני העדה. את המעמד פתח בדברים הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רבי דוד לאו שליט"א, שדיבר על האחדות שהייתה חלק קריטי ביציאת מצרים. משה רבינו, כך אומרים חז"ל, הזכיר הרב לאו, סירב לשחרר את בני ישראל עד שהקב"ה אמר לו שאחיו אהרן שמח בליבו על כך. ולמה? הסביר המשגיח ר' ירוחם ממיר: כי הירידה למצרים הייתה בגלל שנאת אחים ומשה לא רצה שאחיו אהרן יקפיד עליו שהוא זה שגואל את העם אחרי שמי שהנהיג אותם היה אהרן.
הרב לאו הוסיף: "קהילת יהודי בוכרה היא קהילה מופלאה שיודעת להיות באחווה מלאה. וממילא לא פלא שכעבור שנים, כאשר עומד ר' לב לבייב בראש הקונגרס, רואים שמשנה לשנה מתווספים עוד אברכים ועוד בני תורה וכולם באחווה, יודעים שיש לנו רצון משותף ואחווה משותפת לקבלת תורה. ורואים את המספרים גדלים. האולם הזה כבר לא מספיק וצריך אולם גדול יותר, כי בני התורה מתווספים וניכר רישומם בבתי הדין, בבתי המדרש, בישיבות ובין האברכים, בין מחזיקי התורה. כלל ישראל עומד כאן ומתרגש לראות את עמלי התורה ולומדיה. יתן הקב"ה שהפעילות הברוכה של הקונגרס אשר מגדיל תורה ומשמר מסורת תלך ותצליח ותוסיף עוד ועוד. ויתן הקב"ה בריאות ושמחה לכל העוסקים במלאכה, ובראשם רבי לב לבייב, עם כל רבני העדה ומנהיגיה, שיראו שפע ברכה".
אחריו נשא דברים נרגשים הגאון הגדול רבי אשר וייס שליט"א, אב בית הדין 'דרכי הוראה' וראש בית המדרש 'דרכי תורה', שחזר לליל הסדר של אביו עם האדמו"ר מצאנז בתקופת השואה. הגר"א וייס הסביר כי חוגגים את יציאת מצרים, על אף היותנו עדיין בגלות, משום שהשמחה בקבלת התורה היא נצחית. איש לא יוכל לקחת את זה שקיבלנו את התורה ועל כך שמחתנו, גם בזמנים קשים ובגלות.
"אנו נמצאים בתקופה קשה ביותר", חתם הגר"א וייס. "כבר יותר משישה חודשים שכמעט בכל יום ישנן אלמנות חדשות ויתומים חדשים, הורים שמלווים את בניהם הצעירים לבית עולמם. אבל אנו בטוחים שהקב"ה יגאל אותנו. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. בזכות בני התורה, בני הישיבות ואברכי הכוללים, הקב"ה ירחם עלינו ויושיע אותנו מכל צרה וצוקה. אני רוצה לברך את מר לבייב, את רבני הקהילה והעדה, שנזכה לראות בקרוב כימי צאתכם מארץ מצרים אראנו נפלאות, והקב"ה ישלח לנו משיח".
"לא חזרתי בי"
אחד מהנאומים המרכזיים הושמעו בידי חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, ראש ישיבת 'מאור התורה' הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א. "כל מדינה צריכה צבא", אמר הרב סלים. "יש צבא שמגן על המדינה מבחוץ ויש צבא שמנהל את המדינה מבפנים, השרים וכדומה, ויש ממלכת כהנים. אלה מנהיגים את העולם. מהבחינה הזו רואים היום ברוך השם מהפך בעולם התורה. יש לנו מדינה וממשלה והכל, אבל הכוח של עם ישראל זו ממלכת התורה, אתם בני הישיבות והאברכים. ואת עמלנו אלו הבנים. זה העתיד של ישראל וזה המסר של פסח. בני הישיבות נותנים את הטון, הם התקווה של עם ישראל".
בהמשך נשא דברים גם הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א. "יש הרבה גבירים ועשירים בעולם", פתח במתק שפתיו הראשל"צ, "אבל לא לכל אחד יש תבונה לדעת למי לתרום. הוא, רבי לוי לבייב, יודע איפה לתרום ואיפה להשקיע, הוא משקיע את כספו עבור האברכים, ויהי רצון שהקב"ה יתן לו כוחות".
בדבריו, הדגיש הראשון לציון את מעלתם של לומדי התורה ואת העובדה כי הם אלה המגינים על יושבי הארץ. "עברנו חצי שנה קשה מאוד", אמר הגר"י יוסף, "מאז שמחת תורה זרקו עלינו יותר משלוש עשרה אלף טילים. אני לא מדבר על מוצאי שבת לפני כשבועיים, אז זרקה איראן מאות כלי משחית. אני מדבר על כל מה שקרה בחצי השנה האחרונה, זרקו כל כך הרבה טילים, וכמה פגעו? בודדים. הרי זה למעלה מכל שכל. ואיך זה קרה? הנס הזה בזכות לומדי התורה, בני הישיבות שיושבים ועוסקים בתורה, הם שמגינים על עם ישראל".
בצל הסערה סביב גיוס תלמידי הישיבות, העומדת על הפרק, גילה הראשון לציון בגילוי לב על אמירתו המפורסמת בנושא, בשיעורו השבועי בכל מוצאי שבת, ועל הסערה שהתעוררה בעקבותיה. "היו כמה ראשי ישיבות הסדר, שאחרי שאמרתי את זה (שההגנה שלנו היא על ידי לומדי התורה), תקפו מכל פינה ועלו לתקשורת החילונית – חילול השם – ואמרו ביטויים קשים וביקשו ממני שאחזור בי. ובכן, לא רק שלא חזרתי בי אלא חיזקתי את הדברים יותר ויותר. מה היינו עושים אם לא היו תלמידי ישיבות?!".
הראשון לציון התרפק בערגה על ימי נערותו וצעירותו בשכונת הבוכרים בירושלים וסיפר על כמה דמויות הוד שהכיר מילדותו. הוא קרא לנוכחים להוסיף ולהרבות בלימוד ובהפצת התורה חוצה אל העם שבשדות, ולהדפיס את חידושי התורה. בסיום דבריו פנה אל מר לב לבייב ואמר לו: "צריך לפתוח קרן שתסייע לאברכים לכתוב עוד ספרים ועוד ספרים. זה דבר מאוד חשוב, לחבר ספרים ולכתוב תשובות בהלכה. מברך את כל האברכים היקרים שיעלו מעלה מעלה".
האדמו"ר המקובל רבי פנחס אבוחצירא שליט"א בירך את מר לבייב בדבריו הקצרים שנישאו במעמד. "פעם שאלתי אותו מאיפה הכוחות", סיפר האדמו"ר. "ואמר לי: היה לי אבא גדול, רבי אבנר, שקרא שוב ושוב לקרב עוד יהודים לקב"ה. אספר עוד משהו, למרות שאני יודע שהוא (מר לבייב) לא יאהב שאדבר עליו ואספר זאת: פעם הייתי איתו בסעודה ושאלתי אותו מה הוא מעדיף לשתות, יין או וויסקי. הוא השיב שוויסקי, כי וויסקי נכנס ישר לווריד. ויפים הדברים על אומרם. כאן עשו כינוס שנכנס "היישר אל הווריד". כינוס ללומדי תורה. באתי לברך את רבי לוי שיזכה להחזיק לא רק את לומדי התורה מהעדה הבוכרית אלא את כל עולם התורה והקב"ה ישפיע שפע".
"עצר את המכונה היורה!"
דברי חיזוק מיוחדים לאברכים, הושמעו במעמד בירושלים בידי הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א ראש ישיבת מיר, בקולו הרם שהרעיד את הלבבות הביע את התפעלותו מהמעמד. "אילו לא ראיתי לא האמנתי", שיתף הרב אזרחי. "אני רואה ושש ליבי, שלושת אלפים אברכים מהעדה הבוכרית מתכנסים כא,. השמחה פורצת כל גבול. גם בשנה שעברה הייתי וראיתי אבל היום זה עוד יותר ועוד יותר.
"ומי הביא אותם?" הוסיף הרב, "איך זה קרה? כתוב "ויוסף היה במצרים", בגלל יוסף עם ישראל נשאר קדוש במצרים, ולכן היה עם ישראל שקיבל את התורה. לב לבייב שנמצא כאן הוא בבחינת ויוסף היה במצרים. הקב"ה מעריך את הדבר הזה, את התמיכה בלומדי תורה".
בדבריו, התייחס ראש הישיבה, כמו רבים נוספים, גם לסדרת הפיגועים נגד יהודים בתקופה האחרונה, כולל ניסיון הפיגוע בערב החג בירושלים שנמנע בחסדי שמים. "כלל ישראל מובטח על ידי עמל התורה, זה זכות קיומנו", אמר הרב אזרחי. "ראינו לאחרונה איך בורא עולם ירד ועצר את המכונה היורה, ומי עשה את זה? אתם! ורק אתם! עמילות בתורה. בלי תורה אין כלום, עם תורה יש הכל!".
החלום המופלא
דברי התעוררות מיוחדים הושמעו במעמד מרבה של בני ברק, הגאון רבי יצחק אייזיק לנדא שליט"א. הרב סיפר בדבריו בין היתר סיפור מעניין, על בנו של החסיד הנודע שמסר את נפשו ברוסיה הסובייטית הרב זלמן סקובלו ע"ה. בנו של הרב סקובלו התגורר בקראון הייטס ובאחת הלילות לפני שנים חלם על אביו המבקש ממנו שיקבע עיתים ללימוד תורה ויגש לרבה של קראון הייטס ויבקש ממנו שיסדר לו חברותא ללימוד. הבן הגיע למחרת לבית הכנסת ושם ניגש אליו להפתעתו הרב דבורקין רב השכונה, ואמר לו: "יש לי דרישת שלום עבורך מאביך". בנו של ר' זלמן סקובלו התפלא, והרב דבורקין סיפר לו, לא פחות ולא יותר, כי בלילה בא אליו ר' זלמן בחלום ושאל אותו כיצד יתכן שיש בקהילה שתחתיו יהודי שאין לו קביעות עיתים לתורה וביקש ממנו שלמחרת יגש אל בנו וימצא לו חברותא. המפגש של הרב עם הבן היה מפתיע ומרגש. האחד סיפר לשני על פרטי חלומם המופלא.
"ר' לוי לבייב", חתם הרב לנדא, "משקיע עם ראייה לטווח רחוק. אבל עדיין לא הגיע הסיום, הראייה היא הלאה". הרב לנדא פנה לקהל: "כל אחד מכם יש לו אחריות לדאוג לסביבה, לקהילה, להפיץ תורה סביבו ולהביא פירות ופירי פירות. אשריכם תלמידי חכמים".
במהלך המעמד נשא דברים הגאון רבי ניסים בן שמעון שליט"א, ראש בתי הדין בתל אביב יפו לשעבר. "המסיבה הזו לא נועדה רק כדי לשמוע דברים, למחוא כפיים ולחזור הביתה כרגיל. צריך לתפוס משהו מהדברים", הפציר הרב בן שמעון, שמיהר להשמיע עניין השקפתי מעניין. "כתוב שמי שמחזיק את התורה ואת תלמידי החכמים לימוד התורה נזקף לזכותו. מה קורה אבל אם התומך תורם לדוגמה לכולל מסוים ואחרי זה שומע שהאברכים לא לומדים טוב וכפי שחשב, מה יהיה? האם הזכות נזקפת לזכותו? התשובה היא שכן. השכר הוא מקבל לפי מה שהוא חשב בעת שהעביר את נדבתו".
הרב בן שמעון הוסיף ופנה גם לאברכים הלומדים: "כתוב "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב". מה הכוונה "כמוצא שלל רב"? אדם שמחפש בשדה, בזבל, ופתאום מוצא שלל רב, אין לו מקום אפילו לאחסן את הכל, אין לו מספיק שקיות. הוא אומר לעצמו, "אני לא יכול להצליח לקחת הכל", יש הרבה הרבה. כך גם לומדי התורה. אומרים להם: "סיימת אולי ש"ס, סיימת מסכת, אבל לאל"ף לא הגעת". אדם יכול ללמוד עוד ועוד. שכל אחד שנמצא כאן יקבל על עצמו להמשיך וללמוד וללמוד והקב"ה יעזור לכם".
לקראת סוף המעמד נשא דברים רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א. "אבא ע"ה (הרב מרדכי אליהו. הכותב)", סיפר רבה של צפת, "היה מתפלל בימים הנוראים בבית הכנסת 'בית א-ל' של המקובלים, ואני כילד זוכר אותו מתפלל עם סידור גדול ומאריך בתפילה. כשגדלתי הלכתי לראות מה זה הסידור הזה, וזה היה סידור 'אהלי יעקב', שמי שחיבר אותו היה אחד מחכמי בוכרה רבי יעקב יצחקי ע"ה. אבא היה מתפעל מאוד מהספר הזה ולומד ממנו, והיה אומר לנו: תראו איזו גאונות יש בספר הזה".
רבה של צפת חתם את דבריו: "נברך אתכם, יהי רצון, שבכנס הבא בנייני האומה לא יספיק. בכנס הבא תקחו את האצטדיון הגדול של 'ארנה', שכולו יהיה מלא בבני תורה ובלומדי תורה, אמן ואמן".
אחרון הדוברים, שחיזק ועודד את הקהל, היה הגאון המקובל הגדול רבי בניהו שמואלי, ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום'. "תודה רבה קודם כל על כך שזכיתי, מודה לקב"ה, לראות איך שהתורה הולכת ופורחת וגודלת, מחזרת על האכסנייה שלה, ובפרט אצל העדה הבוכרית. איך ששומרים ואיך שמשתדלים בכל כוחם ומרצם לקחת כל דבר ברצינות, ללמוד וללמד, לשמור על המסורת. זו זכות גדולה.
"כתוב: "וללוי אמר תומך ואורך לאיש חסידך". אתם יודעים, שבט לוי נבחר לשמש בכהונה גדולה בבית מקדשנו ותפארתנו, וביום כיפור היום הקדוש ביותר בשנה, היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים. וכתוב שמי שלומד תורה וזוכה לעסוק בתורה אליבא דהלכתא הוא יותר גדול אפילו מכהן גדול שאינו לומד תורה שנכנס לפני ולפנים. ולכאורה מה הפירוש שהוא יותר גדול מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים? והפירוש הוא שמי שלומד תורה הוא הרבה יותר בפנים. הכהן הגדול מגיע עד 'בין הבדים', שם הוא מקטיר את הקטורת. ומי שלומד תורה נכנס לתוך ארון הברית, ששם התורה הקדושה. אתם זכיתם ללמוד תורה, שאין למעלה מזה. זו הזכות הגדולה של רבי לב לבייב, שהוא בעצמו לומד וגם מעודד את לומדי התורה, שנכנסים לפני ולפנים. והם יגיעו בעזרת השם למעלות נשגבות. תמשיכו ותעלו מעלה מעלה".
ותנו כבוד לתורה. אשריכם, תלמידי חכמים.
