בס"ד

16.3.2026 | כ"ז אדר התשפ"ו

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:
שקופית קודמת
שקופית הבאה
שקופית קודמת
שקופית הבאה

>> חדשות

פסק הלכה ייחודי לרכישת קבר בישראל

פסק הלכה חשוב התפרסם השבוע בבית הדין של הקהילה הבוכרית בניו יורק, לאור הביקוש הגובר מצד בני הקהילה בארצות הברית לרכוש קבר בישראל, ובפרט בירושלים. בעקבות מצוקת הקבורה הקיימת בישראל והצורך להסדיר את העניינים בצורה מסודרת, קבע בית הדין פסק דין המאפשר לרכוש חלקת קבר באמצעות "חברא קדישא - חסדי דוד", הגוף האחראי על ענייני הקבורה של העדה בישראל.

 

ההחלטה נועדה להבטיח תהליך מסודר ושקוף, תוך שמירה על זכויותיהם של בני הקהילה הבוכרית תושבי חו"ל. עם הכשרת מתחם ייעודי לקהילה הבוכרית, הוקצו מספר מקומות מוגבל לתושבי חוץ. בשנים האחרונות, בשל מצוקת הקרקעות והחמרת צפיפות הקבורה בישראל, חלק מהקברים החדשים מיועדים לקבורה בקומות במתחמים מרובי קומות, המאפשרים ניצול מיטבי של השטח. פסק ההלכה של בית הדין הבוכרי מתייחס גם לכך ומאפשר לרכוש חלקות במתחמים אלו באמצעות חברא קדישא חסדי דוד, תוך שמירה על כל כללי ההלכה והנחיות הקבורה המסורתיות. בכך, מבטיחה הקהילה הבוכרית גם את ניהול המקום באופן מסודר וגם את שמירת כבוד המת במתחמים ייעודים אלו.

בית הדין בראשות אב בית הדין הרב שלמה רבין, לצד רב הקהילה הבוכרית בארה"ב ובקנדה הרב שלמה בבייב והדיין הרב יצחק יהושע, הבהיר כי ההליך נועד להקל על התושבים בחו"ל ולהבטיח את קניית החלקות באופן חוקי ומסודר, תוך שמירה על כבוד המת והנחיות ההלכה.

תוכן פסק הדין כפי שפורסם השבוע:

פסק הלכה בעניין קבורה בקומות בארץ ישראל

רבים מבני חוץ לארץ רואים לעצמם זכות גדולה להיקבר לאחר פטירתם בארץ ישראל, מתוך רצון להיטמן באדמת הקודש כדרך שנהגו אבותינו מדורי דורות במסירות וביראה, ומתוך הקפדה מיוחדת על הלכות הקבורה הנהוגה בישראל. על כן מתעוררת שאלה הלכתית באשר לקבורה בקומות הנהוגה כיום בארץ.

 

לאחר עיון בתשובות הפוסקים מתברר, כי אף שקבורה בקרקע היא הדרך המקובלת והידועה בישראל, אין ההלכה מגבילה את הקבורה דווקא לחפירה טבעית בקרקע בלבד, וכבר בדברי חז״ל והפוסקים הוזכר מושג של קבר של בניין, ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן שס"ד) הוזכר הדבר בלשון סתמית בלא הגבלה.

 

מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ״ל כתב בשו״ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג' סימן קמ"ד), שמשמעות הדברים היא שקבורה יכולה להיעשות גם בבניין שמעל פני הקרקע, ועוד כתב שם (סימן קמ"ב) שקרקע שנעשתה בידי אדם, כל זמן שהיא מחוברת לקרקע עולם דינה כקרקע ממש לכל דבר.

 

וכן העלה להלכה מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ״ל בשו״ת יביע אומר וביחוה דעת, שקבורה בקומות מותרת מעיקר הדין כאשר הנפטר מונח ומכוסה בעפר והעפר מחובר לקרקע עולם, וכן המציאות השוררת בארץ ישראל ואין בזה משום קבורה תלושה.

 

ובמציאות הנהוגה כיום בקבורה בקומות בארץ ישראל, הנפטר מונח על שכבת עפר טבעי ומכוסה בעפר, והעפר מחובר לקרקע עולם, ויש הפרדה מספקת בין קבורה לקבורה באופן העונה על דרישות ההלכה. נמצא לפי זה, שגם קבורה בקומות נעשית בקרקע ובעפר כדת וכדין.

 

על כן בני חוץ לארץ המבקשים להיקבר בארץ ישראל, יכולים לפנות ל"חברה קדישא חסדי דוד", ולהיות סמוכים ובטוחים שכל הליך הקבורה בקומות נעשית על פי כללי ההלכה ובפיקוח רבני ראוי, בדגש על כבוד המת בקיום ההלכה בתנאי הזמן והמקום כדת משה וישראל.

נגישות