רחמין מטטוב בן ה-102, נפטר השבוע בעיתוי מרגש, ימים אחדים לפני יום השואה ויום הניצחון של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. הוא היה דמות מוכרת בקהילה הווטרנים ובעדה הבוכרית בכלל. מכריו תיארו אותו כאדם שעד יומו האחרון נשאר צלול מאוד בדעתו, בעל חוש הומור מפותח.
רחמין נולד בשנת 1921, בעיר קטקורגן. שני הוריו נפטרו בילדותו והוא גר בבית סבו וסבתו. הוא למד בבתי-ספר כלליים (לרבות תקופת לימודים בבית-ספר מוסלמי מקומי), לאחר מכן הוא למד הוראה בקוקנד ואז שב לעירו והחל לעבוד כמורה. רחמין גוייס לצבא בשנת 1942 ונשלח למסלול ייעודי לקצונה בבית-הספר לתקשוב. בהמשך הוא נשלח לחזית ובמרבית הזמן שימש כקצין-מקשר בין כוחות הרגלים לכוחות השריון. רחמין השתתף בשורה של קרבות סביב העיר נובורוסיסק, בקרבות בחזית האוקראינית ולאחר מכן בשחרורן של קייב, ברדיצ'ב, ז'יטומיר, דרוגוביצה, ברוסלביה והרי הקרפטים.
על פי הראיון שערכנו עימו לפני כשנתיים בחגיגות ליום הולדתו ה-100, הוא תיאר את האירועים הקשים שעבר בזמן המלחמה. כיצד פעל רבות בתחום התקשוב ובבניית קשר יציב בין הכוחות. מספר פעמים הוא אף נשלח לחדור לחזית ולהעביר מידע אמיתי מהנעשה בצד הגרמני. יחידתו של רחמין הייתה שותפה לשחרורן של פולין, הונגריה וצ'כוסלובקיה. בקרבות שנערכו בעיר קושיצה שבצ'כוסלובקיה, נפצע רחמין ולאחר מספר ימי טיפול חזר ליחידתו והשלים עמה את כיבוש המדינה. בסיום המלחמה הוענקה לו דרגת קצונה בכירה יותר, על הצטיינותו ותפקודו בזמן הלחימה.
בשנת 1947 רחמין שוחרר מהצבא ושב לעירו ולעבודתו הקודמת כמורה. באותה שנה הוא התחתן ונולדו לו שישה ילדים. לאחר מכן עלה לישראל והשתקע בה.
לפני כשבוע הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברמלה. ספדו לו ראש עיריית רמלה מר מיכאל וידל וסגן ראש העיר אברהם ד'זורייב, אשר ציינו כי דמותו של רחמין הייתה מיוחדת. בכל מפגש איתו, רחמין הרבה לספר על פעילותו כווטרן, על אהבתו למקצוע ההוראה ואהבתו לעיר רמלה. כל כך סמלי שהוא הובא למנוחות ימים ספורים לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה. רמלה מוקירה את תרומתם וגבורתם של מיליון וחצי יהודים, וטרנים שלחמו ללא חת במלחמת העולם השנייה, עמדו בעוז אל מול האויב הנאצי והביאו לסיומה של המלחמה הנוראה.
סגן ראש העיר רמלה מר אברהם דז'ורייב, שביקר בעבר את מר רחמין ספד לו: "אני עצוב על לכתו של רחמין, איש משכמו ומעלה ויחד עם זאת, אני חייב להודות שאני מוקיר לו גם תודה על הזכות להכיר ולפגוש אותו לאורך השנים. לפני כשנתיים השתתפנו בחגיגת יום הולדת מאה לכבודו, וגם לפני מספר שנים שהייתי רואה את עיטוריו ואותות הכבוד על ניצחונותיו הרבים בקרב, הייתי מתפעל ושואל אותו על האירועים האלו. בשבילי ובמיוחד בימים אלו, רחמין הוא דמות מעוררת השראה וסמל לגבורה. כל מפגש איתו היה ממלא אותי, במיוחד הביקורים הקבועים שהייתי נוהג לבקר אותו ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, בהם הוא היה משתף אותי באופן חד וצלול בחוויות מימי שירותו כקצין בצבא האדום וימי מלחמת העולם השניה.
בכל מפגש עם מר רחמין היה חשוב לו להדגיש את חשיבות שמירת והעברת מורשת הווטרנים לדורות הבאים ואני בהחלט רואה בכך חלק חשוב מתפקידי.
הקהילה הבוכרית כולה וכל תושבי העיר רמלה שהכירו את מר רחמין מטטוב עצובים על לכתו".
