דודי בר | צילום: פוטו ניסים ודוד בורוכוב
הקונצרט לא היה רק ערב של מוזיקה, אלא הצהרה תרבותית, תזכורת חיה לעושר הרוחני והאומנותי הטמון במורשת הבוכרית. לצד המוזיקה הקלאסית נשמעו גם צלילי הששמקום ומוזיקה מסורתית ומרגשת של הזמר הוותיק אברהם טולמסוב. האירוע כולו הוקדש להחייאת התרבות שנדחקה לשוליים ולהצבתה על הבמה המרכזית של התרבות הישראלית.
"המוזיקה היא שהחזיקה אותנו"
בין הנואמים באירוע בלט במיוחד נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי מר לב לבייב, בדבריו הוא הדגיש את מקומה של המוזיקה בחיי הקהילה לאורך הדורות:
"אני בטוח שזו השקעה של שנים רבות, עבודה לא פשוטה", אמר מר לבייב והתייחס להשקעה הרבה של ד"ר יוסופוב לקראת המופע. "כל מי שגדל תחת שלטון הקומוניסטים יודע, שמה שהחזיק את היהודים הבוכריים היה הרוח, השירים והמנגינות המסורתיות, זו הייתה הדרך שלנו לשמור על הזהות גם כשהכל סביבנו ביקש למחוק אותה". דבריו ביטאו תחושת זיכרון קולקטיבי של קהילה שלימה, כיצד גם במציאות של מחסור, איסורים ולחץ פוליטי, הצליחה המוזיקה לשמש עוגן רוחני.
יצירות שנשכחו ונולדו מחדש
במרכז הקונצרט הוצגו לראשונה בפני הקהל הישראלי והבוכרי שהגיע לאולם התיאטרון בירושלים, יצירותיהם של מלחינים יהודים בוכרים, שבמשך שנים רבות נותרו מחוץ לשיח התרבותי בארץ. ביניהם ניתן למנות את סלמון יודקוב, מחבר ההמנון הלאומי של טג'יקיסטן; מנס (מנשה) לוייב, שאת נעימותיו שידרה מדי בוקר הטלוויזיה הממלכתית באוזבקיסטן; אדוארד קלנטרוב, ששילב ג’אז עם מוטיבים בוכריים; ויחיאל סבזנוב, מחבר האופרה הראשונה בטג’יקיסטן.
"אלו לא רק מלחינים, הם בוני תרבות", אמר ד"ר יוסופוב בראיון מיוחד לעיתון מנורה. "בתקופה הסובייטית, יהודי בוכרה היו בין החלוצים של המוזיקה הקלאסית במרכז אסיה. הם פעלו תחת מגבלות המשטר, אך שמרו על הייחוד המוזיקלי והמסורתי שלנו. כל אחד מהם מייצג נדבך בהיסטוריה המוזיקלית של האזור, אבל בישראל כמעט ואינם מוכרים".
המפגש בין מזרח למערב
הייחוד של הערב היה בחיבור שבין צלילי המערב הקלאסי לבין המסורות המזרחיות. מצד אחד, תזמורת סימפונית בהרכב מלא, עם עיבודים מוקפדים, כלי מיתר, הקשה ונשיפה; מצד שני, מוטיבים מוזיקליים שנשענו על מסורת יהודי בוכרה עם שורשים עמוקים במוזיקה האתנית של מרכז אסיה.
ד"ר יוסופוב, שנחשב למנצח ומלחין בעל שם עולמי, בחר לשלב בין הזרמים וליצור דיאלוג חי בין התרבויות: "לקחת יצירות קלאסיות, לאסוף חומרים שנשמרו בעל פה או בכתבי יד, ולהעניק להם במה עכשווית. זה היה אתגר עצום, אבל החיבור בין ג'אז, קלאסי ובוכרי, יצר משהו חדש, שמצליח להיות גם אותנטי וגם רלוונטי".
קולו של הדור
בחלקו השני של הערב התקיים קונצרט אתני מיוחד, בכיכובו של הזמר אברהם טולמסוב, מגדולי מבצעי הששמקום. יחד עם שמונה נגנים מסורתיים, העניק טולמסוב לקהל טעימה אמיתית מהצלילים האותנטיים של יהודי בוכרה. עבור רבים מהנוכחים, הביצועים עוררו נוסטלגיה וגעגוע לבית ההורים והסבים, בעוד שעבור הדור הצעיר, זו הייתה חשיפה נדירה למסורת מוזיקלית שהם מכירים רק משמועות. השילוב בין התזמורת הסימפונית המערבית לבין המוזיקה האתנית היה מרגש, והדגיש את הרב־שכבתיות של התרבות הבוכרית.
בין זיכרון לעתיד
מעבר לערך האמנותי, האירוע נשא בחובו מסר עמוק של זהות ושייכות. שנים רבות התרבות הבוכרית נשארה במעגל פנימי ונחגגה בעיקר בתוך הקהילה עצמה, ד"ר יוסופוב ביקש לשבור את החומות ולהניח את המורשת על הבמה המרכזית של התרבות הישראלית. "חלמתי על הערב הזה שנים רבות", הוא סיפר בהתרגשות. "התרבות שלנו מצטיינת, אבל לעיתים נשארת בתוך עצמה, הגיע הזמן להראות לעולם את העושר התרבותי שלנו, לא רק כזיכרון אלא ככוח יוצר חי ותוסס".
הקהל שמילא את אולם התיאטרון, קיבל את המסר בהתלהבות. רבים עמדו בסוף הערב על רגליהם והריעו ממושכות, כאילו ביקשו לאשרר את התחושה: המוזיקה הזו שייכת לא רק לעבר, אלא גם לעתיד.
נקודת מפנה תרבותית
הקונצרט בתיאטרון ירושלים מהווה הרבה מעבר לערב מוזיקלי חד־פעמי, זהו ציון דרך בהחייאת המורשת הבוכרית בישראל וניסיון להחזיר לתודעה הציבורית את התרומה העצומה של יהודי בוכרה לתרבות העולמית בכלל ולמוזיקה בפרט.
החיבור בין תזמורת סימפונית, יצירות קלאסיות שנשכחו וזמרי מסורת, הפך את האירוע לחלוצי. זו לא רק חגיגה מוזיקלית, זו קריאת כיוון לקראת פרויקטים נוספים שיבקשו להנכיח את התרבות הבוכרית במרכז השיח הישראלי. על מנת להוציא את האירוע אל הפועל, נרתמו אנשי קונגרס יהודי בוכרה יחד עם מכון בן צבי וארגונים בוכרים נוספים, בשיתוף עיריית אור יהודה והמשנה לראש העיר הגב' ז'אנה כהן.
הצלחת הערב הוכיחה שיש צמא לקולות מן העבר, אך גם נכונות לשלבם בעידן המודרני. המוזיקה הבוכרית עם השילוב המיוחד שלה בין מזרח למערב, נושאת פוטנציאל להיות גשר תרבותי רחב, לא רק עבור הקהילה הבוכרית אלא עבור החברה הישראלית כולה.
בסיום הערב, בעוד צלילי המוזיקה האחרונים נמסכים באולם, ניתן היה לחוש שזו רק ההתחלה. ד"ר יוסופוב, יחד עם שמונים הנגנים, אברהם טולמסוב יחד עם להקתו ושאר העוסקים במלאכה פתחו דלת, שדרכה יכולים להיכנס פרויקטים עתידיים, מחקרים, הקלטות ויוזמות, שיביאו את התרבות הבוכרית לקדמת הבמה.
