ליאוניד אליעזרוב
"ההיסטוריה של הקהילה הבוכרית בוינה נפרסת על כמה שלבים מרכזיים, שכולם היו נקודות ציון משמעותיות עבור הקהילה" מתאר אוסטוניאזוב וממשיך, "ידוע שראשוני הבוכרים החלו להגיע באמצע שנות השבעים, בעיקר מברית המועצות ומישראל, אך מטבע הדברים, שמציינים חמישים שנה לקהילה, צריך להתאמץ ולהיזכר גם בקשיי ההסתגלות ובתקופה שבה חיפשנו הזדמנויות לשמור על המסורת ושגרת החיים היהודיים".
מה לדעתך הייתה הנקודה שגרמה להתפתחות הקהילה באופן משמעותי?
"אחד הצעדים החשובים ביותר היה פתיחת המרכז התרבותי והדתי לקהילה הבוכרית ב-1992. עד אז היו מתקיימים שם תפילות, אבל לאחר התמוטטות ברית המועצות חווינו גל חדש של עולים, בתקופה הזו החלה גם מגמה של הידוק הקשרים עם השלטונות האוסטריים וההבנה שיש לקהילה יכולת ורצון להתמודד מול אתגר ההסתגלות של העולים שזה עתה הגיעו. בין הארגונים השונים, ארגון הקהילה היהודית באוסטריה, חיזק את מעמדם של יהודי בוכרה, באמצעות שיפור והשקעה של בתי הספר היהודיים, גני הילדים ומתקנים קהילתיים. בהתחלה החלו קורסים וחוגים בענייני מסורת ודת, לימוד השפה העברית, לימוד השפה הגרמנית, תולדות היהדות ולאחר מכן ובאמצעות השכלה גבוהה ותמיכה, עידוד ויוזמה לשלב את צעירי הקהילה במוסדות האקדמיה, לדור הצעיר התאפשר לשמר את זהותו ובמקביל להשתלב בהצלחה בחברה האוסטרית המודרנית".
ציון יובל שנים בקהילה
חגיגת חמישים שנה היא לא רק מחווה להיסטוריה, אלא גם מדד ליציבות והתפתחות הקהילה, ביום זה, מוקירים את זכרם ופועלם של חלוצי ונכבדי הקהילה. חגיגת חמישים שנה מציינת יותר מכל את חוסנה הקהילתי והמעורבות החברתית הגבוהה של הקהילה הבוכרית בוינה. מבלי לאבד את שורשיה התרבותיים והדתיים, חיי הקהילה חיזקו את הזהות הלאומית. כיום מוקדשת תשומת לב רבה לתמיכה בערכי המשפחה. השתתפות פעילה בחיים הציבוריים האוסטריים כוללת שיתוף פעולה הדוק עם רשויות וארגונים מקומיים. כך הקהילה היהודית הבוכרית של וינה עברה דרך ארוכה, מקבוצה קטנה של מהגרים לארגון יציב ומכובד המאגד אלפי אנשים.
בשבוע הבא, צפויים להתקיים בוינה אירועי המושב השנתי ה-25 של קונגרס יהודי בוכרה העולמי, הקהילה בוינה מתרגשת?
"הקהילה שלנו מתכוננת באופן פעיל לאירוע משמעותי זה, אנו מארגנים משלחת שתציג את חיינו התרבותיים והדתיים, ואת הישגינו בשנים האחרונות. בנוסף, אנו מפיקים דו"חות ופאנלים לדיון בנושאים עכשוויים בקהילה שלנו, לרבות שימור מסורות, תוכניות חינוכיות ותמיכה בנוער. תפקידנו בקונגרס יהודי בוכרה העולמי הוא לא רק השתתפות, אלא גם לקיחת חלק פעיל ברצון לגיבוש, שמטרתו לחזק את האחדות של יהודי בוכרה ברחבי העולם".
במשך השנים נבנו בקהילה הבוכרית בוינה כשבעה בתי כנסת וכולם מאוגדים ומאוחדים, איך מצליחים לשמור על אחדות כזו? איך זה משפיע על חיי הקהילה ביומיום?
"שמירת האחדות בין שבעת בתי הכנסת בוינה היא תוצאה של שנים רבות של עבודה וכמובן כבוד הדדי, שנבנה בין מנהיגי הקהילות ורבני בתי הכנסת. שבעת בתי הכנסת של הקהילה שלנו מאפשרים דיאלוג פתוח, קבלת החלטות משותפת ואינטראקציה מתמדת בכל הרמות. מפגשים קהילתיים קבועים, אירועי תרבות, חגים ושבתונים, כל אלו מסייעים בחיזוק מערכת היחסים בין בתי הכנסת. אחדות כזו לא רק שומרת על מסורות דתיות ותרבותיות, אלא גם הופכת את הקהילה שלנו למלוכדת יותר ועמידה יותר בפני אתגרי העולם המודרני".
מה הוא פרויקט 'בית הלוי' וכיצד הוא הפך למרכז הרוחני של הקהילה הבוכרית?
"פרויקט בית הלוי בוינה קיים משנת 2006, והוא נבנה בתמיכתו הפעילה של נשיא קונגרס יהודי בוכרה מר לב לבייב. מבחינת הקהילה פה בוינה, בית הלוי הפך לסניף של הקונגרס בוינה, ובמשך כמעט עשרים שנות פעילות הוא הפך למרכז קהילתי-תורני פעיל מאוד. במשך השנים המרכז דאג לתמיכה ועזרה לנזקקים, לימודי קודש, ארגון תוכניות יהדות לילדים ולמבוגרים וקיום אירועי תרבות, שמטרתם חיזוק המודעות היהודית ותמיכה בלכידות החברתית. 'בית הלוי' זכה לכבוד ופופולריות רבה הן בתוך הקהילה היהודית באוסטריה והן מחוצה לה. מנהלי המרכז הם יעקב אוסטוניאזוב, פנחס גדילוב ודוד בנימינוב. בית הלוי הוא חלק בלתי נפרד מהקהילה הבוכרית באוסטריה".
חמישים השנים הבאות
מה תפקידם של בני הנוער בחיי הקהילה שלכם? אילו פרויקטים או יוזמות מכוונים לערב את הדור הצעיר?
"כידוע, הנוער הוא העתיד של כל חברה, הוא ממלא תפקיד חשוב בשימור המסורות ובפיתוח הקהילה היהודית. כדי לערב את הדור הצעיר בחיי הדת והתרבות, מופעלות יוזמות שונות: תוכניות חינוכיות והרצאות שמטרתן לימוד מעמיק של היהדות, פיתוח קשרים התורמים לחיזוק הדיאלוג ההדדי בין נציגי בני נוער יהודים מרחבי העולם, בכל בתי הכנסת מתקיימים שבתות וטיולים חינוכיים לאתרים היסטוריים יהודיים, כדי לעזור לצעירים להבין טוב יותר את שורשיהם. עבורם יש בבתי הכנסת תוכניות מנהיגות שבהן משתתפים צעירים בפעילויות קהילתיות ובפרויקטים שמטרתם פיתוח הקהילה. הקהילה לא נחה בעניין הזה, אם אנחנו רוצים לראות את הקהילה הבוכרית בצמיחה מתמדת, הרי ששם זה ההשקעה הבטוחה, ולשם צריך לנתב את רוב המשאבים".
עם אילו אתגרים מתמודדת כיום הקהילה היהודית הבוכרית בוינה, וכיצד אתה מתכנן להתמודד איתם?
"כיום כל הקהילה היהודית באירופה מתמודדת עם אנטישמיות גוברת לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, והקהילה שלנו אינה יוצאת דופן. בברית הדוקה עם ה-IKG (קהילת יהודי אוסטריה) וארגונים יהודיים אחרים, אנו עושים כל שביכולתנו כדי להתנגד ולהדוף מפגני שנאה ואנטישמיות כנגד אנשי הקהילה.
אחת המטרות החשובות ביותר של כל בתי הכנסת בוינה היא להגן על הנוער שלנו מפני התבוללות. רק עיון בספרי הקודש של עמנו ובמסורות אבותינו יכול לעזור לצעירים שלא לסטות מהדרך הנכונה ולהישאר בחיק העם היהודי".
איך אתה רואה את עתיד הקהילה בעוד 10–20 שנה? אילו יעדים אתה מציב לשנים הקרובות?
"אני רואה את עתיד הקהילה שלנו כקהילה מתפתחת באופן דינמי, המאחדת דורות שונים סביב המסורות והערכים התרבותיים שלנו. משימה חשובה היא לחזק את הקשר בין הדור המבוגר לנוער, על מנת להעביר לאחרונים את המורשת בת מאות השנים של יהודי בוכרה.
יש לנו כמה אתגרים מרכזיים לבתי הכנסת שלנו בשנים הקרובות. מדובר בחיזוק התמיכה החברתית לחברי הקהילה, פיתוח יוזמות צדקה, עזרה לקשישים ולנזקקים בקהילה. להמשיך לארגן אירועי תרבות, חגים, פסטיבלים ומפגשים, על מנת להגדיל את המעגל החברתי. חשוב לשפר את שיתוף הפעולה עם ארגונים יהודיים אחרים – להחליף חוויות ולחזק את מעמדה של הקהילה שלנו באוסטריה ומחוצה לה. אנחנו רוצים שהקהילה שלנו תישאר תוססת, מאוחדת ועמידה, למרות האתגרים של העולם המודרני".
מה זה אומר להיות נשיא הקהילה הבוכרית בוינה?
"עבורי, זהו כבוד ואחריות גדולה. זה לא רק תואר, אלא שירות לקהילה, דאגה להתפתחותה, שימור מסורות ופתרון של בעיות שתאמין או לא תמיד מתעוררות. להיות נשיא הקהילה פירושו לעזור לאנשים, לבנות גשרים בין הדורות ולייצג את האינטרסים של יהודי בוכרה ברמות שונות.
מה שנותן לי את הסיפוק הכי גדול הוא, שבבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים שלנו, אני רואה כל כך הרבה צעירים שנמשכים לשורשים של המשפחות שלהם. משמח מאוד שבקהילה שלנו יש שלום ואידיליה בין בתי הכנסת.
ברצוני להביע את תודתי העמוקה לשותף שלי, יו"ר ההנהלה יוסף סריקוב, סגן הנשיא הצעיר של IKG מיכאל גליבוב, לצוות הצעיר של מועצת המנהלים (הוועדה) של הקהילה וכמובן לכל חברי הקהילה הגדולה שלנו על האמון שנתנו בי.
תודה לכם חברים יקרים, ביחד נוכל לבנות עתיד טוב לילדינו, לנכדינו ולנינינו".
