שגריר ישראל באוזבקיסטן מר גדעון לוסטיג מתאר מגמת התחזקות ביחסי המסחר, התיירות והדיפלומטיה בין המדינות, לצד דאגה לעתיד היהודי במדינה * בריאיון מיוחד הוא מספר על החיים היהודיים המצטמצמים ועל הכבוד ההדדי עם הרוב המוסלמי
רפאל נקטלוב, ארה"ב
אדוני השגריר, כיצד היית מאפיין את יחסי ישראל-אוזבקיסטן היום, וכיצד אלו הושפעו ממתקפת ה-7 באוקטובר, מבחינת היקף הסחר, התיירות והיחסים הדיפלומטיים?
יחסי ישראל אוזבקיסטן תמיד התבססו על ערכים של ידידות וכבוד הדדי. אני תמיד נוהג לומר שאחד מהיתרונות בתפקיד שגריר ישראל באוזבקיסטן, טמון באותה הרגשה כללית שבני העמים מכירים זה את זה. בכל מקום בו אני מבקר, מקדמים אותי בחום רב. אנשים באוזבקיסטן תמיד מספרים לי על אודות המורה היהודי שלהם, הרופא היהודי, או החבר היהודי הקרוב שמתגוררים עתה בישראל. ישנם רגשות כנים של הבנה בין העמים. לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל, רבים מאד הפגינו באוזבקיסטן תמיכה בישראל וסולידריות עמה. הדבר המשיך לאורך שנות המלחמה, למרות שעלי לציין כי קיימת תעמולה אנטי-ישראלית ברשתות החברתיות, אשר מגיעה בעיקר מחוץ לגבולות אוזבקיסטן. תעמולה זו, למרבה הצער, השפיעה על חלקים מהאוכלוסייה במדינה. אף על פי כן, אם מסתכלים על הנתונים, רואים דווקא מגמה חיובית ביחסי המסחר שלנו. המסחר בין המדינות גדל באופן משמעותי: בשנת 2022, הקף הסחר עמד על כ-25 מליון דולר, בעוד שאשתקד, הוא הגיע ל-55 מליון דולר. גם מספר התיירים, אשר בתחילת המלחמה פחת בשל סיבות מובנות, שב ועלה באופן חד. היחסים הדיפלומטים שלנו מתנהלים כשורה. בשנה שעברה התקיים ביקור היסטורי של יו"ר הכנסת באוזבקיסטן, וכמו-כן, ביקור של שר התיירות של ישראל. אני סבור שעתה, מכשהושגה הפסקת אש, הגיעה העת שיתקיימו גם ביקורים רמי-דרג של אישים אוזבקיים בישראל גם כן.
כיצד תתאר את החיים היהודיים, ואת הדמוגרפיה היהודית באוזבקיסטן כיום? מה מצב היחסים בין מוסלמים ליהודים?
אין זה סוד שהקהילה היהודית באוזבקיסטן בימנו היא קטנה למדי. עם זאת, אני תמיד מתרגש נוכח המשך החיים היהודיים בחבל-ארץ אשר ידע נוכחות יהודית משגשגת במשך יותר מ-2,000 שנים. במהלך שנת כהונתי כשגריר, ביקרתי בכל הקהילות ובתי הכנסת במדינה, ואירחתי נציגים שונים שלהן בשגרירות ובביתי. אני רואה חשיבות רבה בחיזוק קשרי האחווה בין ישראל והקהילה היהודית באוזבקיסטן. מצאתי כאן קהילות מדהימות, תומכות ואוהבות, אשר מחבקות את הקשר עם ישראל, ואשר שואפות לשמר את המורשת היהודית העשירה של המדינה הזו.
ככל שאני יכול לומר, הקהילה המוסלמית המקומית רוחשת כבוד רב והערכה לקהילה היהודית, ורואה חשיבות ביחסי השכנות הטובה ההסטוריים בינהן. מחקר שביצע לאחרונה מכון המחקר IMPACT-SE על האופן בו מתייחסים לישראל וליהודים במערכת החינוך האוזבקית, שיבח את תוכנית הלימודים האוזבקית על כך שהיא מקדמת סובלנות בין-דתית. ללא ספק, יש את אלו אשר היו רוצים לפגוע בדו-הקיום התרבותי בן אלפי השנים, אבל למרבה השמחה, הרשויות באוזבקסיטן מייחסות לנושא זה חשיבות רבה, ופועלות בכל פעם שיש הפרה של דו הקיום הזה.
בשגרירות, אנו מנסים לעודד שיתופי פעולה בין-דתיים ככל שניתן, באמצעות יוזמות שונות של חילופי-תרבות. חלק מהאומנות היהודית שאנו רוצים להביא ולהציג באוזבקיסטן נטועה בשורשיה במורשת המשותפת הזו של יהדות בוכרה.
אני חייב להודות, עם זאת, שאני מעט מודאג לגבי דור העתיד. אוזבקים בגילי עדיין זוכרים את התקופה בה התגוררו פה הרבה יהודים. בני שתי הדתות חלקו את המרחב הציבורי. הם היו חברים ועמיתים. הם הכירו איש את רעהו היטב. תחושת ההכרות הזו היתה חלק מחיי היומיום שלהם. היום, ככל שאנו הולכים ומתקרבים לקיצו של הדור הזה, הזיכרון הקולקטיבי של היכרות עתיד לדעוך עד שבסופו של דבר ייעלם לחלוטין. על מנת לשמר את אותה תחושה עמוקה של ידידות, על שתי המדינות להשקיע מאמצים כדי לוודא שתחושת ההיכרות הזו תעבור גם לדורות הבאים, וזאת באמצעות חינוך וחילופי-תרבות. זהו גם חלק מעבודתן של השגרירויות של שתי המדינות.
באלו תוכניות ויוזמות של תרבות וחינוך יהודי תומכת השגרירות?
בלא-מעט, למעשה. צריך לומר שתפקידה של שגרירות ישראל הוא לתמוך ולהביא תרבות ואמנות ישראלית, ולאו דווקא יהודית. רק השנה, לדוגמא, קיימנו קונצרט ג'אז ישראלי בטשקנט, תערוכות אמנות וגם שיתופי פעולה בין מוזאונים ומוסדות תרבות בין המדינות. אנו מעודדים לימודי עברית ותרבות יהודית. בנוסף לכך, תמכנו בכנס ייחודי בנושא יהדות בוכרה שהתקיים בסמרקנד, ואשר ארגנה אוניברסיטת בר-אילן, בשותפות עם מוסדות אקדמיים ישראלים אחרים ויחד עם האוניברסיטה הלאומית בסמרקנד. אנו כרגע מנסים לתמוך בתוכנית מחקר של ההיסטוריה היהודית באוזבקיסטן ובמדינות השכנות לה. זה לא סופי, אבל אני מאוד מקווה שנוכל לראות את היוזמה הזו הופכת למציאות בקרוב.
בתחום התיירות- כמה ישראלים מבקרים באוזבקיסטן ולהפך? אלו צעדים נוקטים כדי לעודד עוד תיירות בין המדינות?
קיימת עלייה ברורה במספר התיירים הישראלים שמבקרים באוזבקיסטן. בשנת 2024, ביקרו במדינה כ-11,000 תיירים ישראלים בסך הכל, בעוד שבמחצית הראשונה של שנת 2025 לבדה, היה המספר גדול מ-7,000 תיירים. כלומר, אנו מצפים שהמספר הכולל השנה יגיע לכדי 15,000 תיירים ישראלים. התייר הישראלי מחפש יעדים חדשים, ומרכז אסיה, ואוזבקיסטן במיוחד, מציתים עניין בקרב רבים. הקישוריות בין שתי המדינות נמצאת בשיאה עם 3 חברות תעופה שמפעילות קוים ישירים בין טשקנט וסמרקנד לבין תל-אביב. למרבה הצער, אנחנו עדיין לא רואים עלייה מקבילה במספרי התיירים האוזבקים שמגיעים לישראל. יש כמובן תיירות מרפא שמגיעה לארץ, אבל המספרים פשוט לא גבוהים מספיק. לאחרונה, ביקר שר התיירות של ישראל בדושנבה ובטשקנט. הפגישות שהוא קיים עם עמיתיו היו מועילות מאד, ואם רק חלק מהדברים שעליהם דובר ייושמו – הרי שאז יחסי התיירות בין המדינות יגדלו באופן משמעותי. אני חושב שהטיסות בין המדינות צריכות להיות זולות יותר. אני מקווה שחברת תעופה ישראלית תתחיל להפעיל קו לאוזבקסיטן, וזה יכול לסייע בהורדת המחירים.
אדוני השגריר, אתה מכהן גם כשגריר ישראל בטג'יקיסטן. מה יש לך לומר על האספקט הזה של עבודתך?
ובכן, טג'יקיסטן היא מדינה שונה בתכלית! מדובר במקום יפייפה ומרתק, בו אני מוצא שיש רצון כן ואמיתי לחזק את שיתופי הפעולה עם ישראל. גם שם אני מוצא הרבה מאד הערכה להיסטוריה היהודית של המדינה, ולתרומת הקהילה היהודית לפיתוחה של האומה הטג'יקית והתרבות שלה. אני מנסה לבקר בטג'יקיסטן לעיתים תכופות ככל שמתאפשר לי. אני לוקח את השליחות שלי כשגריר למדינה זו ברצינות רבה, ואני תמיד מרגיש שמקבלים אותי שם בשמחה. לאחרונה, ישראל וטג'יקיסטן חתמו על הסכם בתחום התיירות. זה קרה במהלך ביקורו של שר התיירות בדושנבה – הביקור הראשון של שר ישראלי בטג'יקיסטן מעולם. אם אתם שואלים אותי, יש הרבה מאד דברים שישראל וטג'יקיסטן יכולות להשיג יחד, ואני בטוח שאנחנו בדרך הנכונה לשם. עם זאת, בעת הנוכחית אין עדיין שגריר טג'יקי שמואמן לישראל. אני מאמין שאם היו ממנים שגריר, זה היה שולח את המסר הנכון, ובאופן אישי – כך היה לי שותף נוסף בעבודתי לדחוף את הדברים קדימה, ומהר יותר.
- ארה"ב היתה ועודנה בת הברית הקרובה ביותר של ישראל. איך לדעתך מתפתחים יחסי ארה"ב וישראל תחת ממשל טראמפ?
זו שאלה גדולה מאד, אשר ייטיב לענות עליה שגריר ישראל בוושינגטון. אני רק אציין שהיחסים האסטרטגיים הקרובים בין ישראל וארה"ב ניכרים ובאים לידי ביטוי גם במרכז אסיה. ההכרזה האחרונה של נשיא קזחסטן, לצד הנשיא טראמפ בבית הלבן, שהוא עתיד להצטרף בקרוב ל"הסכמי אברהם" היא דוגמא דרמטית. שמחתי לשמוע שיש עוד מדינות שצפויות לנקוט במהלך דומה. אמריקה וישראל ניצבות זו לצד זו בכל כך הרבה סוגיות ונושאים. אין חברה טובה יותר לישראל מאשר ארה"ב.
*הראיון הופיע במקור בעיתון The Bukharian Times בשפות האנגלית והרוסית, ותורגם כאן לשפה העברית.
