ההיסטוריה של הרובע היהודי בהנובר, כמו זו של קהילות יהודיות רבות באירופה, היא חלק חשוב מהסיפור של העיר עצמה. לאורך מאות שנים, יהודי הנובר תרמו רבות לפיתוחה התרבותי, הכלכלי והחברתי של העיר. יחד עם זאת, הם גם נאלצו להתמודד עם רדיפות, אפליה והשמדה. סיפור הרובע היהודי משקף את הגאות והשפל של הקהילה היהודית בהנובר, מהקמתה ועד לתקופת השואה ולאחריה.
ראשיתה של הקהילה היהודית בעיר החלה במאה ה-14 ועד המאה ה-19. התיעוד הראשון לנוכחות יהודית בהנובר, מתייחס ליהודים שהחלו להתיישב בעיר ככל הנראה מסיבות כלכליות, בעיקר כסוחרים ובנקאים. באותן שנים, כמו במקומות רבים באירופה, יהודים הוגבלו לעיסוקים מסוימים ונאלצו להתגורר באזורים מוגדרים בעיר. עם זאת, בהנובר לא הוקם גטו רשמי, כפי שהיה בערים אחרות, אך נוצר בה רובע יהודי לא-רשמי שבו התרכזו מרבית בני הקהילה. במאה ה-17, תחת שלטון הנסיכים של הנובר, מצבם של יהודי העיר השתפר מעט, היהודים הורשו להתגורר בעיר ולהשתתף בפעילות הכלכלית שלה, אם כי תחת מגבלות מסוימות. באמצע המאה ה-18, מנהיגים יהודים מקומיים השיגו זכויות מסוימות ליהודי העיר. באותה תקופה החלו להופיע ברובע מוסדות קהילתיים כמו בתי כנסת, מקוואות, בתי מדרש ובתי ספר יהודיים.
המאה ה-19 הייתה תקופה של שינויים משמעותיים עבור הקהילה היהודית בהנובר. לאחר שסופחה הנובר לפרוסיה ב-1866, החלו יהודי העיר ליהנות משוויון זכויות חוקי. בעקבות זאת, הם החלו להשתלב במגוון רחב של תחומים: מסחר, תעשייה, מקצועות חופשיים, מדע ורפואה. בתקופה זו הרובע היהודי התפתח והתרחב, ומוסדות קהילתיים נוספים נבנו בו.
ב-1863 נבנה בית הכנסת הגדול של הנובר ברחוב ברנדשטראסה (Brandstraße), שהיה אחד מבתי הכנסת המרשימים בגרמניה באותה תקופה. זה היה מבנה מפואר ומרשים בסגנון ניאו-גותי, ששימש כמרכז רוחני ותרבותי לקהילה היהודית בעיר. בתחילת המאה ה-20, הקהילה היהודית בהנובר מנתה כ-5,000 איש והייתה פעילה ותוססת. היו בה עיתונים יהודיים, בתי ספר, מועדונים חברתיים וארגוני צדקה. אולם עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, החלה תקופה קשה של רדיפות אנטישמיות. יהודי הנובר סבלו מהגבלות, חרמות כלכליים ומעשי אלימות. ב-1938, במהלך ליל הבדולח, נשרף בית הכנסת הגדול של הנובר ומוסדות יהודיים נוספים נהרסו. בשנים 1941-1945, מרבית יהודי הנובר נשלחו למחנות ריכוז והשמדה. רק מעטים הצליחו להימלט או לשרוד. עד סוף המלחמה, רוב הקהילה היהודית בהנובר נכחדה, והרובע היהודי, שהיווה פעם מוקד של פעילות דתית, תרבותית וכלכלית, הושמד כמעט לחלוטין.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הנובר הייתה אחת הערים הראשונות בגרמניה שבהן התחדשה הקהילה היהודית. ניצולים מועטים ששבו לעיר החלו לשקם את חייהם ולבנות מחדש את הקהילה. בשנת 1963, הוקם בית כנסת חדש ברחוב Haeckelstraße, שהפך למרכז רוחני ותרבותי לקהילה היהודית המתחדשת.
בשנות ה-90, בעקבות פתיחת שערי ברית המועצות לשעבר, הגיעו להנובר יהודים רבים ממדינות ברית המועצות לשעבר והקהילה היהודית בעיר החלה לצמוח מחדש. כיום, הקהילה היהודית בהנובר מונה כמה אלפי חברים ויש בה מוסדות חינוך, תרבות, ורווחה.
