תושבי העיר מספרים על הקסם הירושלמי

• ברטה ניאזוב

המקום הכי מעניין והכי מעשיר, תופס מקום בלב של כל יהודי. בשבילי ירושלים אלו זיכרונות ילדות, גדלתי בירושלים וגידלתי את ילדיי בעיר הזו. ראינו איך היא מתפתחת ומחברת בין אוכלוסיות מגוונות שמגיעים להתגורר בעיר. יש כאן שילוב של הכל ומהכל ובעיקר אווירה קדושה, אפשר לטייל בעיר וממש להרגיש את הרוחניות בכל פינה ופינה.

• דורון יונסוף

ירושלים בשבילי זה עיר הולדתי. עוד לפני שנולדתי, הצד של אימי גר בירושלים כמה דורות לפני, היו להם הרבה הזדמנויות לעבור מהעיר ובני המשפחה לא הסכימו לעזוב את העיר, הם לא היו מוכנים אפילו להתארח בפסח מחוץ לעיר. נולדתי ברחוב עזרא 5 בשנת 1958, בשכונת הבוכרים. לעדה הבוכרית הייתה גאווה להסתובב שם עם הג'ומה והקלאפק הבוכרי ובמיוחד בלילות שבת, היו יוצאים מביתם וקוראים בעל פה כל הדרך פסוקי זוהר ותהילים עד שהיו מגיעים למחוז חפצם. בבית הכנסת 'בבא תמא' לא היה מקום להיכנס מרוב שהיו הרבה מתפללים. הרב יהודה רבין היה רב בית הכנסת שהייתי ילד, אביו הרב חזקיה גם היה מתפלל שם ולאחר מכן המשיך אותו הרב דוד ניסנוב. עצם הרעיון שגדלנו בתוך שכונה רחבה ומאירת פנים, הבוכרים היו אנשים מכניסי אורחים ידועים בכל ירושלים, אנשים שחיו בתמימות ושמרו על אמונתם. ידעו איך לדבר האחד עם השני, דור כזה שהלך והשאיר חותם כזה עלינו, אני מקווה ששכונת הבוכרים תחזור להיות כפי שהייתה. 

• אוריאל שקרוב

עליתי לירושלים מסמרקנד בשנת 96 לשכונת רמות ב', עבדתי במשך עשרים שנה בגאולה ועכשיו אני מגיע כל יום למרכז העיר. אי אפשר לתאר כמה שאני אוהב את ירושלים בכל נושא ונושא, אפילו אם אקח רק את העניין של מזג האוויר פה, ירושלים הכי נעימה לחיות מכל המקומות האחרים בארץ. 

• דן בניה סרי 

בתור ילד בירושלים היינו משתאים מול הבתים הגדולים שנראו לנו אז כמו ארמונות. בייחוד ביום שבת כאשר אני ואבי היינו יוצאים מבית הכנסת 'מוסיוף', הגברים הבוכרים היו יוצאים בלבוש ססגוני, כנ"ל לגבי הנשים הבוכריות שהיו בבחינת חזיון שקשה להשלים, לבושות בשמלות קשמיר וקישוטי זהב וכסף. הגם שאינני מבין גדול בתפירה, ידעתי להעריך את הלבוש הבוכרי כאילו ירדו אלינו כבני מלכים. 

• נטלי בבייב 

אני נמצאת כאן במחנה יהודה מזה 28 שנים, לירושלים יש קסם שאי אפשר להסביר. אנשים טובים, פשוטים, מסבירי פנים. לכל אחד יש סיפור משפחתי מפואר. על תווי הפנים של הירושלמים יש עומק שזה מה שעושה את ירושלים לעיר הכי טובה והכי יפה בעולם.

• ארתור פאילייב 

המספרה שלי ברחוב יפו ראתה במשך השנים הרבה תקופות קשות שחוותה העיר ירושלים. פיגועים, אוטובוסים מתפוצצים, אבל ברוך השם הכל מאחורינו, עכשיו זו התקופה הכי יפה שאפשר לדמיין. ירושלים בשבילי, זה קודם כל אנשים עממיים ופשוטים, יש הרבה דרך ארץ וענווה. אין על ירושלים. בכל העיר יש למעלה ממיליון תושבים, ואם תשאל- כולם יודעים שהעדה הבוכרית זו העדה הכי טובה שיש. ששומעים מישהו שהוא בוכרי, ישר מבינים את המשמעות, מעריכים ומכבדים את העדה הזו, כי יודעים מה היא עשתה למען ירושלים.

• אוריאל בנגייב

עליתי לירושלים לפני 33 שנים, המשפחה של אשתי בירושלים משנת 1928. כשעלינו לישראל הגענו 20 נפשות, חודשיים היינו פה אצל סבתא ולאחר מכן קנינו בית בנווה יעקב. אבא שלי היה דתי מאוד בתקופה שהיינו בברית המועצות, הוא היה אומר לי "הבית שלנו זה רק בירושלים".

בשבילי ירושלים זה הבית שלי, אני אוהב את ירושלים, הילדים, הנכדים והנינים כולם בירושלים. החיים פה בירושלים בשבילי זה הכי טוב, אנשים מפחדים לעלות לירושלים וחוששים מסכנה, אבל אני הולך לכל מקום בעיר בלי פחד.