שכונת תל כביר שבדרום תל אביב עומדת בפתחו של שינוי משמעותי, עם האצה ניכרת בתהליכי התחדשות עירונית שנרשמת בחודש האחרון. בזה אחר זה נכנסו לשכונה כשש חברות יזמיות חדשות, שזיהו את הפוטנציאל הגלום באזור ומקדמות בימים אלו מהלכים ראשוניים לקראת פרויקטים של פינוי־בינוי. מדובר בשינוי דרמטי ביחס לשנים עברו, שבהן נחשבה תל כביר לאחת השכונות המורכבות והפחות מטופלות במרחב העירוני של תל אביב.
עיקר הפעילות מתמקדת בבנייני הרכבת הוותיקים ובמבנים בני שמונה קומות, שנבנו ברובם לפני עשרות שנים ואינם עומדים בסטנדרטים העדכניים של בטיחות, נגישות ואיכות מגורים. החברות שנכנסו לשכונה החלו במיפוי הנכסים, בקיום פגישות עם נציגויות דיירים ובהכנת תשובות תכנוניות וכלכליות למהלכי ההתחדשות הצפויים. גורמים המעורבים בתהליך מציינים כי מדובר בגל יזמי מאורגן יותר מבעבר, הכולל שיתופי פעולה עם אדריכלים, שמאים ויועצים חברתיים.
לצד ההתעניינות הגוברת מצד היזמים, בקרב התושבים נשמעת זהירות רבה ואף ספקנות. רבים מהם מציינים כי לאורך השנים הושמעו הבטחות דומות שלא הבשילו לכדי ביצוע, וכי הליכי פינוי־בינוי ידועים כמורכבים וארוכים במיוחד. לדבריהם, התמודדות עם ריבוי בעלויות, התנגדויות תכנוניות ותהליכי רישוי ממושכים, עלולה להאריך את הדרך לשינוי המיוחל הרבה מעבר להצהרות האופטימיות.
מנגד, היזמים מציגים תמונה אחרת. לטענתם, המדיניות העירונית המעודכנת, לצד תוכניות המתאר והניסיון המצטבר בפרויקטים דומים ברחבי העיר, מאפשרים לקצר לוחות זמנים. על פי הערכותיהם, ניתן להגיע לשלב קבלת ההיתרים בתוך כארבע שנים, בכפוף להתקדמות סדירה של ההליכים ולשיתוף פעולה מצד הדיירים והרשויות. הם מדגישים כי הכניסה של מספר חברות במקביל יוצרת תחרות בריאה, שעשויה להיטיב עם בעלי הדירות ולשפר את איכות ההצעות.
כך או כך, ברור כי שכונת תל כביר נמצאת בנקודת מפנה. אם התוכניות אכן יקרמו עור וגידים, השכונה עשויה לעבור מהפך פיזי וחברתי, שישפיע לא רק על מראה הרחובות והבניינים, אלא גם על תחושת הביטחון, איכות החיים והשתלבותה של תל כביר במארג העירוני המתחדש של דרום תל אביב.
