מאת: מערכת 'מנורה'
חג הפסח, חג החירות, מקבל השנה משמעות שונה לחלוטין. עבור תושבי ישראל בכלל, ועבור תושבי חולון – מהערים הגדולות והמרכזיות במדינה – בפרט, מדובר בתקופה של דריכות מהולה בתקווה. במשרדו של ראש העירייה, שי קינן, הלו"ז המעודכן משקף את רוח התקופה: פחות הרמות כוסית חגיגיות בלשכה, ויותר הערכות מצב ביטחוניות בבור המבצעי, ישיבות דחופות עם גורמי פיקוד העורף וסיורי שטח בשכונות שספגו פגיעות.
בין אזעקה אחת לשנייה, ובין ניהול מערכות התפעול העירוניות, התיישבנו עם קינן לראיון חג מיוחד, כדי להבין איך מנהלים עיר של מאות אלפי תושבים בתוך סערת המלחמה, וכיצד מצליחים לשמור על מורל גבוה בקרב הקהילות השונות, בדגש על הקשר העמוק עם הקהילה הבוכרית בעיר.
בין שגרה לחירום: מבחן התוצאה
"אנחנו מורגלים כבר בשנתיים האחרונות לעבור במהירות משגרה לחירום, והפעם הגענו מוכנים יותר, עם הפקת לקחים ברורה ממבצעים קודמים", פותח קינן. חולון, שנמצאת בטווח האיום, חוותה לא מעט רגעים של דריכות. "העיר ספגה פגיעות של שברי יירוט וטילי מצרר, אירועים שיכולים לשתק פעילות עירונית שלמה. אבל ברוך ה', המערכת שלנו עובדת בצורה משומנת. אנחנו מצליחים להחזיר את המצב לקדמותו בתוך שעות בודדות".
מבחינת קינן, מדובר באידיאולוגיה ניהולית: "בזה נמדד חוסן של עיר- לא רק במניעת הפגיעה, אלא ביכולת לספוג אותה, לנקות את השברים ולחזור מיד לשגרה. זה המסר שלנו לאויב – אתם לא תעצרו אותנו".
כאשר שאלנו אותו איך נראה סדר היום (והלילה) שלו בתקופה האחרונה, הוא משרטט משולש אסטרטגי: "הגדרתי להנהלת העירייה שלוש מטרות ברורות: ראשית, מוכנות שיא לכל תרחיש, מנפילת טיל בודד ועד זירות מרובות במקביל. שנית, שמירה על רצף תפקודי – שהתושב ימשיך לקבל שירותי פינוי אשפה, רווחה וחינוך גם כשהתותחים רועמים. והשלישית – הנגשת תרבות ופנאי במתכונת מותאמת. אני מוודא שכל אגף מקבל את המשאבים הנדרשים כדי להגיע לכל תושב, בכל שכונה".
המקלטים שהפכו לבית: פתרונות בשטח
אחת הסוגיות הבוערות בחולון היא פערי המיגון בשכונות הוותיקות. בבתים רבים שנבנו לפני עשורים, הממ"ד הוא בגדר חלום רחוק, והמרחק למקלטים הציבוריים עשוי להיות מאתגר עבור קשישים ומשפחות עם ילדים, כאן קינן הציג גישה יוצאת דופן.
"אנחנו מכירים את המציאות בשטח", הוא מודה ביושר, "לכן קיבלתי החלטה לפתוח באופן מיידי את מקלטי בתי הספר בכל השכונות. זה לא רק לפתוח דלת; אנחנו מספקים שם ניקיון פעמיים ביום ואבטחה צמודה. המחשבה הייתה שבתי ספר הם מקומות מזמינים יותר ממקלט תת-קרקעי חשוך. אני שמח לראות תושבים שמגיעים ללון שם בלילה כדי להרגיש בטוחים. אני קורא מכאן לכל מי שמרגיש שאין לו פתרון מיגוני ראוי – אל תקחו סיכון, המקלטים שלנו ערוכים עבורכם".
לצד המיגון הפיזי, קינן מקדיש תשומת לב רבה לשיקום הנפש. פרויקטים כמו "זום תרבות", מאפשרים לאלפי ילדים לצפות בכוכבי ילדים ולעסוק בפעילויות הפגה מהבית, בעוד "סיירת יום הולדת" עוברת בין המקלטים כדי להבטיח שגם תחת אש, הילדות והילדים של חולון לא יפסיקו לחייך.
הקהילה הבוכרית: עמוד התווך של העיר
חלק בלתי נפרד מהפסיפס החולוני הוא הקהילה הבוכרית, קהילה חמה, שורשית ומלוכדת. בראיון ל'מנורה', קינן מבקש להדגיש את חשיבותה: "העדה הבוכרית המפוארת היא עמוד תווך איתן בחולון. הערבות ההדדית שאנחנו רואים בתוך הקהילה הזו בתקופת המלחמה היא מודל לחיקוי עבור כל העיר".
קינן קושר בין ההתמדה של הקהילה לבין תהליכי ההתחדשות שהוא מוביל בעיר: "חולון נמצאת בעיצומה של מהפכה. אנחנו משקיעים סכומי עתק בתשתיות ישנות, בריבוד כבישים ובחידוש פארקים, במיוחד בשכונות הוותיקות שבהן מתגוררים רבים מבני העדה. אני רואה בקהילה היקרה וב'קונגרס יהודי בוכרה' שגרירים של בשורת ההתחדשות הזו. יחד נהפוך את חולון לעיר מובילה בכל מדד של איכות חיים".
מביטים אל עבר האופק
למרות המצב הביטחוני, קינן מסרב לשקוע בדאגות. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", הוא מצטט את המשפט המפורסם, ומוסיף פן אופרטיבי: "אנחנו לא מחכים ל'יום שאחרי' כדי להתחיל לעבוד. כבר עכשיו אנחנו מתקינים מאות מצלמות אבטחה נוספות, מגייסים כוח אדם לשיטור העירוני ומבצעים מבצעי אכיפה נגד שב"חים בשיתוף המשטרה. הביטחון האישי הוא היעד המרכזי שלנו".
לסיום, ראש העיר מבקש למסור מסר של אחדות לקראת החג: "חג הפסח מזכיר לנו שיצאנו מעבדות לחירות בזכות האמונה והאחדות. בחולון, הקהילתיות והערבות ההדדית הוכיחו את כוחן במלחמה הזו. זה הכוח שלנו כחברה, וזה מה שינצח עבורנו את המערכה. חג כשר, שמח ושקט, לכל תושבי חולון ולכל בית ישראל".
