ההכנות לאירוע נמשכו שבועות ארוכים וכללו מעורבות פעילה של שדכניות הקהילה, שפעלו אישית מול כל אחד ואחת מהמשתתפים, הזמינו אותם באופן פרטני ואף הכינו את הקרקע למפגשים פוטנציאליים במהלך הערב עצמו. כל שדכנית קיבלה הזדמנות להכיר מקרוב את כלל הרווקים והרווקות שהגיעו, מה שאפשר להן לבצע חיבורים ושידוכים נוספים במקום. כבר במהלך הערב נרשמו שיחות ראשונות רבות, וכבר למחרת החלו להירקם מפגשים חדשים שהמשיכו את האנרגיה שנוצרה.
במהלך האירוע הוענקה הוקרה מיוחדת למספר דמויות מפתח שהיו שותפות בהצלחתו. בין המכובדים שזכו למילות תודה חמות: נטלי ושלומי שומו, ריקי חפיסוב, לאה מקסימוב, חגית קייקוב, ברטה קוינוב, תמי פוזיילוב, נליה איסקוב, אדינה פטקוב, שירה איברגימוב, אנג’לה שלומובה, אלכסנדר ויעל מטטוב. שמות אלה נשמעו באולם לא רק כהוקרה, אלא כסמל למחויבות קהילתית ולעשייה לטובת הכלל.
האורחים שהגיעו הקפידו על קוד הלבוש שנקבע מראש- בגדים לבנים, סמל לטוהר, תקווה ופתיחה של דף חדש. המראה האחיד של האולם הלבן יצר תחושת חגיגיות והרמוניה, שכבר עם הכניסה הורגשה היטב. בכניסה קיבלו את פני המשתתפים בר מעוצב להפליא, ממנו הוגשו משקאות מרעננים. לצד הבר המתין מזנון עשיר במיוחד. הבמה הייתה מוקד נוסף של שמחה, הופעתו של קומיקאי מוכר הוסיפה נופך קליל ומשעשע והצחוק שנשמע מכל עבר שבר את הקרח בין המשתתפים. בהמשך עלו צלילי המוזיקה והחלו ריקודים סוחפים, חלקם במעגלים מסורתיים וחלקם בריקודים חופשיים. צעירים רקדו, שוחחו, חלקו סיפורים אישיים ונהנו מהאווירה המשוחררת.
בנאום הברכה שלה, הגב' חגית לבייב-סופייב שיתפה את סיפורה האישי, והדגישה את המשמעות שבבניית בית יהודי הנשען על ערכי המסורת העשירה של יהודי בוכרה. היא הודתה לשדכניות על עבודתם המסורה ועל תרומתם לשימור הערכים הקהילתיים: "הערב הזה הוא לא רק חגיגה של אהבה, אלא גם חגיגה של המשכיות". אמרה. "אנו שומרים על המורשת שלנו ומעבירים אותה לדור הבא בדרך הטובה ביותר, באמצעות הקמת משפחות חדשות".
רגע מיוחד בערב היה ההכרזה על זוגות שהוכרזו מעל הבמה וזכו למחיאות כפיים חמות מהקהל. עבור רבים מהמשתתפים, ההכרזה הזו סימלה את מטרת הערב, חיבור לבבות על בסיס מסורת ואהבה משותפת.
לפי נתוני קונגרס יהודי בוכרה בארה"ב, כבר בימים הראשונים שלאחר האירוע נוצרו עשרות היכרויות חדשות, חלקן כבר הובילו לדייטים ראשונים. המארגנים רואים בכך הצלחה משמעותית ומביטים קדימה אל אירועים דומים בעתיד שימשיכו לחזק את הקשרים בתוך הקהילה.
האווירה בערב ט"ו באב הזה הייתה שילוב נדיר של שמחה, רצינות ומשמעות. בין אם היה זה בזכות האוכל הטעים, המוזיקה, הריקודים או פשוט תחושת השייכות. קשה היה להתעלם מהאנרגיה החיובית ששררה במקום. בסיום הערב נפרדו המשתתפים בחיוכים רחבים ובתחושת ציפייה למפגשים הבאים.
לט"ו באב יש מסורת ארוכה כזמן של מפגשים וחיזוק קשרים בקהילה היהודית, והערב הזה בניו יורק הוכיח כי גם רחוק מהבית ההיסטורי, הקהילה הבוכרית יודעת לשמר את ערכיה ולהתאימם לחיים המודרניים. חגית לבייב-סופייב וצוותה הראו כי באמצעות השקעה, שיתוף פעולה ואהבה למסורת, ניתן ליצור אירוע שלא רק מחבר בין אנשים, אלא גם מחזק את הזהות הקהילתית לדורות הבאים.
