מאת: מערכת 'מנורה'
קרדיט: קייקוב מדיה
במרכז הקהילתי היהודי-בוכרי בשכונת פורסט הילס שבקווינס, ניו יורק, התכנסה השבוע צמרת ההנהגה הרבנית והציבורית של יהדות בוכרה בארצות הברית ובקנדה למפגש אסטרטגי ראשון מסוגו. האירוע התקיים ב-7 באוקטובר 2026, תאריך טעון במיוחד במלאת שלוש שנים למתקפת הטרור וטבח שמחת תורה בישראל, והפגיש כ-50 רבנים, נשיאי בתי כנסת וראשי ארגונים עם בכירי המערכת הפוליטית במדינה: ברוס בלייקמן- ראש מחוז נסאו והמועמד לתפקיד מושל מדינת ניו יורק, וסריתה קומאטירדי- לשעבר תובעת פדרלית והמועמדת לתפקיד התובעת הכללית של ניו יורק.
האירוע, שהתקיים ביוזמתה ובהובלתה הישירה של נשיאת הקונגרס בארה"ב ובקנדה, הגב' חגית סופייב לבייב, נפתח בדקת דומייה ובתפילת זיכרון לזכר הנרצחים והנופלים בישראל. הפתיחה הדגישה את מושג הערבות ההדדית של העם היהודי בתפוצות, במיוחד על רקע האתגרים הביטחוניים המורכבים והזינוק החד בתקריות האנטישמיות ברחבי ארצות הברית בשנים האחרונות.
בדברי הפתיחה שלה הציגה סופייב־לבייב חזון ברור ומגובש למעמדה של הקהילה. היא הדגישה כי יהדות בוכרה בארה"ב, המונה כיום למעלה מ-120 אלף נפשות, אינה יכולה עוד להסתפק בנוכחות פסיבית, אלא מחויבת להגביר את מעורבותה האזרחית. לדבריה, ביטחונם של מוסדות הקהילה, בתי הכנסת ובתי הספר תלוי באופן ישיר ביצירת קשר בלתי אמצעי, רציף ומשמעותי עם נבחרי הציבור, ראשי רשויות האכיפה ומקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במדינה.
במהלך הדיון שנערך סביב השולחן, סקר ברוס בלייקמן את תפיסתו בנוגע להגנה הפיזית על מוסדות דת ולצורך במדיניות ביטחון פנים אגרסיבית יותר מול תופעות ההסתה והאלימות ברחובות ניו יורק. מצידה, סריתה קומאטירדי, הנשענת על ניסיונה כתובעת פדרלית, הרחיבה על הכלים המשפטיים הנדרשים למיגור פשעי השנאה. קומאטירדי הבהירה, כי ללא ענישה מחמירה והעמדה מהירה לדין של עברייני שנאה, לא ניתן יהיה להשיב את תחושת הביטחון האישי לאזרחים היהודים במדינה.
את המפגש המורכב הנחה סיימון טיילור, שנכנס לאחרונה לתפקידו כדירקטור קונגרס יהודי בוכרה בארה"ב. טיילור ניהל את שלב השאלות והתשובות, שבו הציגו ראשי הקהילה את מצוקות השטח – מביטחון שוטף סביב בתי המדרש ועד להקצאת משאבים קהילתיים שוויוניים.
מפגש זה מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה הציבורית החדשה שמובילה סופייב־לבייב, שמטרתה לבסס את מעמדו של הקונגרס כשגריר המשפיע של הקהילה הבוכרית במסדרונות השלטון האמריקאיים. בהנהלת הקונגרס שבו והבהירו כי המפגשים הציבוריים הללו נועדו לפתח שיח פתוח ומקצועי עם מנהיגים מכל קצוות הקשת הפוליטית, במטרה לקדם את האינטרסים החיוניים של הציבור היהודי – וזאת תוך הקפדה מוחלטת על מעמד מקצועי וללא הבעת תמיכה מפלגתית במועמד כזה או אחר.
