"אני מאמין שהתרגום הוא לא רק טכניקה, הוא מעשה של חיבור. כשאנחנו מתרגמים סיפור מלפני מאה שנה או ממקום רחוק, אנחנו בעצם מגלים מחדש את עצמנו". בראיון מיוחד לרגל הדפסת מהדורה חדשה לספר "שולמית" מאת א. קופרין בתרגומו של מר אלכס גולקרוב, מתואר הרצון לשמור על זיקת העלילה ועל פערי התרגום , האיזון בין נאמנות מוחלטת לטקסט המקורי לבין יצירת עברית חיה, קריאה ומדויקת, שאינה מאבדת מן הרוח ומהצליל של המקור
אז התכנסנו לדבר על הספר המופלא שתרגמת, אבל לפני כן תרצה לספר לנו כמה מילים על עצמך?
"שמי אלכס. אני יליד העיר בוכרה, בן 67. עליתי לישראל מברה"מ לשעבר בשנת 1975, בגיל 17. שירתי ביחידה נ"מ קרבית של חיל האוויר. סיימתי את לימודי התואר לביולוגיה באוניברסיטה העברית. מרבית שנות חיי עבדתי כחוקר בחברת תרופות, מנהל מעבדה למיקרוביולוגיה, ובהמשך כיועץ ומבקר איכות".
מאיפה לדעתך צמחה המשיכה שלך לשפות ובלנשות?
"כנראה שזה עניין משפחתי. אבי, ד"ר יוסף גולקרוב ז"ל, היה בלשן במקצועו, ובביתנו היו תמיד מילונים וספרי שפה. בתור ילד סקרן, אהבתי לחפש איך אומרים מילה מסוימת בשפות שונות. כשגדלתי מעט, עזרתי לאימי לחפש מילים במילון, כאשר הייתה צריכה לקרוא טקסטים באנגלית בזמן לימודי ההוראה. בישראל סייעתי לאבי בעריכת המילון הבוכרי הרב-לשוני שיצא לאור בשנת 1998. אפשר להגיד שנולדתי לבית של מילים.
בבית שבו גדלתי דיברו רוסית וטג'יקית (בוכרית), למדתי צרפתית במסלול מוגבר בבית הספר, וכשעליתי לארץ נוספו למאגר הלשוני שלי עברית ואנגלית. בגיל מבוגר יותר, במסגרת עבודתי בה נסעתי לכ-60 מדינות, נחשפתי לשפות רבות ואף לקחתי שיעורים ביפנית בתקופה שגרתי בארץ השמש העולה.
בילדותי אני זוכר שאפילו המצאנו שפה משלנו. דיברנו בה בין האחים, הדודים ובני הדודים, והיינו משגעים את הילדים בשכונה ובבית הספר".
איך התוודעת לספר "שולמית", מה בספר הזה היה מיוחד כל כך, שגרם לך לרצות לתרגם אותו?
"כפי שציינתי, העבודה שלי כללה נסיעות רבות לחו"ל, לפעמים עשרות שעות טיסה. כדי למלא את הזמן, קראתי המון ספרים בתקופה הזו. אחר כך הופיעו ספרים מושמעים ובקבצי מדיה, האייפד שלי מלא בהורדות של ספרים קלאסיים ומודרניים. אני אוהב לקרוא ביוגרפיות של אנשים מפורסמים.
הספר "שולמית" נכתב על ידי הסופר הרוסי אלכסנדר קופרין בשנת 1907. הסופר מתאר את אהבתו הנלהבת והטרגית של שלמה המלך החכם לנערה הפשוטה מכרם. הוא חושף את עוצמת האהבה בין השניים אשר אפילו המוות אינו יכול לנצח. בספרות נכתב הרבה על חוכמתו ועל משפטי הצדק של שלמה המלך, אבל הספר הזה מספר לקוראיו על עושרו של המלך, על יחסיו לעמים אחרים, על עבודה זרה שהתנהלה על ידי עמים נוכרים שהתגוררו באזור ירושלים ועל אהבתו הנלהבת. מלבד סיפור האהבה הבדוי, יש בנובלה הזו תיאורים מדויקים בהשראת המקורות כגון התנ"ך (מלכים), קהלת ושיר השירים".
זו חוויה מעניינת, לתרגם לעברית ספר שנכתב ברוסית, אבל נשען על מקורות עבריים, תספר לנו איך זה היה בשבילך?
הספר "שולמית" וסגנונו של הסופר להציג דברים, כבשו אותי כבר מהשורות הראשונות. רציתי שילדיי שאינם קוראים ברוסית, יכירו אותו, ולכן לקחתי את הטקסט הרוסי ונתתי למתורגמן של גוגל לעשות את העבודה. התרגום היה אומלל, המילים היו חסרות כל פשר והתוכן עם טעויות בשמות ומקומות. נאלצתי לתקן אותו מילולית ותחבירית. מספר חודשים עבדתי על הטקסטים תוך חיפושים במקורות בעזרת מילות המפתח. הרגשתי שאני משיב את הספר לשפתו האבודה. להזכירך, כאשר עבדתי על התרגום, לפני כשלוש שנים לא היה שימוש כל כך נרחב בבינה מלאכותית כפי שנעשה היום.
איזה חלק בספר הכי נגע בך?
הספר אינו ארוך ויש בו שנים עשר פרקים שמספרים עולם שלם. כל פרק מתאר איזשהו פן אחר של החיים בתקופת מלכותו של שלמה. בפרק הראשון למשל, מסופר על עושרו העצום של המלך. הפרק השני מתאר את הבנייה של בית המקדש וארמון המלך, ומספר על היחסים עם המדינות השכנות מהן הביאו חומרי בניין, חיות, צמחים וקישוטים. הפרק השלישי חושף את קוראיו לפילוסופיית החיים של המלך, הרהורי נפשו וחיפושיו אחר האמת. יש גם פרק על משפטיו וחוכמתו של המלך, אבל יותר מכל – תיאורי האהבה. השפה פיוטית, חושית, ממש נושאת הד של שיר השירים. הספר סוחף כבר משורותיו הראשונות ואי אפשר להניחו מהיד.
מה היה הכי מאתגר בתהליך התרגום?
הספר עשיר מאוד בתיאורים של מקומות, שמות של אלילים מצריים, מלכים, צמחי בשמים וקטורת ואבני חן. הכתיב הרוסי בחלקם הגדול של השמות והמקומות הוא שונה מעברית. הייתי צריך לנבור במקורות ובוויקיפדיה כדי למצוא את המקבילה שלהם בשפה העברית. היה עליי לתרגם גם את הרוח, לא רק את המילים.
על אף היותו של הספר מבוסס על המקורות, תרגומו לשפה העברית המודרנית עושה אותו לנגיש.
איזה תגובות קיבלת?
הספר קיבל ביקורות נהדרות ודורג בחמישה כוכבים. קוראים כתבו שהתרגום שומר על העדינות והפיוט המקוריים, ושהסיפור ריגש אותם למרות שנכתב לפני יותר ממאה שנה. הנובלה שרדה את הזמן ויכולה לעמוד בשורה אחת עם ספרים מהז'אנר כגון, "המלכה", "היועץ" של תמר עילם גינדין, "האוהל האדום" של אניטה דיאמנט ואחרים.
היית רוצה לתרגם ספרים נוספים?
בהחלט. תהליך התרגום היה עבורי מסע אישי ומרגש. אני כבר שוקל לתרגם יצירות נוספת מהספרות הרוסית הקלאסית שעדיין לא זכו לתרגום עברי, יש שם אוצרות של ממש.
