שמי איסקוב לובה, בת יפה וסיבי. נולדתי בשנת 1956 בעיר ג'אלבאד שבקירגיסטן. המשפחה שלי מגיעה ממשפחה מוכרת בעדה הבוכרית- סבתא שלי הייתה ממשפחת אילטוב, משפחה בעלת סיפור משפחתי מצמרר ומפורסם שעבר מדור לדור. לפי הסיפור, סבתא רבתא-רבתא שלי נלקחה בכוח על ידי האמיר הבוכרי ששלט אז בבוכרה. החיילים של האמיר היו מסתובבים ברחובות העיר ומחפשים נערות ונשים יפות עבורו. באחת הפעמים שכן אחד הלשין, והם באו ולקחו את סבתא רבתא-רבתא שלי.
למזל המשפחה, היה להם חבר טוב שנסע לסמרקנד וביקש עזרה. באותה תקופה רוסיה כבר החלה להשתלט על סמרקנד, והחבר הצליח להגיע לגנרל רוסי ולספר לו את מה שאירע.
הגנרל כתב מכתב רשמי ושלח אותו עם כמה חיילים אל האמיר הבוכרי. במכתב נכתב במפורש: "אם אינך משחרר את הבחורה מלכה, אנחנו ניכנס לבוכרה". בהתחלה האמיר הכחיש ואמר שמלכה כלל לא נמצאת אצלו, אך לאחר שקרא את המכתב, הבין את חומרת האיום ושחרר אותה. אברהם, אותו חבר, לקח את מלכה חזרה לבית הוריה. לאחר מכן פנה לאביה ואמר: "יש לי אח צעיר בשם אלוט, בוא נחתן אותם, ואני אקח אותם איתי לסמרקנד"
הם אכן התחתנו, עברו לסמרקנד, ואז נולדה סבתא רבתא שלי. כך בעצם נולדה והתבססה משפחת אילטוב. אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה, יושבת ומקשיבה לסבתא שלי מספרת את הסיפור הזה שוב ושוב. היא תמיד דיברה על האומץ של מלכה, על הנס הגדול – כי זה כמעט בלתי נתפס שאמיר בוכרי הסכים לשחרר אישה. דבר כזה פשוט לא קרה באותם ימים.
דרך חדשה
התחתנתי בשנת 1976. הייתי בת 20, ובעלי היה בן 22, יליד העיר מרגילן. כשהתחתנתי הייתי חילונית וכל משפחתו של בעלי היו שומרי תורה ומצוות. המעבר היה לא פשוט עבורי. נאלצתי ללמוד את ההלכות ואת הדרך החדשה, אני מודה לבורא עולם שזכיתי לחזור בתשובה.
בשנת 1990 התחילו המהומות הקשות של האוזבקים נגד הטורקים (הטורקים המסחתים), הם שרפו בתים וחנויות, בעלי, שהיה בדיוק בדרך חזרה מהעבודה, נעצר על ידי קבוצת מתפרעים שחשבו שהוא טורקי בגלל המראה שלו.
הוא ניסה להסביר: "אני לא טורקי, אני יהודי", אבל הם ענו: "אחרי הטורקים יגיע גם התור שלכם". באותו רגע הבנו: אין לנו עתיד שם, צריך לעלות לישראל ומהר. האווירה הייתה של מלחמה. מכרנו את הבית ואת כל מה שהיה לנו, ועלינו לישראל עם הילדים, ובידיים ריקות.
הגענו לארץ בספטמבר 1990. הקליטה הייתה לא פשוטה, בשנה הראשונה בארץ רק בעלי עבד. בהמשך שלחתי את התינוק למעון ויצאתי גם אני לעבודה. התחלתי בעבודות מטבח ובהמשך נרשמתי ללימודי הנהלת חשבונות. סיימתי בהצלחה סוג 2, אך לא הצלחתי להתקדם. ניסיתי להשתלב בתחום, התקבלתי לשתי עבודות, אבל שתיהן דרשו תקופת ניסיון ללא תשלום ולעבוד יום שלם רחוק מהבית, עם ארבעה ילדים קטנים זה היה פשוט בלתי אפשרי. נאלצתי לעזוב את הלימודים והלכתי לעבוד בעבודות שהתאימו לי, היה חשוב לי שיהיה לילדים שלי אמא נוכחת. בסופו של דבר ההשקעה השתלמה. כל הילדים שלי גדלו בדרך מסורת ישראל ותורה, עם מקצוע ביד ועתיד טוב. וזה מבחינתי ההישג הכי גדול שלי.
מסורת במטבח
היום שלי תמיד מתחיל בתפילה. אחריה אני הולכת למועדון של בלה פולטוב – הפעילות שם נותנת לי כוח. לאחר מכן, בבית, אני בעיקר סורגת ותופרת עבור המשפחה. אני גם מאוד אוהבת לקרוא, אני הולכת לספרייה ולוקחת ספרים שאני אוהבת. פעם לא היה לי זמן לחברות, היום אני מוקפת באנשים טובים ואנחנו מעבירות יחד את הזמן.
בחרתי להכין סלט ויניגרט וסלט אוליביה – שני סלטים שמחזירים אותי לזכרונות מברית המועצות, אני נזכרת איך כשהיינו צעירים היינו מכינים את הסלטים האלה יחד. אלו היו נחשבים לסלטים חגיגיים במיוחד לכבוד הנובי גוד של הרוסים.
אמא וסבתא שלי לא הכינו לנו את הסלטים האלה בילדות, רק בשנות ה-60 וה-70, כשהתחילו למכור מיונז, התחלנו להכין את הסלטים האלה בבית. היום, אני ממשיכה את המסורת הזאת דווקא בשבתות כי אלו סלטים שכולם אוהבים.
יש כמה כללים חשובים בהכנה, למשל, את תפוחי האדמה חובה לקרר היטב לפני שחותכים, אחרת הם יתפרקו ולא יישארו קוביות. ברוסיה היו מוסיפים נקניק לסלט אוליביה, אבל אנחנו מכינים אותו פרווה, כך שהוא מתאים גם לשבת וגם לאירועים חלביים.
כוח ההקשבה
בחיים, הסוד הכי חשוב הוא סבלנות, תסתכלו אחד על השנייה, תדברו, תתייעצו, תבינו זה את זו. בלי צעקות, בלי מריבות, בלי אגו. אין מקום ל"מִי אני ומִי אתה" כשמתחתנים, הכל ביחד.
הרבה זוגות מתגרשים היום אחרי 15 או 20 שנה, כי שוכחים מה זה להקשיב, מה זה לפרגן, מה זה להחזיק יד גם כשקשה. כי מתרגלים לחשוב שאפשר לדבר איך שרוצים, אבל הילדים מסתכלים, הם סופגים הכל, כל מילה, כל ריב, כל מבט. הם לומדים את היחסים שלכם ומשחזרים אותם בעצמם. תדברו בכבוד, רק כך תגדלו דור בריא בנפש.
סלט אוליביה
מצרכים:
2 תפוח אדמה מבושלים
3 ביצים קשות
2 גזרים מבושלים
2 מלפפונים חמוצים
שימורים אפונה
3 כפות מיונז
מלח
פלפל
אופן ההכנה:
חותכים את כל המצרכים, מוסיפים מיונז, מלח ופלפל ומתענגים!
הצעת הגשה של לובה: מגישים על צלחת רחבה ומקשטים עם זיתים מסביב
סלט ויניגרט
3 ביצים
2 תפוח אדמה מבושלים
2 גזרים מבושלים
3 סלקים קטנים
2 מלפפון חמוץ
חצי צרור פטרוזיליה
3 כפות כרוב כבוש (אופציונלי)
חצי פחית שימורי אפונה
1 בצל לבן
מלח
פלפל
כף שמן
כף חומץ תפוחים
אופן ההכנה:
חותכים את כל המרכיבים, מתבלים ומתענגים!
סרטון ואופן ההכנה יעלה ביום חמישי ברשתות החברתיות, חפשו ברשתות החברתיות: בוכרים.קום
