מאת: רועי זיו
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 נכנסה לשלב הדרמטי ביותר שלה. על רקע אירועי השנים האחרונות – החל בשסע החברתי סביב הרפורמה המשפטית וכלה בטבח ה-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל – המפה הפוליטית רוחשת איחודי ענק, כוחות חדשים שצמחו מהשטח ומאבקי ראש בראש אכזריים על כל פתק הצבעה.
אלא שהפעם, שבועיים לפני יום הבוחר, סימן השאלה הגדול ביותר מרחף מעל הסקרים. המערכת הפוליטית אמנם ממשיכה לחיות מסקר לסקר, אך התנודתיות הגדולה בתוצאות והפערים בין המכונים השונים מעידים כי מדובר באחת ממערכות הבחירות הקשות ביותר לניבוי בהיסטוריה של המדינה.
הליכוד ונתניהו: קמפיין הניסיון וחידת ההתייצבות בקלפיות
במצודת זאב ממשיכים להציב בחזית את הנכס המרכזי של המפלגה: מנהיגותו המדינית והביטחונית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקמפיין הליכודי מדגיש עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים כבדים, ניסיון מוכח בניהול זירות מלחמה מורכבות ויכולת לנווט את ישראל במים סוערים.
הליכוד פונה לקהל הימין המסורתי בהבטחה להיות העוגן היציב היחיד שיכול להקים ממשלה לאומית רחבה ללא תלות בקצוות. עם זאת, השאלה הגדולה של בכירי המטה נוגעת לשיעורי ההצבעה במעוזי הליכוד המסורתיים. במפלגה זוכרים היטב מערכות בחירות שבהן אדישות בקרב תומכים בפריפריה עלתה באובדן השלטון, ומשקיעים כעת את עיקר המשאבים בבלימת "הישארות בבית" ובהנעת בוחרים מסיבית לקלפי.
במקביל, מטה הליכוד נערך לתרחיש "קמפיין השתייה" המסורתי בישורת האחרונה – שאיבת מנדטים ממפלגות הימין הקטנות כדי להבטיח שהליכוד תסיים כמפלגה הגדולה בפער מובהק.
עופר וינטר ו"עמך ישראל": הלוחמים על סף אחוז החסימה
התופעה המרתקת של מערכת הבחירות הנוכחית היא מפלגת "עמך ישראל" בראשות תא"ל (במיל') עופר וינטר. וינטר מביא עימו הילה של מפקד קרבי לוחם, קול שדה אותנטי ותפיסה ביטחונית התקפית בלתי מתפשרת שמדברת ישירות למשרתי המילואים, לחיילים ולציבור הימין האמוני והמסורתי.
החיבור בצמרת הרשימה עם יוסף חדאד יצר מנוע הסברתי וסחף לאומי סביב ערכי שותפות פטריוטית, גאווה ישראלית ומאבק בדה-לגיטימציה.
עם זאת, וינטר נמצא בדיוק על התפר המסוכן של אחוז החסימה, כשהוא נע בסקרים סביב 4 עד 6 מנדטים. עבור גוש הימין מדובר בדילמה גורלית: הצלחה של וינטר תכניס לכנסת כוח לוחם נחוש, אך נפילה של שבריר אחוז מתחת לסף עלולה למחוק עשרות אלפי קולות ולמוטט את תמונת הגוש כולו.
ליברמן וישראל ביתנו: "גוש המשרתים" בקו ניצי ועקבי
אביגדור ליברמן ממשיך להוביל את ישראל ביתנו באחד הקמפיינים החדים והממוקדים במערכת הבחירות. ליברמן ממצב את עצמו כנציגו הבכיר והבלתי מתפשר של "גוש המשרתים" – מעמד הביניים העובד, משלם המסים והלוחם במילואים.
דגל המפלגה מונף סביב דרישה בלתי מתפשרת לשוויון מלא בנטל: גיוס שוויוני לכולם, לצד שלילת תקציבים ממי שאינו משרת. ליברמן משלב זאת עם תפיסה ביטחונית ניצית שמסתמכת על ניסיונו כשר ביטחון לשעבר וקוראת להכרעה צבאית מוחצת ולמשילות בלתי מתפשרת. הקמפיין נהנה מגרעין תומכים יציב במיוחד שאינו מושפע מתנודות הרגע האחרון, ומושך אליו מצביעי ימין-מרכז חילוניים ומסורתיים המאוכזבים מהסחבת בסוגיית הגיוס.
מפת האיחודים: בלוקי הענק מול החשש מקולות מבוזבזים
בצד השני של המפה, הופקו לקחים כואבים ממערכות בחירות קודמות:
- "ביחד" (נפתלי בנט ויאיר לפיד): שני ראשי ממשלת השינוי התייצבו ברשימה אחת שנועדה למנוע פיצולים, לבסס מפלגת מרכז שלטונית ולהציג ניהול ממלכתי ומקצועי.
- "הדמוקרטים" (העבודה ומרצ): איחוד מלא של מחנה השמאל הציוני שמניף את דגלי שלטון החוק, השוויון וההגנה על מערכת המשפט.
- הציונות הדתית ו"זהות": בצלאל סמוטריץ' חבר למשה פייגלין בברית שמחברת את ערכי ההתיישבות והזהות היהודית עם עקרונות השוק החופשי והחירות האישית.
- הרשימה המשותפת: חד"ש, בל"ד ותע"ל רצות יחד מתוך ניסיון להעלות את שיעור ההצבעה ברחוב הערבי ולמקד את המאבק במיגור הפשיעה הגואה.
הקרב על אחוז ההצבעה ומספרי הקסם
לפי ניתוחי השטח, ההכרעה אינה תלויה רק בהצהרות המתלבטים – שעומדים על למעלה מ-10% מהבוחרים – אלא בעיקר בשיעור ההצבעה ובגיאוגרפיה שלו. ככל שאחוז ההצבעה הכללי יהיה גבוה יותר, כך יעלה רף הקולות הנדרש לחציית אחוז החסימה, מה שיסכן ישירות רשימות קטנות.
בגוש השינוי כבר סימנו יעד ברור כדי להגיע להכרעה: חציית רף 76% הצבעה במעוזי המרכז – בשרון, בתל אביב ובחיפה. מנגד, בליכוד מפעילים לחץ כבד על ראשי הסניפים בערים הגדולות להעלות את אחוזי ההשתתפות לרמות שיא. כששבועיים בלבד נותרו על השעון, כל קול עשוי להיות זה שיקבע את גורל הממשלה הבאה.
