גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בראשית שנות ה-90 העמיד בפני הקהילה הבוכרית אתגר לאומי ותרבותי מורכב: כיצד להשתלב ולהכות שורשים בארץ ישראל, מבלי לאבד את נכסי המורשת העתיקים שנצברו במשך דורות רבים. בתוך אותה תקופה מכרעת, מי שהיוותה עמוד תווך רוחני, קהילתי ומעשי הייתה הרבנית חנה לויוב ע"ה. בזיכרונותיו המרגשים, מעלה איש התרבות מרדכי קימיאגרוב את דמותה של אישה דגולה שראתה בשימור התרבות והעזרה לזולת שליחות קיומית שאין לסטות ממנה.
"חלמתי להקים מרכז תרבות ומוזיאון שיאסוף את פריטי חיי היום-יום, הבגדים המסורתיים, המסמכים והתמונות מסמרקנד, מבוכרה ומטשקנט בטרם ייעלמו בעקבות המעבר המהיר לישראל", משחזר קימיאגרוב. "כשפניתי לרבנית חנה וסיפרתי לה על החלום, היא לא הסתפקה במילות עידוד. היא הבינה מיד את גודל השעה, תרמה בעצמה את התרומה הכספית הראשונה, חיברה אותי לבנה, איש העסקים לב לבייב, ודאגה לציוד משרדי ולמבנה שאיפשרו את תחילת העבודה הארגונית". לדבריו, מעבר לתמיכה החומרית, המשמעות העמוקה ביותר הייתה עצם העובדה שמישהו האמין בחזון ונתן לו תוקף.
עבור הרבנית לויוב, שימור המורשת מעולם לא היה מושג מופשט או זיכרון עמום, אלא מציאות חיה שחייבת לקבל ביטוי מוחשי בחיי היום-יום. היא הקפידה לפקוד בקביעות תערוכות של מוצגי המוזיאון, קונצרטים של להקות פולקלור והצגות של התיאטרון הבוכרי, ודלתות ביתה עמדו תמיד פתוחות לכל אדם שביקש עצה והכוונה. תפיסה עמוקה זו באה לידי ביטוי מובהק גם בליווי הקמת הצ'איחנה הבוכרית הראשונה ברחוב שפירא בתל אביב; הרבנית ראתה במאכלים האותנטיים, בטעמים המסורתיים ובריח הלחם מן הטנדור מרכיב מהותי בזהותו של אדם, בירכה על המיזם בהתרגשות רבה ואף מימנה סעודות פלוב מכיסה עבור נזקקים.
רגע שיא בפועלה הציבורי נרשם בשנת 1995, לקראת ציון יובל ה-50 לניצחון על גרמניה הנאצית. ביוזמתה ובמעורבותה הישירה והפעילה, הופק ערב הוקרה ממלכתי ורחב היקף למאות וטרנים, לוחמים ולוחמות מקרב יהדות מרכז אסיה. הרבנית פתחה את המעמד החגיגי בדברי תורה, בירכה בחום כל לוחם ומשפחתו, והדגישה את החובה המוסרית וההיסטורית להעלות על נס את גבורתם של אלו שנלחמו בחזיתות השונות.
"הרבנית חנה נהגה לומר לי: 'גם היכרות טובה – הכול מאת ה"," מסכם קימיאגרוב בערגה. "היא האמינה שבכדי להבטיח את עתיד ילדינו בארץ, עלינו להעניק להם שורשים של אמונה, משפחה, שפה, כבוד הדדי וזיכרון היסטורי. היכולת הנדירה שלה להאמין בחלומותיהם של אחרים ולהפכם למציאות חיה תמשיך להאיר את דרכנו תמיד".
